אימון אישי: להציב גבולות ורק אז לצאת לדייט
"ההתנהלות במרחב הזוגי לא צריכה להישלט על ידי הנורמות החברתיות הסובבות אותנו. היא גם לא צריכה להישלט על ידי דעת החברות המלומדות שלנו ואפילו לא על ידי הקואצ'ר או המטפל שלנו. החוקיות היחידה שצריכה להיות חשובה לך היא החוקיות שבאה מתוכך"
בואו נדבר על גבולות: נשים רבות מגיעות אליי אחרי שמערכת הזוגיות שלהן הסתיימה, אחרי התנסויות לא מיטיבות, אחרי תחושות דחייה קשות ואחרי תקופות של כאב וסבל. כשאנחנו חוקרות את הנושא לעומק אנחנו לומדות כי איפשהו במהלך הדרך, לעיתים כבר על ההתחלה, היה חוסר הקשבה וחוסר עמידה על הגבולות שלהן.
איפה עובר הגבול במערכת היחסים שלכם?
רוב הנשים יוצאות למרחב ההיכרות בגישה של "נזרום ונראה מה יהיה". לעתים יש איזה מודל מסוים בראש שלהן שאומר, "אני לא אכנס איתו מהר למיטה", או "אני לא אתן לו לעלות לקפה בדייט הראשון" וכדומה. אבל העניין הוא כזה - ההתנהלות במרחב הזוגי לא צריכה להישלט על ידי הנורמות החברתיות הסובבות אותנו. היא גם לא צריכה להישלט על ידי דעת החברות המלומדות שלנו ואפילו לא על ידי הקואצ'ר או המטפל שלנו. החוקיות היחידה שצריכה להיות חשובה לך היא החוקיות שבאה מתוכך.
כשאני מתחילה לצאת עם גברים אני צריכה לשאול את עצמי - איך אני רוצה לראות את ההתנהלות שלי בתוך הסיטואציה? האם באמת מתאים לי להחליף מיצי גוף עם גבר שרק הכרתי? האם נוח לי להתכתב עם גבר בשעות הקטנות של הלילה? האם זה מרגיש לי מבפנים נכון? ברגע שתתחילי להטיל ספק בכל דבר ודבר שאת עושה בתוך המרחב הזה, את תקבלי תשובות שאולי ידהימו אותך. כי כשאני חוקרת עם נשים את הנושא, פתאום הרצונות האמיתיים שלהן מתגלים. בחקירה הזו פתאום הן מגלות למשל שחלק מההתנהגות שלהן בדייטים נובעות מרצון עז לשמר את הקשר, לקדם אותו או למנוע מהבחור שאיתן לנטוש.
כל אלו הם אינם המניעים הנכונים לביצוע פעולה. המניע היחיד שאמור לשחק תפקיד פה הוא האמת הפנימית שלך, ובשביל לזהות אותה את חייבת לשוחח עם עצמך לפני שהכול מתחיל. כלומר, לפני שהתחלת בכלל להתכתב עם מישהו, והרבה לפני שתצאו יחד לבר. זה שהתרגלת להתנהג בצורה מסוימת עם גברים לא אומר שאת בקורלציה עם הרצונות הכנים שלך. ברוב המקרים את אפילו לא זוכרת מה הם.
האומץ להגדיר בעצמך
כעת, אחרי שהסכמת להתבונן פנימה ולהבין מה את באמת רוצה - תהליך מעניין לכשעצמו, את צריכה אומץ כדי לגזור את הגבולות של עצמך. כי כשאת אומרת, "אני לא אשכב איתו בדייט הזה", חשוב שתביני למה את אומרת את זה. ובהחלט מותר לך לא להיות שם, יקירה, גם אם זה דייט מספר עשר. הדבר הכי גרוע שאת יכולה לעשות לעצמך הוא ללכת בניגוד למה שנכון לך, כי זה גובה מחירים נפשיים שאחר כך גם עשרה מפגשי טיפול אולי לא יחזירו.
כשאת עושה מעשה שמקטין את האהבה העצמית שלך, את מזיקה לעצמך. להשוואה קלה - איך את מרגישה אחרי התקף בולמוס בלתי נשלט? איך את מרגישה אחרי הוצאת כספים גבוהה ולא מתוכננת? לרוב רע. את מלקה את עצמך ושונאת את עצמך. לא עוד. אני מבקשת שתתחילי לחיות בעולם עם הכרה עצמית עמוקה של מה מחזק אותך ומה מחליש אותך, ושתעשי בעיקר את מה שמחזק אותך. אך בשביל זה את צריכה להגדיר גבולות.
ברור לי שכשמכניסים למשוואה אלכוהול, בדרך כלל מתחילים למתוח את הגבולות. וגם זה בסדר, מותר לך. מותר לך להזיז לעצמך את הגבולות. למעשה, הבן אדם היחיד שמותר לו להזיז את הגבולות זו את ולא זה שמולך. השאלה היא מאיזה מניע את עושה את זה והאם זה באמת מתאים לך? חשוב שתזכרי משהו קריטי - את האחראית היחידה על הגבולות שלך, ואת זו שנושאת בתוצאות ההזזה שלהם. הגבר שמולך לא יודע אילו גבולות הצבת לעצמך לפני שיצאת לאינטראקציה איתו. הוא גם לא בתפקיד של להיות שומר הסף של הגבולות האלה. רק את צריכה להיות חזקה בשביל עצמך, בשביל שתלכי לישון עם חיוך ואהבה עצמית.
אז לסיכום, עזבי כללים ועזבי חוקים. שבי עם עצמך, עם חברתך או עם איש מקצוע ותשקיעי זמן בלהבין מה את באמת רוצה, מהם הגבולות האדומים שאת לא מוכנה לעבור ומהם הגבולות שאת מוכנה לשקול הזזה שלהם במקרים מסוימים, ותעשי זאת לגבי מין, תקשורת בין הדייטים, ובכלל לגבי המרחב הזוגי שאת פועלת בתוכו. ועוד משהו, מותר לך לתקשר את הגבולות שלך בצורה נעימה ולא הודפת. מותר לך לומר, אני אוהבת לאט, אני אוהבת להיות עצמאית, אני צריכה זמן, אני פחות תקשורתית לשיחות בלילה, וכן הלאה. כי כשמציבים גבולות מתוך נוכחות ושלווה פנימית זה לא מלחיץ או מפחיד את הצד השני. להפך -זה מיצר איזו בהירות ומקל על אי-הוודאות במרחב. תשמרי על הגבולות שלך, תשמרי על עצמך.
ליגד גרנית פורת היא מדריכת חיים, מאמנת אישית מטפלת בריברסינג ומקימת הסדנה להגשמת זוגיות
