מלצרים ללא זכויות: "גונבים מאיתנו כספים"
תמונת מצב: למעלה מ-40% מהמלצרים לא מקבלים תוספת על עבודה בשבת ול-30% לא משלמים על התלמדויות. מעדויות רבות עולה כי בעלי האולמות לוקחים לכיסם את הטיפים שמשאירים המבלים לאלו שדואגים להם
אי תשלום שכר עבור שעות נוספות ועבודה בשבתות, התלמדויות ללא תשלום וניכויים מהשכר בעבור ציוד שנשבר – הן רק חלק מהתופעות המאפיינות את ענף המלצרות בישראל, הנחשב לפרוץ במיוחד מבחינת אכיפת חוקי העבודה בו. לאחרונה החל הביקוש לעובדים בתחום להתעורר מחדש עם בוא האביב והתווספות אלפי משרות חדשות לענף בבתי המלון, מסעדות, אולמות ארועים ושירותי קייטרינג. מה מצפה למי שיחל לעבוד כעת בתחום?
כתבות נוספות בנושא בערוץ הקריירה :
- מלצרים: צפרה דרשה מאיתנו 200 ש' על מדים
- מי באמת נהנה מהטיפ שהשארנו למלצר?
- ממלצרים בחופש הגדול? דעו את זכויותיכם
מבחינת אכיפת חוקי העבודה – הבשורות לא מעודדות במיוחד. מסקר שערכה עבור ynet חברת עוקץ מערכות, המתמחה בפיתוח מערכות טכנולוגיות לניהול וחישוב שכר ומערכות נוכחות חכמות, עולה כי בשנתיים האחרונות כמעט שלא חל שינוי בשיעור ההפרות במתן הזכויות הסוציאליות המגיעות למלצרים על פי חוק.
הסקר כלל בחינת תלושי השכר של כ-1,180 עובדים מ-142 מסעדות ובתי קפה, תוך הצלבתם לנתוני שעוני הנוכחות. השוואה לסקר שערכה החברה ב-2013, מגלה כי בראש הרשימה עדיין נמצא תשלום שכר עבור קיצור משמרת, כאשר ב-67.5% מהמקרים מלצרים שנדרשים ללכת הביתה מוקדם, לא יקבלו את המשכורת המלאה המגיעה לה – זאת לעומת 68.5% בסקר הקודם.
שיעור המעסיקים שלא מוציאים תלושי שכר מידי חודש ירד אף הוא, מכ-30% לכ-23%. עם זאת, שיעור המעסיקים שאינם מקפידים על רישום תקין של תלוש השכר, טיפס מכ-56% ל-58.1%.
בשאר התחומים כמעט שלא חל שינוי - שיעור המעסיקים שאינם משלמים על התלמדות נותר על כ-30%, שלא משלמים תוספת על עבודה בשבת על כ-40%; אי תשלום על שעות נוספות נותר סביב 27% ואי קיום שימוע לפני פיטורים – 34%. שיעור המעסיקים שמנכים לעובדים מהשכר על חוסרים מהקופה או על עלות ציוד שנשבר ירד קלות, מכ-29% לכ-28%.
| פרמטר | שיעור מעסיקים שלא פועלים כחוק (2013) | שיעור מעסיקים שלא פועלים כחוק (2015) |
| תוספת שכר בגין קיצור משמרת | 68.5% | 67.5% |
| רישום תקין של תלוש שכר | 55.8% | 58.1% |
| תוספת בגין עבודה בשבת | 41.8% | 40.6% |
| קיום שימוע לפני פיטורים | 34.7% | 34.9% |
| תשלום למתלמדים | 29.8% | 29.9% |
| הוצאת תלוש משכורת מדי חודש | 29.6% | 23.2% |
| ניכוי בגין חוסרים או שבר | 28.9% | 27.8% |
| תשלום בגין שעות נוספות | 27.5% | 26.9% |
"גונבים את בעל השמחה – וגם אותנו"
בין העובדים שחשו את הבעיות הללו על בשרם כלול י' (34), שעבד במלצרות במסעדות בחופי אילת תקופה ארוכה. "בשלושה מקומות בהם עבדתי לא היה תשלום בסיס, כלומר שכר מינימום. הייתי משלים מהטיפים שלי, ואם שולחן היה בורח לי – הייתי צריך לשלם מכיסי על ההזמנה. במקום אחד אפילו לא היתה השלמה למינימום, כך שיצא שעבדתי בשכר נמוך מזה. בכלל, תנאי ההעסקה בכל המקומות היו מחפירים והיחס היה מבזה ומשפיל. כל המסעדות מתנהלות ככה – אין שכר בסיס ויחסי האנוש זעוותיים".
ג', מורה מתחילה במקצועה, החלה לעבוד כמלצרית באולמות אירועים כשהייתה בתיכון וממשיכה בכך גם היום כדי להשלים את ההכנסה. "לצערי משכורת של מורה מתחיל אינה מספיקה כדי לגמור את החודש ואני לוקחת על עצמי בלילות לעבוד באולמות אירועים", היא מספרת.
