מעבדות לפיטורים: 10 המכות בשוק העבודה
המשכורות נמוכות ולא עולות, שעות העבודה ארוכות, וגם מי שמועסק חושש שייכנס לסטטיסטיקת הפיטורים וייאלץ לעבור שוב את מסע הייסורים בדרך למשרה חדשה. במיוחד אם הוא שייך לאחד המגזרים המופלים לרעה. לקראת חג הפסח אספנו את 10 המכות בשוק התעסוקה הישראלי
דו"ח בנק ישראל שפורסם השבוע קבע, כי נתוני האבטלה הנמוכים בהם מתגאה הכלכלה הישראלית, נובעים מהמשכורות הנמוכות במשק. על רקע נתונים מדכדכים אלו - ולקראת חג הפסח המסמל את יציאת עם ישראל מעבדות לחירות, אספנו את 10 המכות הבולטות בשוק התעסוקה הישראלי כיום:
כתבות נוספות בערוץ הקריירה:
מי חייב לעבוד בפסח? זכויות עובדים בחג
שכר המינימום מטפס: כמה תרוויחו עכשיו?
1. דרושים עובדים כללים
מבט חטוף במודעות הדרושים מגלה כיום כי הדרישה הגבוהה ביותר בשוק היא למשרות בהן לא נדרשים השכלה ספציפית, הכשרה מקצועית או ניסיון תעסוקתי. כך למשל עובדי מתי מלון, מלצרות, מכירות, שירות לקוחות, טלמרקטיג ועוד. את ההשלכות חווים מחפשי העבודה, בעיקר בגילאים מתקדמים, שאינם מצליחים למצוא עבודות בהתאם לכישוריהם.
"סקטור השירותים במדינה צומח מהר יותר מסקטורים אחרים, כאשר העובדים שמאפיינים אותו הם בעלי מיומנויות נמוכות ולכן שכרם נמוך", מסביר קיריל. "מהצד השני, אנשים לא מקבלים את ההכשרה הנדרשת לשוק העבודה במקצועות ההנדסה וההיי-טק. כמות התלמידים שלומדים 5 יחידות במדעים ירדה פלאים, כלומר בעוד עשור יהיו לנו פחות מהנדסים".
2. משכורות קפואות
על פי בנק ישראל, הירידה בשיעור המובטלים בארץ נובעת בעיקר מיכולת של מעסיקים להעסיק יותר עובדים במקום לשלם שכר גבוה יותר לכל עובד, לצד מגמה של ירידה במספר שעות העבודה לעובד. כלומר, יש יותר עובדים, אבל כל אחד עובד פחות שעות ומרוויח פחות כסף.
מחקר נוסף של בנק ישראל מנובמבר האחרון, גילה כי משנת 2001 ועד 2013 ירד השכר הממוצע הראלי ב-0.2% - משכר של 9,290 שקל ל-9,051 שקל. בסקירה שפרסמו לאחרונה באוצר צוין, כי למרות הגידול במספר המשרות הפנויות במשק, השכר הממוצע עדיין נמוך יותר ריאלית, מהשכר הממוצע בשיא פריחתה של תעשיית ההיי-טק.
קיריל שרברמן, חוקר במרכז טאוב בתחום שוק העבודה ואי שיוויון, סבור כי לא רק העובדים סובלים מכך - אלא המשק כולו. "יש פה בעיה", הוא מסביר. "עובד שהשכר שלו לא צומח על פני זמן, יהיה חסר מוטיבציה להתפתח ולהגדיל את הפיריון שלו בעבודה".
על פי דו"ח שפרסם לאחרונה מטעם מרכז טאוב, מי שתנאיהם כן השתפרו במעט בשנים 2007-2014 היו דווקא העובדים שמרוויחים פחות מהשכר החציוני. "העלאות השכר הללו נגרמו בעיקר בשל חקיקה להעלאת שכר המינמום", הוא מסביר. "בסך הכל, "חלקה של העבודה בתוצר הולך ויורד בכל המדינות המפותחות, בין היתר בגלל שהפיריון צומח מהר יותר מהשכר ושחלקו של ההון בתוצר הולך וגדל".
