פסח בסימן עבדות: 3 הטעויות שבגללן לא תגיעו לדירה השנה
שנה נוספת חלפה והתמונה עגומה. החיים של המשפחה הישראלית הממוצעת מאופיינים בחובות, לחץ כלכלי ותסכול מרמת החיים. והעתיד? לא מבשר טובות. הנה שלוש הטעויות המובילות לכך
תשעה מיליון כרטיסי אשראי, שיא חדש בלקיחת הלוואות וזינוק בעלויות המחייה והדיור. אלה הנתונים היבשים והעצובים של ארבעת החודשים הראשונים של שנת 2016. והתוצאה? לחץ. לחץ שיפטרו אותנו. לחץ שלא יהיה לנו מספיק כסף לדאוג לעצמנו ולילדים. לחץ בגלל שהכסף שלנו כבר לא מספיק.
זוגות צעירים מתחילים את החיים עם הרבה חלומות ואופטימיות, אך מוצאים את עצמם נאבקים לגמור את החודש עם משכנתא והוצאות ילדים שמשאירות סכומים קטנים והולכים לחיי רווחה, חופש ושפע.
בלי להתכוון, אנו במו ידנו "בוחרים" להיות עבדים - להוצאות, לרמת החיים, להלוואות. אנו נאלצים לעבוד עוד ועוד כדי לקיים רמת החיים מינימלית שמגיעה לנו. ולא רק שנאנקים בעבודה קשה ובחומר ולבנים, אלא אפילו פוחדים שחס וחלילה ישחררו אותנו מהעבודה שנותנת לנו תחושת ביטחון ופנסיה שהולכת ונשחקת.
האם אפשר להשתחרר מהעבדות? מתברר שיציאה מעבדות אפשרית אך כרוכה ב"קריעת ים סוף" של יציאה מה׳נוחות׳. ישנה קבוצה הולכת וגדלה המבטיחה את עתידה הכלכלית. איך היא עושה זאת? פשוט למדי. היא מכירה את שלוש הטעויות המפורטות מטה, ויודעת ש׳סיר הבשר׳ לא נמצא במצרים אלא בראש שלנו.
טעות 1: רצים אחרי הדירה ומשתעבדים לבנק
כן, אני יודע. מדובר בהשקפה לא פופולארית במיוחד. אבל בהתחשב שרכישת דירה היא העסקה הקריטית ביותר שתעשו בכל ימי חייכם, והרגש המעורב שמשחק תפקיד קריטי בהחלטה - ברור כשמש כיצד הדירה הנחשקת הופכת לחלום בלהות עבור הישראלים.
הרעיון של ״להגיע לדירה״ בכל מחיר שגוי ביסודו. מרכיב עלויות הדיור (הכולל משכנתא או שכ"ד, ארנונה ומים, ועד בית, אחזקת בית, גז, חימום, קירור וחשמל, גינה) צריך להיות נמוך מ-40% מהשכר שלכם. ככל שיהיה נמוך יותר - תגיעו מהר יותר לרווחה וביטחון כלכלי. ככל שיהיה גבוה יותר - תשתעבדו יותר.
סעיף המשכנתא. אפילו במציאות של ריבית נמוכה כמו היום הישראלי הממוצע נאלץ להוציא מכיסו יותר מעל חצי מיליון שקל נוספים, ולהחזיר כמיליון וחצי שקל לבנק.
ישנם שני פתרונות. הראשון, לרכוש נכס מניב במקום בית מגורים וליהנות מהשכירות ועליית הערך. במקרה הזה, המשכנתא הופכת להיות השקעה במקום הוצאה.. הפתרון השני, לרכוש ארבעה קירות שאנחנו באמת יכולים להרשות לעצמנו.
טעות 2: חרב הפיפיות של הלייפסטייל
החיים מלאים בפיתויים שכולנו ״חייבים״. דירה מפוארת, מכונית חדשה, שתי חופשות בשנה, סלון ומטבח מאיטליה ועוד. תפישת ה״מה, לא מגיע לי?״ מובילה את המשפחה הישראלית לסחרור חסר שליטה תשלומים, הוצאות וכאוס כלכלי.
זה לא שאנו אשמים, אלא גדלים בתרבות שמעודדת צריכה ועוד ועוד עבודה. לימדו אותנו שהצלחה משמעותה להוציא יותר, אבל זה לא נכון. אנו הופכים לעבדים של החלום שלנו, ומבלים את מרבית חיינו בעבודה קשה במקום במה שאנו רוצים או חולמים עליו.
האנשים ה"חופשיים" מאידך, למדו כיצד להפוך את הסדר העדיפויות - הם בוחרים לעבוד בשביל רמת חיים. רובנו רוצים לחיות ברמת חיים גבוהה, לכן מוציאים ואחר כך חוסכים ומשקיעים. מצד שני, "בני החורין" בוחרים לחסוך ולהשקיע בנכסים לפני שיפור רמת החיים, וזה בגלל שהם מכירים חוק שנקרא "חוק ההיפוך הכלכלי".
טעות 3: טומנים את הראש בחול ומפספסים הזדמנות היסטורית
מהפכת המידע וההתקדמות הטכנולוגית מובילות מתחת לאפינו גם למהפכה תעסוקתית חסרת תקדים. כיום, צצות אינספור הזדמנויות ליצירת הכנסה נוספת והקמת נכסים אינטרנטיים בעולם המקוון. המשקיעים המובילים טוענים כי פונטציאל הקמת נכסים אינטרנטיים זהה לרכישת נדל״ן במרכז תל-אביב בשנות ה-20, רק עם זמן הבשלה מהיר הרבה יותר.
אך עדיין, רק כמה עשרות אלפי ישראליים מנצלים זאת ויוצרים לעצמם הכנסה נוספת, שבחלק מהמקרים, עתידה להפוך להכנסה מרכזית. וכך, נשברת התלות במקום העבודה, במצב המשק הישראלי ובחוקים המיושנים של עולם העבודה. רבים מאמינים כי הכנסה נוספת שכזאת הינה בגדר חלום, אך בפועל הדברים שונים לגמרי.
בשורה התחתונה, כשאנו פועלים כעדר ומחקים את מה שכולם עושים, אנו מובילים עצמנו לעבדות כלכלית. עכשיו חשוב להבין, הדרך לצאת מהמינוס הינה לצבור נכסים, לבנות חיים של חירות כלכלית ולייפסטייל אינה מובנת מאליו. בשלב הראשון, היא דורשת היכרות עם שלוש הטעויות עליהן דנו בשורות אלה.
בשלב השני היא מצריכה פעולות שונות ממה שהרוב המוחלט של האנשים עושים, ודרך כך - לזכות בביטחון כלכלי ורמת החיים שאנו מאחלים לעצמנו.
גיל אורלי, מורה דרך לעצמאות וביטחון כלכלי בעידן המודרני
לפנייה לכתב/ת 
