שתף קטע נבחר

מי אשם בעליית הפאשיזם? השוק החופשי

היסטוריון הכלכלה ההונגרי קרל פולניי, שחקר את עליית הפשיזם באירופה, מטיל את האחריות המרכזית על מדיניות שוק חופשי פרועה במאה ה-19, שהביאה לקריסת הדמוקרטיה. התהליך הטרגי שהוא משרטט נשמע מוכר?

הנה משל שהוצג בפרלמנט הבריטי במהלך תקופת התבססות כלכלת השוק: "היה היה אי ועליו עדר כבשים. אבל האי פורה ומלא עשב. והכבשים חיות טוב ומתרבות. מתרבות יותר מדי. מה עושים? מביאים כמה כמה כלבי טרף והנה, שיווי המשקל חוזר לשרור".

 

 

ומדוע מובא המשל הזה בפני הפרלמנט? המטרה היתה להמשיל את הדרך הטבעית הביולוגית שבעזרתה צריך לפתור את בעיית העוני. הנה, אומרים בעלי המשל, המדע התקדם. הנה, המדע גילה מערכת של חוקי טבע וכוחות טבעיים שמצליחים להפעיל את החברה בצורה הטובה ביותר. צריך לתת לכוחות האלה לפעול.

 

תמיכה בעניים? מיותר להתערב? הטבע יעשה את שלו באמצעות משכורות נמוכות לעובדים מיותרים. אלה, הם אומרים, פלאי השוק החופשי.

 

משוק חופשי לפאשיזם

אנחנו עדיין קרובים לאירועי המחאה החברתית בארץ ובעולם. קשה לדעת לאן הדברים הולכים. והיות שלנבא אנחנו מתקשים, נפנה לניתוח היסטורי שיאפשר לנו להביט על אירועים מקבילים בעבר ולנסות ללמוד מהם.

 

בטור הזה נעסוק בספרו המשמעותי של היסטוריון הכלכלה ההונגרי קרל פולניי; The Great Transformation. (המעבר הגדול או הטרנספורמציה הגדולה). בספר הזה פולניי מציג הסבר תהליכי ארוך לעליית הפאשיזם באירופה. עיקר האשמה, כך יגיד פולניי, היא בהתיחסות הרצינית מדי וכמעט קדושה אל עקרונות השוק החופשי.

 

 

התנהלות כזאת, ברוח השוק החופשי הבוטה, לא יכולה להתקבל על ידי בני החברה. הפרטים בחברה לא מוכנים להשלים לאורך זמן עם סוג כזה של מדיניות כלכלית בוטה. וההיסטוריה מראה, כך פולני, שמדיניות שוק חופשי פרוע גורמת לקונפליקטים גדולים בתוך החברה, והיא האחראית, בסופו של דבר לקריסת הדמוקרטיה.

 

מגורים, עבודה וכסף

פולניי לא מחבב את השוק החופשי. לפי דעתו, לא כל דבר יכול להיות סחורה. לא כל דבר צריך להיות מוטל לכוחות השוק הפרועים. ישנם שלושה דברים, כך הוא אומר, שאינם סחורות. הם לא סחורות במובן המהותי שלהם. אי אפשר או אסור להפוך אותם לסחורות. פולניי מתכוון לבעלות על אדמה (חקלאות ומגורים, אני מניח), על עבודה ועל שוק הכסף והמשכורות. יש כאן סכנה לקניבליזציה של החברה, הוא יגיד. וזה בוטה.

 

ואולי ההשקפה הזאת היא זאת שגורמת לפולניי לייצר הבחנה עקרונית בין חברה לבין כלכלה. בין צרכים אנושיים מסויימים ומוסדות חברתיים ותיקים לבין המערכת החדשה שבאה לאוויר העולם עם המהפכה התעשייתית בבריטניה; מערכת השוק החופשי.

 

מכונה טבעית, מדעית וחילונית

מהו השוק החופשי? כולנו מכירים אותו. האמת היא שאנחנו לא מכירים שום דבר אחר. משכורות? שכר דירה? אבטלה? אלה חלק מהחיים שלנו. אבל בואו ננסה להביט על המהות של השוק. ונעשה את זה באמצעות מבט היסטורי פילוסופי.