היא נתקלה בהחרמת הטיפים שמעניקים האורחים למלצרים, על ידי בעלי האולמות. "המשפחות החוגגות משאירות טיפים אצל מנהל האירוע בכוונה לחלק אותו בין המלצרים, אבל הם לוקחים לנו אותם ואומרים שרק מה שהאורחים משאירים על השולחנות – שייך לנו", היא מספרת. "בסופו של דבר גונבים את בעל השמחה וכמובן גם אותנו, אך הבעיה היא שהלקוחות לא יודעים מזה".
"כך למשל", היא מדגימה, "באחד האירועים בהם מלצרתי עם עוד 3 מלצרים בני גילי, כולם סטודנטים שמפרנסים משפחה וילדים, ניגש אלינו בעל והצהיר שהוא השאיר לבעל האולם 250 שקל לכל מלצר, משמע 1,000 שקל שמתחלקים בין 4 מלצרים. אבל כששמענו שהשאיר לבעל האולם את הכסף נפלו פנינו כי ידענו שלא נראה מזה דבר. כשניגשנו בסוף האירוע למנהל המקום וביקשנו את הכסף הוא סירב לתת כמובן, אף שאמרנו לו שזה מיועד לנו. הדבר היחיד שהיה לו לומר, "מה שקיבלתם מהאורחים בשולחנות - זה מה שיש. זו פשוט גניבה".
צ', שעבדה ברשת בשרים בצפון, גם סיפרה שלא הייתה מקבלת את הטיפים. "בעל המקום היה לקח מאיתנו את הטיפים ומתוכם משלם לנו את המשכורת החודשית", סיפרה. "אם נשאר כסף הוא נקרא אקסטרה וחולק לשאר המלצרים שעבדו באותו היום, אבל בדרך כלל לא קיבלנו כלום. אנחנו עובדים עבודה קשה ומפרכת ויותר ממגיע לנו לקבל את הטיפים שלנו ושלא יגזלו זאת מאיתנו".
בני נוער
מי שעומדים חסרי אונים במיוחד נוכח ההפרות הללו של זכויותיהם, הם בני הנוער - שרבים מהם מועסקים בענף זה. כך למשל, נער שהועסק בעבר מסעדה בבאר שבע, סיפר כיצד היה מועסק גם לאחר לאחר חצות – אף שהדבר אסור בחוקי עבודת נוער. "העבודה היתה מתחילה ב-15:00 בצהריים והייתה נגמרת ב-02:00 בלילה", הוא מספר. "השכר היה 100 שקלים, על עבודה של 11-12 שעות, ולרוב גם לא היינו מקבלים את הטיפים.
"כל העובדים היו בני 15-16 והיינו עושים הכל בתור מלצרים", הוא מוסיף. "באים בצהריים, מסדרים שולחנות, מלבישים בדים על הכיסאות ומנקים את האולם. לקראת הלילה - בערך בחצות - כולם היו מתפזרים ואז היינו צריכים לנקות את כל השולחנות להוציא את הכיסאות ועוד הרבה עבודה שחורה. הבעיה הייתה שהמשכורת הייתה בערך חצי מהמינימום. אני עזבתי אחרי חודש בערך – אבל מה עם אותם ילדים שלא יכלו לבחור לעזוב כי הם היו צריכים לעזור להורים?".
ש', שבנה עבד לפני כשנה במהלך שירותו הצבאי בבית קפה, מספרת כי הוא לא היה מקבל כלל משכורת בתלוש מסודר. "הטיפים היו נאספים לקופה מרכזית ובסוף הערב היו מחולקים בין כלל המלצרים", היא מספרת. "הבן שלי יצא עם 200-250 שקל ללילה – שזה גבוה יותר ממה שהיה מקבל אם היה מרוויח פר שעה - אבל זה לא היה תקין כי הטיפ היה ניתן לו בכל מקרה על השירות. הוא היה מרוצה, אבל אני הרגשתי שמנצלים אותו. הוא עושים פה משהו מאוד לא ישר ומכאן הדרך לדברים אחרים מאוד קצרה".
ד', שביתה הועסקה במלצרות בבית קפה במרכז הארץ, מספרת כי את התשלום על 3 ימי ההתלמדות שביצעה קיבלה רק לאחר 3 חודשים, וכי מעולם לא קיבלה תלושי משכרות, הפרשות לפנסיה ותשלום עבור כוננויות, ישיבות צוות ונסיעות. במקרה אחר היא מספרת, כי היו חסרים 100 שקלים בקופה – והמלצרים נדרשו להשלים זאת מכיסם.
"פעמים רבות היא נקראה למשמרת בשעה מסוימת אך מכיוון שלא הייתה עבודה, היא נאלצה לשבת ליד הבר עם עוד מלצרים במצבה ולהמתין עד שיקראו לה למלצר", מוסיפה ד'. "לפעמים היא המתינה שעתיים ולפעמים 4 שעות עד שעלתה למשמרת – ומיותר לציין שלא קיבלה אגורה עבור ההמתנה בה חויבה ושבמהלכה אסור היה לה ללכת הביתה או למקום אחר".
