עסקים עם מדינות אויב: "בלי פוליטיקה"
חברות ישראליות, שפועלות מתחת לרדאר מול מדינות שלהן יחסים מתוחים עם ישראל, מתארות כי הביזנס מנצח את הפוליטיקה: "מעריכים אותנו". מומחה ליחסים בינלאומיים: "היעדר דיפלומטיה עוזר לעסקים"
לעשות עסקים עם איראן: דווקא על רקע אווירה עוינת נוצרים קשרים בין חברות ישראליות וצרכנים במדינות ערב. חברת ההיי-טק Ubertesters מעניקה שירותי בדיקת תוכנה לחברות במקומות שונים בעולם. המנכ"ל רן רחלין מספר על קשרים עסקיים עם מדינות כמו איחוד האמירויות, סעודיה, לבנון וכווית.
כתבות נוספות בערוץ הקריירה
לא רק תיאוריה: הלימודים שיסדרו לכם עבודה
נשים שויתרו על חופשת לידה: "החיים ממשיכים"
"למרות הדעה הרווחת, עם רוב האנשים במדינות הללו בכלל לא מדברים על פוליטיקה", הוא אומר, "לרוב משתדלים לדבר ביזנס ועם זאת אין צורך או רצון מיוחד לטשטש את העובדה שאנחנו פועלים מישראל. בנוסף, היום הכול בשיחות ודיאו או נמצא ברשת, באופן שלא דורש נסיעה למדינות שאין איתם יחסים דיפלומטיים".
החברה מבצעת את הבדיקות בין השאר באמצעות בודקי תוכנה המועסקים כפרילנסרים בארצות המקור של הלקוחות, כך שרחלין נמצא בקשר עם עובדים בדובאי, לבנון ואפילו איראן. "יש לי חברות ישראליות שפועלות במפרץ ומבקשות עובדים משם, לפני חודש יצא לי לדבר עם בודקים בתוניסיה ואלג'יר".
את הלקוחות מהארצות שאינן ידידותיות, רחלין פוגש רק בתערוכות באירופה. "לפני שנה הגיע מישהו מעונב, דבר שאינו מקובל בהיי-טק, עם אנגלית רהוטה. הוא שמע שאני מישראל, התחלנו לדבר וישבנו לשיחה של שעה. הסתבר שהוא שייך למשפחה מאוד עשירה מדובאי, דווקא התעניין ושאל על החיים בישראל". מן הצד השני, קרו חויות הפוכות. "באותה תערוכה, הגיע יזם מכווית עם כל הפמליה שלו לדוכן של החברה. ברגע שהוא שמע שאנחנו מתל אביב, אסף את כל הדברים ועזב בלי לומר שלום".
"מעריכים אותנו מבחינה עסקית וחברתית"
דורון הרציקוביץ, הבעלים של חברת "קום תיאום בינלאומי בע"מ", יבואנית מותגי ניקיון וטואלטיקה, שומר על קשר עסקי עם טורקיה, גם לאור המתחים בשנים האחרונות. "התוודעתי לטורקיה ב-1980 כשהכרתי את אשתי הראשונה, ילידת טורקיה. התחלתי לעבוד בחברת סחר בייבוא וייצוא של מוצרים מישראל לטורקיה ולהפך. הבחירה לעסוק במסחר מול טורקיה הייתה עקב הקשרים הטובים שהיו לי במדינה זו, בעקבות המשפחה של אשתי".
כיום, הרציקוביץ ממשיך לבצע עסקים עם טורקיה ומתאר כי היחסים עם החברות השונות שם היו ונותרו מצוינים: "העניין שלהם בייצוא הולך וגובר ככל שהמצב בשוק המקומי קשה יותר. כדי להגביר את יכולות הקנייה שלנו הם מרבים בהטבות אותן לא נתנו בעבר".
על פי הרציקוביץ, הטורקים אינם תופסים את שתי המדינות כאויבות. "הם עסוקים מאוד במלחמות עם הכורדים ובפיגועים של דאעש ברחבי טורקיה, ומעריכים אותנו מבחינה עסקית וחברתית".
"המצב מאפשר עסקים בדלת האחורית"
יהודית בר, מנכ"לית חפצים, חברה לרהיטים אשר מקיימת קשרים במשך עשרות שנים עם ספקים ממצרים, מתארת: "כל מערכת היחסים טובה מאוד, הפעמים היחידות בהם דברים נכשלו קרו בעקבות פערים תרבותיים וקודים לא מוכרים של משא ומתן. עם פרוץ האביב הערבי הייתה אמורה להישלח סחורה, הביצוע היה מורכב כיון שהאווירה שם הייתה טעונה, אבל היצרן עשה מאמץ ומצא את הדרך להטיס אותה".
ד"ר עמנואל נבון, מהחוג ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, מסביר: "לפעמים, באופן פרדוקסלי, במקרים דוגמת היחסים עם ישראל ומדינות המפרץ וצפון אפריקה, היעדר יחסים דיפלומטיים עוזר לעסקים. דווקא משום שהמדינות הללו לא צריכות להסתיר שום דבר, אין לזה מחיר פוליטי וזה לא מגיע לתקשורת, זה מאפשר עסקים בדלת האחורית. לעומת זאת, עם מדינות כמו ירדן ומצרים לישראל כמעט ואין שיתוף פעולה כלכלי".
לפנייה לכתב/ת 