 

מה שמעניין זה לראות שמקורו של השוק בכלל בפיזיקה. כן, בפיזיקה של אייזיק ניוטון. ניוטון בגילויים או ביצירה המדעית שלו תופס את העולם כמנגנון ענק. מכונה שפועלת באמצעות כמה חוקים פשוטים שמשפיעים על כל דבר. חוקי תנועה, למשל. חוקי כבידה, למשל. החוקים האלה מסדירים את כל היחסים, האינטראקציות והתהליכים שמתרחשים בין הגופים הפיזיים.

 

ואיך זה קשור לכלכלה? ובכן, היוצר או המגלה של השוק החופשי, אדם סמית, מנסה לתרגם את הסגנון המדעי של ניוטון לחברה האנושית. הנה, גם כאן יש לנו מערכת. הנה, ואולי גם כאן היא פועלת על פי חוקים פשוטים בסיסיים. והנה, אם נבין אותם נוכל לייצר מנגנון אוטומטי שיפעיל את החברה.

 

וזה מה שאדם סמית עושה. הוא בורא מנגנון (או אולי מגלה אותו. תלוי בתפישה המדעית שלך הקורא) והוא מאמין שהוא מנגנון טבעי שפועל לפי חוקים מדעיים. המנגנון הזה הוא זה שצריך לנהל את החברה. כי הוא מדעי. כי הוא טבעי. למנגנון הזה, קרל פולניי קורא המנגנון המווסת את עצמו. זה השם שלו למה שאנחנו קוראים "השוק החופשי". והשוק החופשי הזה מוטל על בריטניה במאה השמונה עשרה והתשע עשרה, ובהמשך הוא מתפשט לכל אירופה.

 

מה שנוצר, פולניי יגיד, הוא קונפליקט עקרוני בין הגורם החדש (מערכת השוק המדעי) לבין השליט הישן. בין הטבע המדעי החדש של השוק החופשי (ככה הוא נתפש על ידי המקדמים אותו) לבין הפוליטיקה והממשל הוותיקים עם המסורות שלהם, עם הרגישויות שלהם ועם הכוח שלהם.

 

שני הכוחות האלה מרכזים סביבם בעלי אינטרסים שונים. כל אחד מהכוחות האלה פוגע באנשים מסויימים ומסייע לאנשים אחרים. בסופו של דבר, ככה פולניי יטען, הקונפליקט הזה לא הצליח להפתר אף פעם והוא האחראי לעליית הפאשיזם.

 

התחלה חגיגית

מסגרת הזמן שאותה פולניי מציג בספר שלו היא, בגדול, המאה ה-19 עד למלחמת העולם הראשונה. והתקופה הזאת, בעיניו, היא תקופה יוצאת דופן בתולדות אירופה. זו תקופה שמאופיינת בשלום וביציבות מהגבוהים שנרשמו בתולדות היבשת. אין או כמעט אין מלחמות.

 

במהלך החיבור יתאר פולניי את הקריסה של הסדר החברתי היציב הזה לטובת (או לרעת) המערכת האלימה של המאה ה-20. ומה מאפיין את התקופה הנעימה של השלום? ובכן, פולניי מזכיר כמה גורמים. לצורך פישוט וקיצור נדבר על מדינה חזקה שיש לה עניין רב באפשור מערכת בינלאומית של שוק חופשי ושל סחר גלובאלי.

 

פולניי יגיד במילים שלו שיש בתקופת השלום הארוכה שיווי משקל בין כלכלה לפוליטיקה, בין שוק לבין כוח. שיווי המשקל הזה מותיר את הפוליטיקה הישנה בעמדת הבכורה, אבל הפוליטיקה נתמכת באופן מסיבי בידי אליטה של בנקאים מממנים גדולים בערים מרכזיות באירופה.

 

הבנקאים האלה מרוויחים מהסחר הבין לאומי שמנוהל על ידי כוחות שוק חופשי. יש להם אינטרס גדול בשקט ובסדר חברתי. והם משפיעים על הפוליטיקאים. לכולם זה טוב איכשהו. אבל אם כך, למה זה נשבר בסוף?