3. קשיים בדרך למשרה
פחדתם מהמבחנים בתיכון? הכירו את החרדות שיחכו לכם לפני מבחני המיון - כל מחפש עבודה חווה על בשרו את הקשיים במציאת עבודה, המתחילים בשיגור עשרות קורות חיים שמצטברים במייל של המגייסים ולא זוכים למענה, או התמודדות עם מבחני מיון מפרכים שמצריכים קורס הכנה וכוללים חקירת עומק מצד פסיכולוג תעסוקתי או גרפולוג.
יש המבקרים בירידי תעסוקה עמוסי מחפשי עבודה ואובדי עצות ממש כמותם, שכן תקוותיהם שוב מתנפצות נוכח המשרות המוצעות בשכר נמוך. אלו שמתמזל מזלם להגיע לראיון העבודה, נתקלים לא פעם בשאלות מכעיסות ואף לא חוקיות, כמו "עושה מילואים?" או "מתכננת ילדים?" - אבל לא מעזים לומר מילה, שלא יפספסו את המשרה.
יואב מלמד, מנהל קבוצת הפייסבוק משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון, מספר כי "מדי יום אני נחשף לסיפורים רבים על מחפשי עבודה, שנדרשו לעבור מסלול מכשולים ארוך ומייגע. לפעמים אפילו מיונים למשרה התחלתית מורכבים מקומבינציה של שני ריאיונות טלפוניים, שלושה ריאיונות פרונטליים, שני מבחנים מקצועיים ומרכז הערכה אחד".
"צריך לקחת את חיפוש העבודה כפרויקט ולהיערך לכך כמו לריצה למרחקים ארוכים, גם מבחינת משך הזמן", מסבירה יעל פרימק, מנהלת המחלקה להכנה לראיון עבודה ב-AllJobs. "זה יכול לקחת כמה חודשים וצריך לעבוד בזה לאורך זמן, בלי להתייאש ולהתבייש - אם תשתפו זה יגדיל את הסיכוי למצוא".
4. חוסר ביטחון תעסוקתי
גם מי שצלח את מסע חיפושי העבודה בהצלחה, עלול להתאכזב. מקומות עבודה רבים מאופיינים בשעות עבודה לחוצות ואינסופיות, לצד דרישה הולכת וגדלה לזמינות מתמדת, גם מהבית בשעות הערב ובחופשים. את המחיר משלמת המשפחה מן הסתם, אבל גם מערכת העצבים של העובדים. אם לא די בכך, לבסוף - ל-1 מתוך 3 יחכה בעבודה בוס או קולגה מתעמר.
א', צעיר שעבד בעבר בחברת תקשורת גדולה כמנהל תיקי לקוחות, מספר כי אם היה מגיעה במכירות מעל לשכר המינימום - העמלות היו מתקזזות לו מהשכ כך שבפועל וא היה מקבל פחות ממנימום. "אם הייתי חולה היו מתקשרים אלי בלי סוף ומנסים לשכנע אותי להגיע. זה יצר תחושה לא נעימה", הוא מספר.
ואחרי כל אלו - לעובדים רבים במשק אין כל וודאות כי יקבלו בחודש הבא שכר מאותו מקום עבודה, בהם עובדי מפעלים במצוקה בפריפריה ועובדים המועסקים בצורה קבלנית - במידה ומזמין השירותים מחליט שאין לו עוד צורך בהם. א' מספר כי פעמים רבות, עקבותיהם של עובדים שהיו מועסקים בצורה קבלנית לצידו במחלקה היו נעלמות פתאום, אבל גם הוא לא חש בטוח. "תמיד היתה תחושה שעוד רגע כולנו לא נהייה לא רלווטנים, גם בשיחות אישיות. כמו עננה לא ברורה".
5. פגיעה בזכויות עובדים
אפליה בראיונות עבודה, העסקה בשעות נוספות ללא תגמול, הלנות שכר, אי קבלת כספי פיצויים במועד, הפרשות לא תקינות לפנסיה, פיטורים ללא הליכי שימוע כנדרש בחוק - שוק העבודה מלא בתופעות שאסורות על פי חוק ושאין נגדן אכיפה מספקת. יש גם תופעות כשרות שמעוררות אי נחת, כמו תקרת שעות עבודה ומתן שכר גלובאלי - ללא כל קשר לשעות העבודה בפועל, או עובדים שנלאצים לעבוד כפרילנסרים בניגוד לרצונם.
