היועמ"ש של הכנסת יכריע על עתיד הרפורמה בבנקים

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, אמור להחליט השבוע אם לקבל את עמדת בנק ישראל, ולהחזיר חלק חשוב מהרפורמה של הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאית בחזרה אל שולחן הדיונים של ועדת הרפורמות. ביום שלישי האחרון שלחה היועצת המשפטית של בנק ישראל, עו"ד טידה שמיר, מכתב לינון בו היא טוענת כי הנוסח הנוכחי של הצעת החוק שונה באופן מהותי ממה שדובר עליו לפני חודש בוועדת הרפורמות.

הבעיה, לטענת הבנק, שהליך החקיקה של הנוסח הנוכחי כולל "פגמים מהותיים", שבסופו של דבר עשויים להוביל לפגיעה בפרטיות של לקוחות הבנקים. זאת משום שלקוחות הבנקים רשאים להעביר את הסיסמה שלהם באתר הבנק לגורם חיצוני שיאסוף מידע על העמלות והריביות וישווה אותו לזה של בנקים אחרים.

זאת בעוד שבנוסח המקורי דובר שאותם גופים יוכלו לצפות בנתונים בלבד ולא לשמור את המידע. מכאן, טוענים בבנק ישראל, מה שעל פניו נראה כמו בשורה צרכנית חיובית שתקל על ההחלטה לעבור בנק, מעלה חשש שיווצרו מאגרי מידע חדשים שלא יפוקחו ושהפריצה אליהם תהיה קלה יחסית.

למרות הפנייה החריגה של הבנק, בשורה התחתונה גם לאנשי בנק ישראל ברור שהסיכוי שיו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ אלי כהן (כולנו), יחזיר את הדיון לוועדה מרצונו הוא אפסי. בוודאי אחרי שבעקבות המכתב של היועצת המשפטית של בנק ישראל, התגובה של ח"כ כהן היתה להטיח האשמות בבנק שההתנגדות שלו נועדה כדי למנוע את החקיקה ואיתה את התחרות במערכת הבנקאית.

"המסכות נקרעו והתברר מי פועל למען התחרות ומי מנסה לדכא אותה", אמר כהן. "בנק ישראל רצה כתנאי לתמיכתו בחוק הרפורמה בבנקים לקבל על כל דבר זכות וטו. הוא פעל בצורה עקבית נגד תיקונים לטובת הלקוחות".

לכן הכדור נמצא בידיים של ינון, היחיד שיש לו אפשרות לדרוש דיון חוזר בוועדת הרפורמות, אם כי גם כוחו שלו מוגבל. לראיה, ינון ביקר קשות את הליכי החקיקה של מיסוי דירה שלישית ואף אמר כי יש לקיים עליו דיון חדש בוועדת הכספים. אך יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, אמר שלא יעשה זאת ובכך העניין נגמר. כאן ישנה גם אפשרות נוספת והיא שאדם פרטי או עמותה כלשהי שעוסקת בנושא הגנת חירות הפרט יעתרו לבג"ץ בבקשה שיורה לכנסת לדון שוב באותו סעיף מחוק ועדת שטרום.

בתוך כך, תוקף יו"ר הוועדה להגברת התחרותיות בבנקים, דרור שטרום, את בנק ישראל. במכתב ששלח אתמול לינון, כתב שטרום כי כל תהליכי החקיקה נעשו כדין וכי הח"כים ידעו היטב על מה הם מצביעים. בבנק ישראל ענו לו כי המכתב "אינו מתייחס להמלצות שגובשו במסגרת ועדת שטרום שבנק ישראל היה שותף מלא לגיבושן, כי אם להצעה שהובאה לדיון בחופזה מבלי שכלל נדונה בוועדה ומבלי שנלקחה בחשבון הפגיעה החמורה בפרטיותם של הלקוחות".

אתמול (יום ד') הונחה הצעת חוק הרפורמה על שולחן המליאה במטרה להביאה לאישור בקריאה שנייה ושלישית כבר ביום שני הקרוב. סביר להניח שמאחורי הזירוז עומד הרצון להקדים מכתב אפשרי של ינון, שיבקש לדון מחדש בנושא.