רומן עם קולגה? כל התרחישים האפשריים
רומן במקום העבודה הוא לא בהכרח הדבר הכי "חכם" או שקול שיכול לקרות לכם. אתם יכולים לנסות כמובן לשלוט בזה, אבל על מי אתם עובדים? למשיכה חוקים משלה, וחבל לשקר לעצמכם
אם אתם מוצאים את עצמכם קמים כל בוקר ב'היי', מתלבטים יותר מדי זמן מה ללבוש ומשתהים אקסטרה זמן מול המראה, ככל הנראה אתם ממש מתרגשים ללכת לעבודה. אני תוהה אם זה תוכן העבודה שמרגש אתכם, או שמא יש שם איזה קולגה לוהט שעושה לכם את זה? אם חושבים על זה, קראש על עמית לעבודה הוא עניין הגיוני למדי. זה המקום בו אתם נמצאים הכי הרבה שעות, מוקפים באנשים שלא פעם חולקים אתכם תחומי עניין, רצונות וכישורים. תכלס, מדובר בשדה פוטנציאלי מושלם לחיבורים.
עוד בנושא:
להגיע לטיפול זוגי רגע לפני שכבר אין מה להציל
תסמכו על מוח הזוחלים שלכם שתמיד ידע למצוא ולהידלק על "טיפוסי האישיות" המוכרים לו מהבית, גם אם זה הדבר האחרון שאתם רוצים ומתכננים. כן, רומן במקום העבודה הוא לא בהכרח הדבר הכי "חכם" או שקול שיכול לקרות לכם, אבל מי שואל אתכם אם להידלק או לא? אתם יכולים לנסות כמובן לשלוט בזה, אבל על מי אתם עובדים? למשיכה חוקים משלה, וחבל לשקר לעצמכם.
רומן בעבודה יכול להתחלק לשלושה ז'אנרים עיקריים: הידלקות לגיטימית של פנויים-פנויות, הידלקות לגיטימית אך בעייתית על בוס או בוסית (יחסי מרות), והידלקות לגיטימית אך הרבה יותר בעייתית על מישהו נשוי או על מישהי נשואה, כל שכן כשגם אתם נשואים בעצמכם. אתם יודעים, רק השבוע 'שתחיה' ואני הקלטנו את תוכנית הרדיו השבועית שלנו, "שיחות בגן עדן", ותוך כדי שאני מפרטת לה את מהות האלרגיה העונתית ממנה סבלתי באותו בוקר, פליטת פה פרוידיאנית הוציאה ממני את צמד המילים "חילופי זוגות" במקום חילופי עונות.
שתחיה' פלטה זעקה רמה ומזועזעת בשידור, ואחר כך גם דרשה בירור עמוק עם תת המודע שלי על פשר הפליטה ומהותה. למרות הדרמה, לא הרגשתי צורך להתנצל על כלום. הכל לגיטימי, הכל בסדר. אנחנו לא יכולים לעבוד על עצמנו ולהדחיק את מה שאנחנו מרגישים, ובטח שלא להילחם בכך. איך אמר יונג? "כל מה שאתה מתנגד לו, הולך ומתעצם". חשוב להבין מה המשמעות בכל אחד מהמקרים האלה, ואז כמובן לנהל אותם נכון לפני שהם ינהלו אותנו, ויפה שעה אחת קודם.
פנויים לאהבה
אז הז'אנר הראשון הוא הז'אנר הקלאסי. שניכם פנויים - והאמת? אין מרגש מזה. מחקרים מצביעים על כך שאחד היתרונות של מערכות יחסים כאלה טמון בעצם התבשלותן על אש קטנה לאורך תקופה, מה שמאפשר לכל אחד מהצדדים להכיר את האדם שמולו באופן עמוק ומובנה, הרבה יותר ממפגש בבר נגיד, כששניכם גמורים. מדובר בקשר בוגר והרבה פחות אימפולסיבי. רק קחו בחשבון שתצטרכו זמן עיכול והסתגלות למעבר הזה בין קולגות לשני אנשים החולקים קשר רומנטי, וזה לגמרי טבעי.
