נטוורקינג - כי בלי פרוטקציה לא תמצאו עבודה
פעם קראו לזה פרוטקציה - אבל היום "חבר מביא חבר" נחשבת לדרך לגיטימית והנפוצה ביותר למציאת עבודה. מה היתרונות לעומת החסרונות לעובדים ולמעסיקים, וכיצד תוכלו להשתמש בשיטה זו לטובתכם? מדריך
נטוורקינג נחשב כיום לאחד הכלים המרכזיים לבניית קריירה בשוק העבודה המודרני. מה היתרונות לעומת החסרונות והאם הוא משרת בעיקר אנשים מקושרים - תוך הדרת אוכלוסיות שלמות שאין להם את הקשרים הנדרשים?
התרגום של המילה נטוורקינג בעברית היא "רישות עסקי", ומשמעותה גישה שיווקית ליצירת רשתות חברתיות שעשויות להוביל להזדמנויות עסקיות. "המשמעות של נטוורקינג בהקשר התעסוקתי, היא שימוש בקשרים אישיים שלכל אחד מאתנו יש, על מנת לקדם את עצמנו למציאת העבודה הבאה", מסבירה יעל פרימק, מנהלת מקצועית באתר AllJobs.
לדבריה, ארגונים רבים אוהבים לגייס כיום בשיטת "חבר מביא חבר", במטרה להוזיל את עלויות הגיוס ולהעלות את הסיכוי למצוא מועמדים מתאימים. "לא פעם מחפשי עבודה אומרים 'אני אדם פשוט מן הישוב ואין לי קשרים', אבל לכל אחד מאיתנו יש קשרים רבים: משפחה, שכנים, חברים, חברים של חברים, מכרים מהצבא, מהלימודים, ממקומות עבודה קודמים וכדומה", היא אומרת.
"כמחפשי עבודה יש סיכוי גבוה שחבריכם ירצו לקדם אתכם בארגון שבו הם עובדים, בהנחה שאכן מוצעים עבורכם תפקידים רלבנטיים. אנשים רבים מטבעם אוהבים לעזור, קצת כמו בנושא השידוכים, ואוהבים את ההתעסקות שמלווה לכך ואת תחושת הסיפוק שבסיוע, ולכן תמיד כדאי לספר להם".
יתרונות וחסרונות
פרימק סבורה כי המונח נטוורקינג אינו מהווה פרוטקציה. "בשוק הפרטי המושג הזה כמעט לא קיים", היא טוענת. "השוק הפרטי הוא שוק של יעדים והישגים, והנטוורקינג יאפשר למחפש העבודה לפלס מסלול נגיש לאדם הנכון בארגון".
לעומת זאת, אורית בנבנישתי, מנכ"לית ובעלים של חברת כוח האדם תגבור, סבורה כי המונח פרוטקציה הפך לנטוורקינג. "חבר מביא חבר היא השיטה הפופולרית ביותר כיום לאיוש משרות בכל הענפים בישראל - אולם מביאה לפספוס של עובדים חרוצים, נאמנים ומוכשרים כי החברה והעסקים בישראל עדיין מתקשים בקבלת האחר", היא אומרת. "עבור העובד מדובר בכלי מהותי למציאת עבודה, במיוחד לעצמאים שמעוניינים לקדם את העסק שלהם ולקבל עבודות".
אז האם זו שיטה טובה או רעה? תלוי. בנבנישתי סבורה כי עבור שכירים המחפשים עבודה מדובר לרוב בכלי מעולה, שיכול לקצר תהליכים והתאקלמות. היא מוסיפה כי גם לחברים המסייעים למחפש העבודה מדובר בתהליך חיובי, שכן הם עשויים לזכות בנקודות זכות בעיני המעסיק על תושייה וסיוע בגיוס טוב, ולעתים אף לזכות בבונוס על הבאת עובדים אחרים לעסק.
מצד שני היא מזהירה, כי כלי זה עלול להוות חסם בפני השתלבות אוכלוסיות שלמות במקומות עבודה - בהן בני המגזר הערבי, יוצרי אתיופיה, הקהילה החרדית ואנשים עם מוגבלויות. שיעורן של אוכלוסיות אלו נאמד ב-40% מכוח העבודה במשק, ולעמדתה, לא רק העובדים נפגעים מכך - אלא גם העסקים עצמם.
"כמעסיק חובה לזכור שיש גם עובדים אחרים", היא אומרת. "בלי לשים לב, בעלי העסקים מייצרים שכפולים של עצמם ושל העובדים, ולא פותחים את הארגון למגזרים חדשים שיכולים לקדם אותם לאופקים חדשים ולהזדמנויות כלכליות חדשות. התוצאה היא שחברות מונעות הטרוגניות בחברה בשם הנוחות והחברותא. זה נכון גם למרכזי תעסוקה במגזרים ספציפיים כגון המגזר החרדי, כשלאחרים אין אפשרות מלכתחילה.
