למה אני נמשכת לגברים שלא יודעים להתחייב?
הן יוצאות עם גברים שמתלהבים מהן, אפילו אוהבים אותן, אך מסיבה כלשהי הם לא "יכולים" לראות אותן כבנות זוג. למה זה קורה ומה צריך לעשות כדי לצאת מהלופ? אימון אישי
לכל אחד מאיתנו תכנות פנימי חזק מאוד. למעשה, זוהי מעין תפישת עולם לגבי דברים שונים כמו זוגיות, כסף או הציפייה שאנשים יגיבו אלינו בדרך כזו או אחרת. התכנות הזה כולל את האמונות שנטבעו בנו כתוצאה מאופי הורינו, מהחינוך שקיבלנו ומהסביבה שהשפיעה עלינו, כמו גם, אם מסתכלים על זה באופן רוחני יותר, איזשהו אתגר שלקחנו על עצמנו בגלגול הזה.
לא אחת אני פוגשת נשים שמשחזרות קשר עם גבר שהוא אותה גברת בשינוי אדרת. זהו סיפור כאוב שמוכר לי היטב מניסיוני האישי, כאשר במשך שנים משכתי לחיי גברים שהתלהבו ממני, ואפילו אהבו אותי באמת, אך מסיבה כלשהי לא "יכלו" לבחור בי כבת זוג. כך גם בחדר האימונים - לאורך השנים פגשתי נשים שמושכות שוב ושוב מכורים להימורים או לסמים, גברים שלא מסוגלים להתחייב, כאלה שנמצאים אתן אבל אף פעם לא בטוחים בהן וכן הלאה.
כל אחת מהנשים הללו פוגשת לעתים בחור טוב שרוצה אותה באמת, אבל היא אף פעם לא רוצה את הבחור הזה ולא מסוגלת להישאר איתו לאורך זמן, בעוד על הגבר הלא מושג היא נתקעת שנים. זהו מעגל אכזרי בו לעתים נדמה שהתקדמנו, כי אם פעם הוא היה בנאדם רע ופוגעני, היום הוא הרבה יותר איכותי. ואם פעם הוא היה נשוי, היום הוא בן הזוג הפרטי. אבל למעשה, זהו שינוי קוסמטי בלבד, כאשר ברקע הסיפור הישן ממשיך לשחזר את עצמו, ועמו העלבון, התסכול והכעס.
הדימוי שעולה בראשי הוא של עכבר שמכלה את כוחותיו בריצה על הגלגל. כמוך, שמצד אחד דחוף לך למצוא זוגיות ולמסד קשר, אך מצד שני, את לא רצה קדימה אלא בלופ בלתי נגמר.
למעשה, כל עוד לא תשני את התכנות הפנימי, הנסיבות החיצוניות לא ישתנו באופן מהותי. איך עושים זאת? במשך השנים חקרתי לעומק את הנושא והבנתי שהדבר החשוב שצריך לעשות כדי לשנות את התכנות הפנימי הוא ללמוד לומר - לא.
התעלמות, הדחקה והאשמת הזולת
לפעמים ברור לך היכן את צריכה לומר לא, למרות שזה קשה. נניח אם הוא נשוי או רוצה קשר לא מחייב זה די ברור. אבל ישנם מצבים שבהם את מצליחה לשכנע את עצמך שאין בעיה אמיתית. נניח שהוא אמר שהוא לא בטוח לגביך אבל אחר כך ביליתם סופ"ש נהדר, אז את משכנעת את עצמך שהספק עבר. או שהוא נעלם ואז חזר והציע שתצאו, ואת מחליקה על הסיוט שעברת כשהמתנת יומיים לתשובה על ההודעה ששלחת.
היום זו בכלל בעיה, כי מעודדים נשים לוותר ולהתפשר על כל דבר, העיקר לא להיות לבד. אבל למעשה, גברים לא מעריכים נשים שמוותרות על הגבולות שלהן ולא בוחרים בהן כבנות זוג.
ומעבר לכך, הבעיה הגדולה ביותר שיוצר הוויתור המתמיד היא שהוא מתכנת את התת-מודע שלך למה אפשרי עבורך. זה כאילו שאת כל הזמן אומרת לעצמך, "אין לי סיכוי להשיג את הדבר האמיתי, אז עליי להתפשר על פחות. הרבה פחות".
אותו תכנות יוצר בך תדר אנרגטי שמושך לחייך גברים שמשקפים לך את אמונתך לגבי עצמך. וכששוב מגיע גבר בעייתי לחייך, את ממהרת להאשים את אלוהים, הגורל או המזל, אבל תכלס זה מה שביקשת (כלומר, ביקשת גבר רציני ושווה אבל הוכחת לעצמך שאת לא מאמינה שאכן תקבלי כזה). לכן, עוד לפני שתעבדי על אמונותייך או תלכי לרב שישנה לך את המזל בעזרת קמע או טקס מוזר, פשוט התחילי לומר לא, והפסיקי לרדוף וליזום! (אין בעיה לשדר "אני מעוניינת", אבל אם מוצאת את עצמך שבה ויוזמת או מנסה לחדש קשר שנגמר בצרימה, את עדיין רצה על הגלגל).
וזה הכול? ברור שזה לא הכול, אבל תחשבי על זה, כשאת לומדת לומר לא, את לומדת לכבד את עצמך, להציב גבולות, לא לפעול מתוך פחד, להיות נאמנה למה שאת רוצה ולעמוד על שלך. בסופו של דבר, הפעולה החיצונית הזאת יוצרת שינוי פנימי מטורף. ברור שכדי שיהיה לזה בכלל סיכוי להצליח את צריכה להיות במצב רגשי מאוזן למדי, שכן ככל שתהיי מעורערת ואומללה, לא יהיה לך סיכוי לומר לא לרגע של נחמה. אבל חשוב שתביני שמהלך כזה דורש ויתור על ההתבכיינות על מר גורלך, שמתרחשת בלילה בינך לבין עצמך, מול חברות או מול אמך, ודורש גם שבמקום להאשים את הגבר התורן ש"הוליך אותך שולל", תלמדי להודות שהסימנים עמדו לנגד עינייך כל הזמן, ושזאת את שבחרת להתעלם מהם.
אגב, אני בוודאי לא מתכוונת שתתחילי להאשים את עצמך, כי האשמה עצמית גרועה לא פחות מהאשמת האחר. היא מחלישה אותך, פוגעת בהערכתך העצמית, שכן היא מציירת אותך ככישלון) וממלאת אותך ברגשות קשים שהופכים אותך לנואשת ולא מושכת. אז אם את בעניין של זוגיות רצינית, את מוזמנת לצאת לדרך עוד היום, להפסיק להקשיב לכל "הנשמות הטובות" שמכניסות בך פחדים ולכל הנשואים שנהנים לשבת ולנתח את בעיותיה של הרווקה המסכנה.
החליטי מה את רוצה באמת, ותרי על הפירורים שמהם את ניזונה, והתחילי לתכנת מחדש את התפישה העצמית שלך כבר עתה.
בהצלחה!
