דעה: החוק שיאפשר לממשלה לשלם באיחור

חוק בלי שיניים: חוק מוסר תשלומים נועד לקצר את משך הזמן בו ניתן לדחות תשלום לספקים, אך ההחרגות שדורשים משרדי הממשלה השונים הופכות אותו ללא רלוונטי.

כתבות נוספות בערוץ הקריירה

ועדת הכלכלה דנה בימים אלו בהצעת חוק מוסר תשלומים. על פי ההצעה, משרדי ממשלה ישלמו שוטף פלוס 30, כלומר לא יאוחר מ-30 יום מסוף החודש בו הוגש החשבון. בנוסף, הרשויות המקומיות ישלמו שוטף פלוס 45.

החוק נועד לתקן את המצב הקיים כיום: על פי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, ב-2015 ממוצע ימי האשראי עמד על 72 יום, כלומר בעלי עסקים קיבלו את התשלום שלושה חודשים לאחר אספקת שירות.  

אחד הסעיפים שכבר הוכנסו להצעת החוק מחריג את העסקאות בתחומי הבנייה והתשתיות, ההחרגה תאפשר למשרדי הממשלה לשלם לספקים בתחומים אלו לפי שוטף פלוס 70 ואפילו לפי שוטף פלוס 90, אם מדובר ברשות מקומית. בנוסף, הוכנס סעיף מיוחד המאפשר לאחר במקרה והתשלום תלוי בגורם שלישי.

(צילום: ירון ברנר)

ההחרגה: תחומים שסובלים ממוסר תשלומים בעייתי

מלבד זאת, משרד הבריאות מבקש להחריג גם את העסקאות בתחומי הבריאות. במשרד הסבירו כי "בתי החולים וקופות החולים מצויים בשנים האחרונות במצוקה תקציבית ותזרימית קשה", ולכן יש לאפשר להם תנאי תשלום נוחים יותר מהנהוג בשאר המשק.

כיום, חברות המספקות שירותים שוטפים וציוד מתכלה לקופות חולים, למרפאות ולבתי חולים נאלצות "לחרוק שיניים" עד למועד קבלת התשלום. בתחומי הבנייה והתשתיות - מוסר התשלומים הבעייתי הוא בין הגורמים העיקריים לגל הקריסות של חברות בנייה.  

ראוי ונכון שהמדינה תעביר את תשלומיה לספקים במועד, אלא שהחרגתן של עסקאות בבריאות, בנייה ותשתיות, שגם כך סובלים מבעיה, תהפוך את הצעת החוק לאחד החוקים הכלכליים הגרועים ביותר בספר החוקים הישראלי.

המשמעות הישירה של העברת החוק תהיה החזקת הספקים כבני ערובה, עד שמשרדי הממשלה יסימו לסדר את עניניהם עם גורם שלישי. בתחום הבריאות, ההחרגה נועדה לאפשר לבתי החולים לסיים את החשבון עם קופות החולים ובתחום הבנייה, מטרת ההחרגה היא לאפשר לממשלה להסדיר את התשלום מול מפעל הפיס ולרשות המקומית לסיים את החשבון עם משרדי הממשלה.