"אני כישלון. לכולם יש בן זוג ואני לבד"
"אני לא יודעת להחזיק מערכת יחסים", אמרה. "אני לא יודעת להחזיק גבר. הם בורחים ממני וכשהם לא בורחים, אז זאת אני שמבריחה אותם. אני אף פעם לא מרוצה ותמיד שואפת ליותר. את יודעת מה? אני חושבת שפשוט אוותר"
יום כיפור התקרב והיא הרגישה בודדה מתמיד. מילא שנאלצה לשבת בגפה בשולחן החג לצד שלוש אחיותיה הנשואות וילדיהן, ולהשפיל מבט כנגד מבטי הרחמים והדאגה. אבל עתה הגיע הלבד האמיתי, יום כיפור קוראים לו. יום וחצי שבו תיאלץ לשבת לבדה בדירתה, בלי אף אחד. השנה כבר לא תעביר את החג עם דני, שנהג לפנק אותה מדי שישי בזר שושנים אדומות, וגם לא עם רונן, שהיה מבוגר ממנה בעשר שנים וממש רצה כבר להתחתן, אבל היא היתה כל כך צעירה ותמימה ולא הרגישה בשלה לחתונה וילדים.
היא גם לא תבלה אותו עם ווילי, התייר מאנגליה שהתחנן אליה שתעבור לגור איתו, ולמרות החיבור המחשמל שהיה להם, היא לא הסכימה לעקור את חייה מארץ מולדתה. כל כך הרבה זכרונות הדהדו במוחה וגרמו לליבה לפעום בחוזקה, חלקם מתוקים יותר וחלקם פחות.
היא התקשרה אליי לפני מספר ימים, ונשמעה מיוסרת ומיואשת מתמיד. כששאלתי איך אפשר לעזור, הצהירה שהיא "כישלון". הבנתי שהיא צריכה לפרוק ופשוט נתתי לה להמשיך לדבר. "אני לא יודעת להחזיק מערכת יחסים", אמרה. "אני לא יודעת להחזיק גבר. הם בורחים ממני וכשהם לא בורחים, אז זאת אני שמבריחה אותם. אני אף פעם לא מרוצה ותמיד שואפת ליותר. את יודעת מה? אני חושבת שפשוט אוותר. מדוע לרדוף אחרי משהו שלעולם לא יגיע?", תהתה בקולה השבור.
שתקתי. לא ידעתי מה להגיד לאישה שמתפתלת מכאב, אישה שליבה נשבר לרסיסים מתקווה מנופצת. רגע נוסף של שתיקה עבר עד שנזכרתי בכל אותם לקוחות שמגיעים אליי כשהם על סף ייאוש. הרי אלו הן מחשבות לגיטימיות שעברו לכולנו בראש, לפחות פעם אחת בחיים. מי לא סבל משברון לב וחשב לעצמו שנגמרו לו החיים? לכולנו יש נקודות שבירה וזה בסדר להגיע אליהן. זה בסדר להתאבל על מערכות יחסים כושלות, זה בסדר להתאבל על זוגיות בלתי אפשרית, זה בסדר לזחול למיטה מתחת לפוך ולא לצאת ממנה יומיים. אבל זה לא בסדר לאבד תקווה.
"צריך רק אחד", עניתי לה. "וחוץ מזה, מי אמר שמי שלא נמצא בקשר או במערכת יחסים הוא כישלון? מי אמר שמי שלא מצא זוגיות עד גיל 40 אז משהו בוודאות לא בסדר איתו? מי קבע מהו הגיל הנכון להתחתן או להביא ילדים?", שאלתי אותה. הסברתי לה שבדרך כלל יש סיבה לכך שאנחנו לא בזוגיות, סיבה שלפעמים אנחנו אפילו לא מודעים אליה.
לעיתים אנחנו בוחרים בני זוג שלא מתאימים לנו, בני זוג שמצד אחד יש לנו איתם כימיה מטורפת ומשיכה מינית חזקה, אך מנגד גם מטרות קוטביות שלעולם לא ייפגשו. רובנו חוזרים על אותם דפוסים שגויים שוב ושוב ונופלים למלכודת נצחית של התאהבות ושברון לב וחוזר חלילה. המון פנויים-פנויות פועלים עם הרגש שתופס את כל המקום בלב, ולא משאיר אף חלל פנוי להיגיון.
"יום כיפור הוא זמן לתשליך וחשבון נפש", הזכרתי לה. "אך לפני שנבקש סליחה או נסלח לאחרים, חשוב שקודם כל נסלח לעצמנו. שנקבל באהבה את כל מערכות היחסים שלא צלחו ואת הטעויות שאולי עשינו. כמו תשליך החטאים", אמרתי, "נשליך את כל העצב, הכאב, הצלקות והטראומות שחווינו בקשרים הקודמים, ונפתח דף חדש, נקי וטהור.
"ומכיוון שיום כיפור הוא זמן לחשבון נפש, בהחלט שווה לנצל אותו כדי לצלול למעמקי ההיסטוריה הזוגית שלנו, לנתח את תכונותיהם ואופיים של כל אותם אקסים שלא התאימו לנו או חמקו מידינו מהר משציפינו, ונסיק מסקנות הלאה. יום כיפור", סיכמתי, "הוא הזמן לטהר את הלב והנשמה, להשליך את הרע ולפנות מקום לאהבה הטובה והנכונה שעתידה לבוא".
גמר חתימה טובה.
סיון קנטי אביטן היא יועצת דייטינג ושדכנית, "אחת שיודעת".
