הוא מסרב לטיפול זוגי? אפשר גם בלעדיו

ההפרדה הזאת יכולה להשתנות(צילום: Shutterstock)

זאת תופעה מוכרת: אישה (או גבר, שכן התופעה משותפת לכל המגדרים) מרגישה שהיחסים ירדו מהמסלול והגיע הזמן לקחת אותם לטיפול, אבל בן הזוג מסרב לשתף פעולה. לפעמים הוא כלל לא מוכן לשמוע על כך, ולפעמים הוא עושה טובה ומגיע אך ממסמס את התהליך. יש פה באג בסיסי מובנה. הרי אם ההתנהגות שלו מהווה חלק גדול מהבעיה והוא לא מוכן לבוא ולתקן את עצמו, אז הכל אבוד, לא כך? ובכן, לא בהכרח. הנה שלושה דברים שיכולים לקרות כשאת באה לטיפול זוגי לבד:

1. את מבינה טוב יותר את עצמך וגם אותו

טיפול מאיר בנו פינות אפלות. כשאנחנו שמים את הספוט על המקומות שגורמים לנו למצוקה רגשית ואינם משרתים אותנו, אנו מתחילים להבין את עצמנו ואת ההתנהגות שלנו קצת יותר לעומק. טיפול מתחיל להציף מול עינינו גם את הפינות האפלות של בן הזוג איתו בחרנו לחיות. הרבה פעמים אנחנו מתחילים לראות ולהבין את הסיבות ואת הדרכים שבהן הוא חושב ופועל. ההבנות הללו מאפשרות לנו לצאת קצת מעצמנו ולראות את מחול היחסים שלנו בפרספקטיבה רחבה יותר.

זה מאפשר לנו לפעמים לחזור הביתה ממקום חומל יותר ופגיע פחות. כי כשאת מצליחה לראות את הסיבות להתנהגות שלו, את לא פעם מבינה שעל פי רוב, הן לא מכוונות אישית אלייך, ועצם ההבנה הזו כבר יכולה לשחרר קצת מהכובד אותו את סוחבת על כתפייך.

2. הוא רואה מה זה עושה לך ומחליט להצטרף

גם זה מצב שקורה הרבה - צד אחד מגיע לטיפול ומתחיל להשיל מעליו חלקים מהמשא הכבד שהוא סוחב על גבו במשך שנים רבות. השחרור גורם לו להיות מודע יותר לעצמו ולחייו, ומאפשר לו לבוא אל התקשורת הזוגית ממקום אחר. מקום פחות מאשים, פחות קורבני ויותר נינוח. ולפעמים, כשבן הזוג חווה את השינוי שהטיפול עושה לנו, הוא מקבל פתאום זריקת מוטיבציה שמעודדות אותו להצטרף לתהליך ולפעול כדי להשתנות בעצמו.

3. התזוזה שלך מתחילה להזיז אותו

זוגיות היא מערכת של איזונים. כל דפוס התנהגות של צד אחד משפיע על הצד השני. לכן, כל תזוזה בצד אחד של המאזניים גוררת שינוי גם בצד השני. בדרך כלל, כדי להזיז את הזוגיות במעמד צד אחד צריך לפעול בשלושה שלבים: בשלב הראשון יש להבין מה בנו מאפשר את ההתנהגות שלו ולקחת על המקום הזה אחריות. אם לדוגמה אין כמעט אינטימיות ביחסים, אפשר לשאול מה בי מרחיק אותו ממני. טיפ קטן: הרבה פעמים זה לא קשור למראה החיצוני אלא לחום אנושי. לפעמים מה שחסר זו מילה טובה, הבעת הערכה בקול רם או יד שמלטפת.

ברגע שצד אחד מטפל בעצמו, נרשמת תזוזה גם בצד השני(צילום: Shutterstock)

בשלב השני מזהים מה הרגש שמנהל אותנו בסיטואציות הזוגיות. אם לדוגמה מפריע לנו שבן הזוג שלנו יושב אתנו בסוף יום עבודה ולא מדבר או מסתכל עלינו, אנחנו יכולים לבדוק איזה רגש מתעורר בנו כאן. האם זה תסכול? חוסר אונים? ייאוש? אולי תחושה שאין לנו ערך? בדרך כלל הרגש הזה משיק לעוד תחומים בחיים ומפעיל אותנו במקומות נוספים. הרגש חושף נקודת תורפה שמפעילה אותנו בחיים הזוגיים שלנו. אם נבין את הנקודה הזו, נוכל לשנות את דפוס ההתנהגות שלנו בבית ולפעול ממקום חדש שיוכל לייצר תוצאה חדשה.

השלב השלישי הוא לשנות את הרגש שמפעיל אותנו. כל זמן שאנחנו מגיבים בייאוש או בחוסר אונים לסיטואציה, אנחנו מתכנסים בתוך עצמנו ומקבעים את המצב הקיים. אך מה יקרה אם נצליח להרגיש אחרת? מה יקרה אם במקום חוסר אונים מול השתיקה שלו נרגיש בסדר גמור? או אז תיפתח בפנינו קשת חדשה של אפשרויות. נוכל למשל לשים יד על הכתף שלו, לשאול אותו לשלומו, לדבר על ספר טוב שקראנו, אולי אפילו לתת לו מחמאה על משהו.

היכולת החדשה תאפשר לנו מנעד חדש של אפשרויות. במקום להגיב רגשית לסיטואציה, אנחנו יכולים לקחת את המושכות ולהתחיל לנהל אותה, ובכך לייצר תגובה חדשה לגמרי מהצד השני. כך או כך, אם בן הזוג לא מוכן לשתף פעולה, בדרך כלל לא שווה להמשיך לבזבז זמן ולחכות, וכדאי פשוט לקפוץ למים. או שהוא יבוא אחרייך או שהוא כבר יגיב אל השינוי שלך.

בהצלחה!