"לא יעזור לי כלום. בחיים לא אצליח עם נשים"
תקיעות היא חוויה ותחושה של עצירה, וזה מצב די נפוץ בחברה שלנו. הרבה אנשים מרגישים שהם תקועים בשלבים ובמצבים שונים בחייהם. יש כאלה שמרגישים זאת לתקופה קצרה, אך יש כאלה שמרגישים כך כמעט חיים שלמים. כך תדעו אם נכנסתם למצב של תקיעות, וגם - טיפים שיעזרו לכם לצאת מהלופ
רבים מאתנו התחנכו על הביטוי, "אין דבר העומד בפני הרצון", כאילו שאם לא השגנו את מה שרצינו, זה כנראה מעיד על כך שלא באמת רצינו את זה מספיק. אני לא מסכימה עם ההנחה הזאת. חוץ מרצון יש עוד כוחות אחרים ששולטים בחיינו לפעמים, ולא פעם גם תוקעים אותנו בדיוק במצב שממנו אנחנו מתקשים להתקדם.
תקיעות היא בדיוק המצב הזה, מצב שבו אנחנו דורכים במקום ולא מצליחים להתקדם לשום מקום. זה כמו להסתובב סביב הזנב של עצמי, או כמו מבוך ללא פתח יציאה. תקיעות היא חוויה ותחושה של עצירה, וזה מצב די נפוץ בחברה שלנו. הרבה אנשים מרגישים שהם תקועים בשלבים ובמצבים שונים בחייהם. יש כאלה שמרגישים זאת לתקופה קצרה, אך יש כאלה שמרגישים כך כמעט חיים שלמים.
אפשר להיות תקועים בכל מיני מקומות במהלך החיים: בזוגיות, בעבודה, עם עצמי, בחוסר הגשמה עצמית, בענייני כסף וגם בסיטואציות שונות כמו הרצון להיות עצמאי ולהגשים את עצמי, לעזוב עבודה, שאיפות רומנטיות, קשרים משפחתיים וכן הלאה. הבעיה היא שמרגע שאנחנו מוצאים עצמנו במצב של תקיעות, הדבר פוגע בכל המעגלים הסובבים אותנו: בפרנסה, בזוגיות, בחיי החברה, בחלומות ובמשפחה שלנו. איך נכנסים לתקיעות?
1. האחר תמיד אשם במצב שלי
"אשתי אשמה", "זה בגלל הבוס שלי", "אם בעלי היה מתנהג אחרת הכול היה נמנע" - מכירים את המשפטים האלה? ברור שכן. להתמודד זה קשה, ולכן אצל רוב האנשים שתקועים מתפתחת נטייה להאשים בעיקר את הסביבה, וזה כבר לא משנה על מה. הפתיל קצר והוא מתעורר כל פעם מחדש בכעס, עצבים וחוסר נוחות, ויש לנו נטייה לחכות שיקרה משהו חיצוני או נטייה לצפות לדברים שיקרו ויגאלו אותם מהמצב הזה.
2. אני מספר לעצמי סרטים
"לא יעזור לי כלום, אני מקרה אבוד", "אני לא נראית טוב", "אני לא חברותי מספיק", "אם אתחיל קשר עם מישהו בטוח אפגע", ועוד ועוד.
3. אני גוזרת מזה קופון
הרבה פעמים הרווח נמצא בצורך לקבל תשומת לב, בין אם היא חיובית או שלילית.
4. צעירים חסרי מנוח
מרגע שפוקחים עיניים ועד לרגע שעוצמים אותן, אנחנו בסוג של מרתון להספיק ולהספיק ולהספיק עוד. העולם של היום מעייף. בעבר רצנו ממקום למקום אבל הבטנו גם בדרך, וזכרנו ליהנות יותר מהרגע. היום אנחנו עסוקים בלתעד את הרגע במקום לחיות אותו. הסחות הדעת שמסביבנו משאירות אותנו תקועים, ובתחושה של "מרוץ אחרי הזנב של עצמי".
מה עושים כדי לעצור את המרוץ?
1. כשיש עומס ומרגישים בלבול ותקיעות, הצעד ראשון הוא לרשום את כל הבעיות שיש לנו כרגע.
2. מספרו בסדר עדיפות את מה שרשמתם מ-1-10 לדוגמה.
3. בחרו דבר אחד שעכשיו אתם רוצים להתעסק איתו: דיאטה, עבודה או זוגיות.
4. תשאלו למה אני רוצה לשנות ולשפר את הדבר הזה? מה הסיבה לכך? ה'למה' הזה חשוב כי הוא חייב להיכנס טוב-טוב לראש שלנו. ההמלצה שלי היא לכתוב אותו בכל מקום אפשרי, כי ה'למה' הזה הוא שיניע אותנו קדימה, יבנה עבורנו את הדרך וגם ישאיר אותנו על המסלול. וגם אם נפלנו, הוא יאפשר לנו לראות לאן אנו רצים ומה המטרה.
האפשרות לצאת ממה שעוצר, תקוע ומעכב אותנו בחיים קיימת בתוכנו. כל אחד יכול לעבור מחיי תגובה לחיי בחירה, ותמיד יש בחירה, גם אם נראה לנו שהכול אבוד. תקיעות בחיים היא שיקוף למצבים פנימיים שמצויים בתוכנו. אם נבין נקודה חשובה ומשמעותית זו, נהיה מחויבים ליצור לעצמנו מציאות חדשה ונבין שהאחריות היא רק בידיים שלנו, ואם נפעל כדי לשנות את מהלך חיינו, נוכל גם אנחנו לחיות חיים שמחים, בריאים ומאושרים, חיים של מימוש, הגשמה, התפתחות וצמיחה.
חֶדִי חזן מלווה אנשים בתהליכי סליחה ושחרור כעסים – "כשנמאס לנו להיות תקועים בחיים".
לפנייה לכתב/ת 