 

קונפליקט

השוק החופשי הולך ומתבסס. הוא דורש לעצמו את הבכורה. לא עוד פוליטיקה מתערבת. לא עוד מנהגים ומוסר אחר. רק שוק. רק "מדע". רק "טבע". הכלכלה של השוק החופשי משתלטת על כל חלקה. משכורת, מגורים. הכל שוק. מוכר לנו?

 

ואז מה שקורה הוא שנוצרת תנועת נגד. מתחילים להווצר מתח ותסיסה חברתיים. הסוציאליזם נולד. מרקס מופיע. מופיעים איגודים מקצועיים. והנה, אנחנו מתחילים לדהור לעבר תקופת הקריסה של המערך הקודם.

 

בעקבות משבר כלכלי בשנות השבעים במאה ה-19 מתחיל המצב להתדרדר. המתח בין שני הצדדים מסכן את אחידות החברה. הצורך במסחר בינלאומי פתוח מתחיל להפריע לפעולות השיקום של המדינות מהמשבר הכלכלי.

 

מוקמים בנקים מרכזיים שתפקידם להגן על המטבע המקומי, והנה הסדר הבין אירופאי שמבוסס על סחר בין לאומי חופשי, גם הוא בסכנה. המדינה הופכת יותר ויותר תוקפנית. היא תוקפנית כלפי מדינות בחוץ והיא תוקפנית כלפי המתחים מבית.

 

וכאן אנחנו עומדים מול אחת מהסיבות לעלייה של המשטרים הטוטליטריים של המאה העשרים; סטליניזם, נאציזם ופאשיזם. כל אחד מהם ניסה לפתור את המתח הפנימי והחיצוני הזה בצורה המיוחדת לו. לנסות לחבר את הפוליטיקה אל השוק החופשי הקפיטליסטי. והמתח הזה, ככה זה נראה, עדיין לא נפתר.

 

רוצים לקרוא עוד על כלכלה נאצית?

למי שמתעניין: הנה רשימה של ספרים מספרייתי, שבהם נעזרתי בכתיבת הסדרה הזו

 

• Mein Kampf (מאבקי), של אדולף היטלר – בלתי אפשרי לקרוא הכל – משעמם, מתיש ובמיוחד עלוב. יכול לעניין אותנו לקרוא את הפרקים הגזעניים במיוחד.

 

• Manifesto for the Abolition of Enslavement to Interest on Money, גוטפריד פדר (ממייסדי המפלגה הנאצית). מעניין, קצר ופשוט. מוזר לקרוא כמה הטענות שלו דומות לאלה של מתנגדי הקפיטליזם של ימינו. אלא שהוא מזהה, כמובן, את כל הרע שבקפיטליזם ביהודים.

 

The Magic of Money, של שר האוצר הנאצי הייאלמאר שאכט. עותק אמיתי עולה כ-1,000 שקלים, אבל באתר Scribid, אפשר לקרוא תמורת כמה שרות שקלים למינוי. דברים מפי הנוכל עצמו.

 

הכלכלה הנאצית, אברהם ברקאי, ספרית פועלים. שמועה אומרת שנותרו כמה עותקים במחסני ההוצאה.

 

Wages of Destruction של אדם טוצה. הספר המקיף ביותר על כלכלה נאצית.

 

Conjuring Hitler של גווידו פרפראטה.

 

Behemoth של פרנץ נוימן. נוימן מנתח את ה"א-משטר הנאצי"; משטר שאינו משטר.

 

• State Capitalism של פרידריך פולוק, על הכלכלה הנאצית כואריאציה טוטליטרית של מדינה קפיטליסטית מודרנית. אפשר למצוא ב Scribid

 

• טקסטים של מוסוליני על כלכלה פאשיסטית אפשר למצוא ב- Economic Fascism של קרלו צלי.

 

ד"ר אושי שהם-קראוס , פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר. הנה רשימת ההרצאות המעודכנת שהוא מעביר לקבוצות ולחברות. אתם מוזמנים להאזין תכנית הרדיו השבועית שלו 'קצה הקרחון על חברה וכלכלה' יום רביעי לאחר חדשות 12 ברשת א' של קול ישראל

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock
צילום: חן אלוני
אושי שהם קראוס
צילום: חן אלוני
מומלצים