"מתכונת ההעסקה השעתית החלה כדי להכשיר העסקה זמנית, לפרויקטים קצובים בזמן, אולם הזמני הפך לקבוע תוך פגיעה מתמשכת בזכויות העובדים", מוסיפים בארגון. "פעמים רבות הם לא מה יהיה גובה שכרם עד ליום התשלום, לא מקבלים תשלום עבור ימי חג, וזכויותיהם נפגעות גם בעת ניצול ימי חופשה, בהודעה מוקדמת לפני פיטורין, ביציאה לחופשת לידה ועוד".
6. עבודה קבלנית
תופעה מטרידה נוספת היא התרחבות מתמדת בהעסקת עובדים באמצעות גופים מתווכים, בהם חברות קבלן וכוח אדם, אותה אפשר למצוא כיום לא רק בשמירה ובניקיון - אלא גם בעבודה סוציאלית, טיפול סיעודי, הוראה ואף בהיי-טק.
התלונות הנפוצות על פי קו לעובד כוללות איפוס ותק, הפרשות חלקיות לקרן פנסיה וקרנות פיצויים, רישום לקוי של רכיבי שכר בתלוש השכר, פגיעה בצבירת דמי חופשה שנתית ועוד. "צורת ההעסקה הקבלנית מחוללת ומנציחה פערים חברתיים, בין השאר בשל הנוהג לשלם שכר קרוב למינימום", אומרים בארגון.
אלי, עובד קבלן המועסק כשומר בבית ספר, מספר כי "המשכורת שלי בימי חול המועד נחתכת בעשרות אחוזים, בגלל שבית הספר סגור ואני נאלץ לשבת בבית ללא הכנסה כמעט שבועיים. כך אני צריך לשלם שכר דירה ולפרנס משפחה בת ארבע נפשות. כמובן שהדבר בלתי אפשרי ואני נמצא במרוץ תמידי בניסיון להחזיר הלוואות ולבקש עזרה מההורים שלי ושל אשתי".
"כעובד קבלן, אני השיקול האחרון בשרשרת ארוכה של חוזים, הסכמים וסעיפים קטנים. העירייה עושה הסכם עם חברת קבלן שעושה הסכם עם בית הספר. הייתי רוצה לבקש מאחד מהגורמים האלה, שכל אחד מהם הוא בוס שלי מבחינה אחרת, לקחת אחריות".
7. אפליית מגזרים באוכלוסייה
מי שסובל בעיקר מהתופעות הללו של אפליה בעבודה ופגיעה בזכויות, הן בעיקר האוכלוסיות המוחלשות בשוק התעסוקה, בהם ערבים, חרדים, אנשים בעלי מוגבלויות ומבוגרים. נשים ככלל - ובמגזרים אלו בפרט, נפגעות אף יותר - רוב הפניות לנציבות השוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה בשנת 2014 עדיין היו מצד נשים בדבר אפליה על רקע הריון, כבשנים עברו. עם זאת, השנה חל גידול בפניות על רקע לאום, שירות מילואים ודת.
עו"ד גילי פטרן, מנהלת הקו הפתוח של שדולת הנשים מציינת כי המודעות לזכויות נשים במקומות העבודה גדלה, אבל עדין יש הרבה תלונות בנושא. "הנושאים בהן אנו נתקלות הינם אי קבלה לעבודה בשל הריון, תופעה שאינה "אהודה" בלשון המעטה על מעסיקים, פיטורים במהלך הריון או טיפולי פוריות, התנכלות בתקופה זו, אי השבה לעבודה בתום חופשת הלידה, אפליה בקבלה לעבודה של אמהות לילדים קטנים ועוד".
מעידה מ', בת ה-29. "נשאלתי לא מעט פעמים בצורה ישירה אם אני מתכננת להביא ילדים בעולם", היא מעידה. "חייכתי ואמרתי שזה לא על הפרק, אבל זו שאלה משפילה. באתי כדי להתראיין לעבודה, לא כדי לחלוק את התפיסות האישיות שלי לגבי הריון ולידה. את בן זוגי מעולם לא שאלו את השאלות האלה, למרות שאם יהיו לנו ילדים הם יהיו גם שלו".