מאמצי אכיפה
עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות, מציין כי חרף הנתונים המטרידים – הרי שהוא מאבחן עליה בשיעור הציות של מעסיקים לחוק לאורך השנים, בין היתר על רקע מאמצי האכיפה בתחום. "מדובר על תחום בו שיעור פשיטות הרגל הוא מהגבוהים במשק ואין ספק כי יש לכך השפעה בלתי מבוטלת על היכולת של בעלי העסקים להעניק לעובדיהם את מכלול הזכויות לאורך כל ימי הפעילות", הוא מוסיף.
מאיר דוד, מנהל אגף האכיפה המינהלי במשרד הכלכלה, מציין אף הוא כי הליקויים במתן הזכויות למלצרים נמצאים במגמת ירידה בשל אכיפה מוגברת - בשנה וחצי האחרונות הוטלו לדבריו בענף האירוח לבדו עיצומים בגובה של למעלה מ-6 מיליון שקלים על הפרות שונות וכ-3,000 התראות מכוח החוק להגברת האכיפה.
עם זאת, הוא מציין כי יש עדיין תופעות בעייתיות רבות. "אנחנו עדים עדיין לאי-תשלום על התלמדות, שעות נוספות וחופשות, תשלום באמצעות טיפים בלי רישום מסודר, ניכויים לפנסיה בלי העברת הזכויות הסוציאליות, שזו ממש גניבה, ותופעות שבכלל לא מפרישים לפנסיה. גם התופעה של ניכויים שרירותיים שלא כדין כקנס מהשכר היא אסורה לפי חוק הגנת השכר, למעט מקומות שיש בהם הסכמים קיבוציים ולאחר ועדת משמעת".
מלצרים? דעו את זכויותיכם
דגנית לפידור זינגר, מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', סיפקה מספר טיפים הנוגעים לזכויות עובדים במלצרות:
חובת תשלום שכר למתלמד: "יש בעלי מסעדות שסבורים כי תשלום בשכר עבודה למתלמדים, הינו בגדר המלצה בלבד", אומרת לפידור-זינגר. "לשון הפסיקה קובעת מפורשות כי עובד זכאי לקבל שכר גם עבור תקופת ההתלמדות שלו במקום עבודתו, אף אם, וכפי שקורה לא אחת, לאחר סיום ההתלמדות הוחלט שלא להמשיך ולהעסיק אותו".
הארכת המשמרת - לעתים קרובות, מתבקשים מלצרים להאריך את המשמרת משלל סיבות, בין אם המחליף הודיע ברגע האחרון שהוא לא מתעכב או אם נוצר לחץ בלתי צפוי במסעדה ובין אם מסיבות אחרות. לפידור זינגר מבהירה כי בכל מקרה נוצר מצב בו העובד נאלץ לעבוד מעבר לתשע שעות עבודה - הכוללות 1/2 שעה הפסקה - הוא זכאי לגמול בגין עבודה בשעות נוספות.
עבור השעתיים הנוספות הראשונות זכאי העובד לתוספת של 25% משכר העבודה הרגיל והחל מהשעה השלישית ואילך זכאי העובד לתוספת של 50% משכר העבודה הרגיל, כך שעבור השעתיים הראשונות ישתכר העובד, בכל שעה, % 125 משכרו הרגיל והחל מהשעה השלישית ואילך, ישתכר העובד, בכל שעה, 150% משכרו הרגיל.
קיצור משמרת - לא פעם משמרת של מלצר מקוצרת במהלך העבודה והוא מתבקש לסיים שעה מוקדם יותר מהשעה שבה היה אמור לסיים בלי לקבל שכר על שעות העבודה שהפסיד. "הפסיקה קובעת כי המעסיק נדרש במצב זה לשלם לעובד שכר בגין כל שעות עבודתו, בכל מקרה בו המשמרת קוצרה ביוזמת המעסיק", מדגישה לפידור-זינגר.
אין לנכות מהשכר בגין חוסרים בקופה או עלות ציוד שנשבר - "ניכוי מהשכר בנסיבות אלו אינו חוקי", מדגישה לפידור זינגר. "חוק הגנת השכר אוסר על ניכויים משכר העובד, פרט לאלה המנויים בו במפורש".
עבודה ביום המנוחה השבועי - החוק קובע כי יום המנוחה יימשך כ-36 שעות רצופות לפחות בשבוע, בהתאם לדתו של העובד. עובדים יהודים זכאים ליום מנוחה שבועי שתחילתו בכניסת השבת, בערב יום שישי. "לפיכך, מלצר זכאי לקבל תגמול עבור העסקה ביום מנוחה השבועי בשיעור 150% משכר שעת עבודתו הרגילה".