קשרים בעבודה יכולים להפוך בקלות לשיחת היום במסדרון. אל תפחדו ממה שאולי יחשבו עליכם. יש מצב שהרומן הזה יהפוך במהירה לאהבת אמת, ואתם לא תפספסו אותו בגלל פחדים דמיוניים של מה יגידו או מחשש שירכלו עליכם במטבחון. ברגע שתהיו שלמים ובטוחים עם עצמכם, גם הסביבה תלמד לפרגן.
להידלק על הבוס
הז'אנר השני בעייתי קצת יותר. במידה ואתם פנויים, אמליץ לכם לבדוק עם עצמכם מה יש בבוס או בבוסית שלכם שבאמת עושה לכם את זה? לא פעם, התפקיד או ה"דרגות" יכולים לבלבל אותנו ולגרום לנו להאמין שאנחנו מאוהבים, למרות שאנחנו בעיקר נמשכים לכוח ולסמכות או למעמד עצמו. כך או כך, מדובר בהידלקות מסוכנת, וקחו בחשבון שמי שמשחק באש עלול להיכוות. קשר כזה עלול לפגוע בקידום או אי הקידום שלכם, בהתייחסות המקצועית אליכם, ולייצר אינטרסים סמויים או טובות הנאה שעשויים להתחפש לקשר אמיתי. אך אם הבנתם שזה 'זה' ומצאתם את שאהבה נפשכם, אני לא פוסלת גם מעבר למקום עבודה אחר. אהבת אמת שווה את זה.
אני נשואה, הוא נשוי ונדלקנו
הז'אנר השלישי יצריך מכם הכי הרבה עבודה, פנימית כמובן. אם אתם נשואים ונדלקתם על מישהו אחר, אל תלקו את עצמכם ואל תרגישו אשמה. יש כאן בסך הכול קריאה פנימית להחזיר את המבט פנימה. זה הזמן לשאול את עצמכם סדרת שאלות שתעזור לכם להבין מדוע "הבלתי מושג" מדליק אתכם? איך הפנטזיה הלא ממומשת הזאת משרתת אתכם? ומה חסר לכם במערכת הזוגית הקיימת?
אל תהיו שיפוטיים מדי עם עצמכם, אך בו זמנית הזכירו לעצמכם שלא מדובר בגן ילדים, אלא בחברה בע"מ. אתם לא ילדים וגם אם ראיתם צעצוע יפה, חדש וחתיך - אז או-קיי, תמיד יהיו עוד. קחו את האורות שנדלקו לכם במוח ובגוף ישירות אל חדר המיטות הזוגי שלכם, שם תיזכרו שכבר יש לכם את הצעצוע הכי טוב ומדויק עבורכם. הרי בינינו, מי מכיר אתכם טוב יותר מבן/ת הזוג שלכם?
בשורה התחתונה, שום דבר לא קורה "סתם", ואם מקום העבודה הפך לאחרונה לזירת המשחקים הרומנטית שלכם, יש לכך לא מעט משמעות. אנחנו לא נלחמים בתחושות, גם כשכולם מסביב יכולים להיות מאוד שיפוטיים ולהגיד לנו עד כמה הבחירה הזאת בעייתית, לא מוסרית, מסוכנת ושאר ירקות. מה שחשוב זה מה שתעשו עם ההזדמנות הזאת, מה תלמדו ממנה ואיך תנהלו את העניינים.
אז אל תפחדו לחקור ולהכיר בעצמכם מחוזות חדשים ולא מודעים. לכו תדעו, יכול להיות שאהבת האמת שלכם מחכה מעבר לאופן ספייס, אז אל תפסלו. בינתיים, אני ניגשת לחקור את פליטת הפה שלי ולראות מה נבכי התודעה יחדשו לי על עצמי היום.
פריידי מרגלית היא מייסדת תפישת המטאיזם ועומדת בראשה של קהילת מרחב מודעות.