8. החלשת הכוח המאורגן
אל מול הביקורת הרבה המושמעת כלפי הכוח הנתון בידי הוועדים הגדולים בגזר הציבורי, אשתקד נדמה כי מגמת ההתארגנויות במקומות העבודה שבה להתעורר וכי זו נכנסת לענפים שלא היתה בהם בעבר, בהם עובדי קבלן, חברות היי-טק וחברות ביטוח. מצד שני, אלו מגיעים לאחר שנים של כרסום בכוחה של העבודה המאורגנת, בין היתר באמצעות הפרטת שירותים ומעבר לחוזים אישיים.
"תופעות ההעסקה הקבלנית, לצד התרופפות אכיפת חוקי העבודה והכרסום בעבודה המאורגנת, הביאו להעמקת הפגיעה בזכויות העובדים בישראל, ובפרט העובדים המשתכרים שכר נמוך", סבורים בקו לעובד. "שיעור העובדים העניים בישראל נמצא בעלייה מתמדת, כאשר העובדה כי כיום עבודה לא מחלצת מעוני מעידה על ליקויים חמורים בשוק העבודה".
9. עצמאים בעל כורחם
רבים מאלו שאינם מצליחים למצוא עבודה מחליטים לצאת לעצמאות ולהקים עסק - רק שפה מתחילות הבעיות. על פי נתוני להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) - מספר העצמאים הנסגרים מדי שנה עולה בהתמדה, כאשר בשנת 2008 נסגרו 37,144 עסקים לעומת 41,518 בשנת 2013 - עלייה של 11.8%. מנגד, מספר העסקים נטו שנפתחים מדי שנה ירד ב-30.6% מכ-12.5 אלף ב-2003, ל-8,668 בשנת 2013.
"העצמאים נלחמים מדי יום על שרידותם ופרנסתם ועל זכותם לקבל דמי אבטלה וזכויות סוציאליות אחרות כפי שמקבלים אחינו השכירים", אומר רו"ח אהוד רצאבי, נשיא להב. "מכה נוספת היא היחס המשפיל של המגזר הציבורי בסחבת התשלומים שיטת השוטף + אף פעם. עצמאי הוא בן אדם שעובד מבוקר עד לילה, לוקח סיכונים על עצמו. התפיסה של שנות ה-50 כי עצמאי הינו אדם עשיר, גנב ועובד בשחור מזמן אינה נכונה; קרוב ל-26% מקרב העצמאים נמצאים מתחת למחצית קו העוני".
10. חרדות מיום הפרישה
גם בגיל שבו רבים מצפים לנוח מעט מהמרוץ, אי אפשר באמת לנשום לרווחה. הפנסיות הזעומות לא באמת מאפשרות להתקיים בכבוד ורבים נאלצים להמשיך לעבוד - בשוק שאינו מסביר להם פנים ואף מחייב אותם לפרוש, גם בניגוד לרצונם. בינתיים, העתיד של החוסכים כיום מעורר לא מעט דאגה בשל הפרשות לקויות לפנסיה והעובדה, שקופת הביטוח הלאומי מתרוקנת ולא תצליח לשלם בעוד 30 שנה את קצבת הזקנה.
"הזכויות הסוציאליות הן חלק מהתמורה לעבודה, המשולמת לעובדים בעיתות בהן נמנע מהם לעבוד אם מרצונם, כמו חופשה שנתית, או שלא מרצונם, ימי מחלה, פיטורים ופרישה לפנסיה",מסבירים בקו לעובד. "השכר הקובע לתשלום הזכויות הסוציאליות, כפי שהוגדר ועוגן בחוק, מאפשר למעסיקים לפטור עצמם מתשלום מלא עבור הזכויות הסוציאליות בהגדרה של רכיבים פיקטיביים כגון בונוסים, עמלות ותוספות שונות ומשתנות. כך גם לגבי השעות הנוספות שאינן נכללות בתשלום הזכויות הסוציאליות".
מחקר שנערך על ידי ד"ר אביחי שניר מהמכללה האקדמית נתניה, מעלה כי הקטנת הקצבה, צפויה להגדיל את אי השוויון בחברה הישראלית כדי 20% ויותר. על פי המחקר, הפערים בין שכבות האוכלוסייה הולכים ומתרחבים ברגע שמגיעים לגיל השלישי, כאשר חוסר ההתערבות של הממשלה והניסיון להטיל את האחריות על החוסך עצמו, הופכים את הפנסיה של הצעירים כיום למשהו שפשוט לא יהיה בעתיד והתוצאה תהיה שאם כרגע יש כ- 23% עניים, בקצב הזה מספר העניים יעלה לכ-50%.