עובדים על ריטלין: "הייתי יכול להפוך שולחן"
תלמידים רבים מאובחנים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז, אבל מה קורה כשנכנסים לשוק העבודה? מאובחנים מספרים כי העבודה כשכיר בלתי אפשרית: "השגרה שיגעה אותי, כשאתה כל הזמן זז חושבים שאתה עוקף את הבוס". הצרה היא שהקשיים נשארים גם כשיוצאים לעצמאות
עומר שמעוני עבד כמעצב שיער שכיר במשך שלוש שנים והפרעת הקשב וההיפראקטיביות בה אובחן - ADHD - הפריעה לו גם בתחום האהוב עליו: "לא יכולתי לשבת במקום אחד", אמר.
כתבות נוספות בערוץ הקריירה
החקלאים מדברים: "יום אחד לא יהיה אוכל"
לא רק תיאוריה: הלימודים שיסדרו לכם עבודה
נשים שויתרו על חופשת לידה: "החיים ממשיכים"
שמעוני, שאובחן כבר בגיל צעיר, מספר: "גדלתי עם טיפול תרופתי וכשכיר היה לי מאוד קשה להיות עם הפרעת קשב, כל הזמן עשיתי משהו, ולפעמים זה נראה כאילו עקפתי את בעל הבית. הבנתי שאני לא יכול לבטא את היצירה שלי".
כיום, שמעוני מנהל מספרה עצמאית: "אני שולט על כמה משימות בו זמנית, הקצב שלי מהיר יותר מספרים אחרים, אבל עדיין לכל העבודות החישוביות ולפגישות עסקיות אני צריך ריטלין. כשאני לוקח כדור ועובד במספרה הלקוחות לא אוהבות את זה, הן אומרות שאני אפאטי".
"כמה תזכורות אפשר להכניס לנייד"?
לינה טרנר אובחנה בגיל מבוגר כסובלת מ-ADD, הפרעת קשב וריכוז. "הלכתי לעשות את האבחון רק אחרי שילדתי. גדלתי בתחושה שאני עצלנית, שמעתי הרבה פעמים 'את לא משקיעה, את רגילה לחפף'. ישבתי בשיעורים ולא הצלחתי להבין מה המורה אומרת".
טרנר למדה עבודה סוציאלית ואף סיימה שני תארים בהצטיינות, אך העבודה לא עניינה אותה מספיק. "עבודה מסודרת, שצריך לבוא ולחתום כרטיס, היא לא משהו שהצלחתי באמת לעשות. חיפשתי מרחב פעולה, הרגשתי שכל הזמן מנסים להכניס אותי למסגרת". היא הפכה לעצמאית וכיום מופיעה בפני נשים ומטפלת בנשים בתהליכי פריון. "זה קשור להפרעה, אני צריכה יותר חופש, היום כל יום זה יום חדש ואני לא חייבת דין וחשבון לאף אחד".
יחד עם זאת, היא מתארת: "אחרי הלידות הפרעות הקשב התגברו ולא זכרתי מה אמרתי לפני שנייה, נכנסתי לחדר כדי לחפש משהו ולא זכרתי מה באתי לחפש. כבעלת עסק צריך כל הזמן לזכור דברים, וזה לא נתפס כמה תזכורות אפשר להכניס לנייד. ניסיתי ריטלין אבל הוא עשה לי רע פיזית". היא מוסיפה בחיוך: "כשארוויח מספיק כסף ותהיה לי מזכירה אישית זה יפתור את העניין".
"הקשב שלי בורח אבל מביא תוצאות אחרות"
בלה שחר הלל לא אובחנה מעולם כסובלת מהפרעת קשב וריכוז, אבל מסבירה כי כל רופא שפגש אותה לא הבין איך לא איבחנו אותה. "הייתי ילדה נורא שקטה, בשיעורים הייתי בעולמות משלי אבל היה לי זכרון מאוד טוב, וחשבתי שכולם כאלה, רק בטבע יכולתי להוציא את היצירתיות שלי".
הלל החלה לצלם בגיל צעיר תוך כדי הטיולים, אך בבית דרשו שתעבוד ב"מקצוע מסודר": "דחפו לזה אבל אמרתי שאין מצב. עבדתי במשרד אחרי הצבא וזה היה קשה. העבודה השגרתית שיגעה אותי, ברגע שדברים חזרו על עצמם יכולתי להפוך את השולחן".
כיום הלל עובדת כצלמת עצמאית ומסבירה כי "להעביר את החומר לרואה חשבון זה משהו כמעט בלתי אפשרי, שנים לא הצלחתי לעשות את זה בזמן ולא הבנתי למה, עד שהעברתי את זה לגורם חיצוני. מצד שני, במקצוע שבחרתי, הקשב שלי בורח אבל מביא תוצאות אחרות. אני לא מצליחה לבנות דברים מראש ו-90% זה מהבטן, אני מאלתרת מלא".
אורן זך, מנחת הורים אודות הפרעות קשב וריכוז, מסבירה: "רובנו יודעים איך הפרעת קשב והיפראקטיביות מתבטאות אצל ילדים: חוסר שקט, אימפולסיביות וחוסר ארגון. אך אצל מבוגרים היא עשויה להגיע בעוצמות אחרות. לעיתים, לבעלי הפרעת קשב וריכוז ישנן תכונות שיסיעו למעסיק: יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה, עבודה תחת לחץ, קצב עבודה מהיר ואנרגיות גבוהות".
זך ממשיכה: "כיום יש כ-420 אלף עסקים עצמאיים בישראל, ואני מעריכה כי 10% מהם מנוהלים על ידי אנשים בעלי הפרעת קשב וריכוז. כשכיר, העובד מסתדר עם מה שיש למקום העבודה להציע לו אך עצמאי צריך להיעזר בתומכים רבים כמו איש שיווק, קלדנית ועוד".