טיפים למחפשי עבודה
פרימק מציינת כי מבחינת מחפשי העבודה - נטוורקינג יכול להתבצע באופן רחב, ממוקד או בשני האופנים במקביל. בכל מקרה, שהאחריות להצגה עצמית נכונה היא של מחפש העבודה. "השיטה הרחבה היא "הפץ את לחמך" - כלומר לספר לכמה שיותר אנשים בחייכם שאתם מחפשים עבודה, מה שנקרא להפיץ את הבשורה", היא מסבירה. "רובד נוסף הוא נטוורקינג ממוקד - בו רצוי ליזום פגישות או שיחות טלפוניות עם מכרים שסימנו אותם ככאלו שיכולים לעזור לנו מתוקף קשריהם האישיים או עקב תחום עיסוקם והרקורד שלהם".
מצד שני היא מזהירה, כי צריך להיזהר מלהציק יותר מדי למכרינו בהקשר לחיפוש העבודה, שהדבר לא ייהפך למעיק עבורם ויקלקל את היחסים. "אנו מבקשים סיוע ומכאן הכדור עובר למכרינו, כשזו החלטה שלהם באיזו מידה לעזור", היא מחדדת. "לפעמים דרושה מידה של אינטליגנציה רגשית כדי לקרוא את המצב. כך למשל, לעתים יש אנשים שיעדיפו לא לעבוד איתנו באותו מקום ויש לכבד זאת. לטובתנו, כדאי אף לצפות זאת מבעוד מועד ומלכתחילה לא להיקלע למצב מביך מולם".
סיכון נוסף לדבריה, הוא הסתמכות רק על נטוורקינג בתהליך מציאת העבודה. "הדרך הנכונה היא לשלב בין ערוצי החיפוש. כך למשל, עדיף קודם כל לשלוח מועמדות דרך האתר למודעת דרושים, ואם נכיר מישהו שעובד באותו ארגון או מישהו שמכיר מישהו - להרים במקביל טלפון ולהבין האם ניתן להמליץ עלינו ועל קורות החיים ששלחנו".
בנבנישתי ממליצה למחפשי העבודה להשתמש ברשתות החברתיות ליצירת קשרים. "בעבר רוב פרסומי העבודה היו בעיתון, אבל כיום הזירה עברה לאינטרנט, לאתרים ספציפיים או לרשתות החברתיות", היא מפרטת. "היום יש קבוצות בפייסבוק לפי סוגי עבודה ואנשים מחפשים אותך לפי כישוריך בלינקדאין.
"עבור מועמדים יש הזדמנות ברשתות החברתיות, אבל הן הפכו גם למקור נוסף לבחינת המועמד בעיני המעסיקים, מעין קורות חיים נוספים", היא מוסיפה. מעסיקים רבים נכנסים ישר לרשתות החברתיות לבחון את המועמד אבל עלולים לקבל תמונה חלקית בלבד, שלא לומר שקרית - שלא משרתת את המועמד. גם המעסיקים צריכים להזהר מפני גיבוש דעה על המועמד בהסתמך על מקורות אלו בלבד עוד לפני שפגשו אותו לראיון".
טיפים למעסיקים
בנבישתי מדגישה כי נטוורקינג אמור להיות כלי נוסף בחיפוש עובדים פוטנציאליים, ללא פגיעה ביכולת השיפוט של המעסיקים בבחינת כישוריו של האדם. "אנו מוצאים ארגונים גדולים שלא ממצים את היכולות העסקיות שלהם בעקבות הומוגניות שנוצרה בחברה ואי העסקת עובדים שונים מהם או מהמוכרים להם, שיכולים היו להביא ערך מוסף לחברה", היא מציינת.
"מבחינת הסנטימנט, האווירה במקום העבודה, יתכן שטוב בהחלט ויש פה צד חיובי, משום שיתוף הפעולה הטבעי בין העובדים והחברותא", היא מוסיפה. "מובן שגיוס מבוסס קשרים חברתיים יוצר סביבת עבודה נעימה יותר, כי כולנו מגיעים לעבודה ורוצים להיות סביב אנשים שיכולים להיות חברים שלנו. אבל התוצאה לא טובה לשוק העבודה, כי היא מדירה עובדים בעלי פרופיל שונה וכך חוסמת גם את העסק מפני התפתחות אפשרית".
"הצעתי למעסיקים היא לנסות להיכנס לנעלי המועמד ולהכיר במעט את התרבות שלו. חובתנו לנטרל ככל האפשר את השיפוטיות כלפי המגזר, הקהילה או האוכלוסייה שהמועמד מייצג. קבלת האחר מהווה שינוי מחשבתי. במקום "מחובתי להעסיק אותו כי אין לי ברירה", ל"עלי לשים בצד את הדעות הפוליטיות שלי, את הרצונות האישים שלי, את הרצון שארכוש חבר או חברה בארגון שלי, ולקבל אנשים חדשים באופן זה תתפלאו למצוא עובדים חרוצים, יצירתיים ונאמנים שיפתחו את הארגון לאופקים חדשים ולצמיחה כלכלית".
