מרכז טאוב: הפקידים מוחלפים במכונות ומחשבים
אוהבים את השירות שאתם מקבלים מהפקידים במוסדות השונים? לפי מחקר חדש של מכון טאוב המתפרסם היום, מקצועות הפקידות וגם מקצועות אחרים במשק עוברים תהליך של אוטומציה, והחלפת העובדים במכונות. תהליך זה משנה את שוק התעסוקה באופן משמעותי כבר היום
העידן הפוסט אנושי: כמו רבים משווקי העבודה בעולם, שוק העבודה הישראלי עובר מכלכלה מסורתית לכלכלה המבוססת על טכנולוגיות מידע ושירותים. המשמעות היא שחלק מהמקצועות במשק מצויים בסיכון לעבור אוטומציה. כלומר, העובדים שמועסקים בהם עשויים להיות מוחלפים במכונות או במחשבים.
בשנים האחרונות מתחולל דיון ער בנושא של מקצועות הנמצאים בסיכון גבוה להיעלם משוק העבודה כתוצאה מתהליכי מודרניזציה, המתבטאים במעבר מכלכלה מסורתית, שבה התעשייה והייצור הם המובילים, לכלכלת טכנולוגיות מידע ושירותים, שבה ענפים עתירי ידע וענפי השירותים הופכים למנועי הצמיחה העיקריים.
מחקר חדש של הפרופסורים קלוד בר רבי וקיריל שרברמן ממרכז טאוב בוחן את המגמות של מקצועות המצויים בסיכון לאוטומציה בשוק בין 2013 ל-2015. המחקר בדק את השינויים בחלקם היחסי של משלחי יד שונים בכלל המשק, והציג את השינויים לפי דירוג הסיכון לאוטומציה. השינויים נבחנו הן במגזר הכללי והן בחלוקה לגברים ולנשים ולמגזרים שונים - יהודים שאינם עולים, ערבים ועולים שהגיעו לישראל מאז 1990.
המחקר מצא שהחלק היחסי של עובדים במשלחי יד המצויים בסיכון נמוך יחסית למעבר לאוטומציה ומיחשוב עלה, ואילו חלקם היחסי של עובדים במשלחי יד המצויים בסיכון גבוה להשתלטות על ידי מחשבים ירד. השינויים בקרב נשים היו גדולים יותר מאשר בקרב גברים, בעיקר מפני שחלה עלייה בחלקם של העובדים בקטגוריה "מקצועות אקדמיים", ובקרב נשים רמת ההשכלה הממוצעת גבוהה יותר.
סגירת סניפי הבנקים: עדות לאוטומציה
בד בבד, חלקם של המקצועות הפקידותיים בכלל המשק הצטמצם, תחום עיסוק בולט במיוחד בקרב נשים. לצד זאת, מצאו בר רבי ושרברמן ירידה משמעותית בחלקן של נשים המועסקות בקטגוריית הפקידות – תהליך שעשוי להצביע על כך שעבודות אדמיניסטרציה מסוימות כבר עברו תהליך אוטומציה ומחשוב. עדות לכך היא סגירת סניפי בנקים, מיקור חוץ של שירותי מזכירות ושימוש בתוכנות מחשב לניהול משרד.
ממצאי המחקר מראים כי במגזר הערבי חלה ירידה בחלקם של עובדים בתעשייה וייצור, הנחשבים לבעלי סיכון גבוה לאוטומציה, ועלייה גדולה יחסית בחלקם של עובדי מכירות ושירותים ובעלי מקצועות פקידותיים, הנמצאים בסיכון נמוך יותר. הסבר אפשרי לכך הוא שתהליך האוטומציה של עבודות ייצור, תעשייה ובינוי הוביל לכך שעובדים בעלי מיומנויות נמוכות נאלצו לעבור לעבודות בשירותים ומכירות.
בקרב עולים נרשמה ירידה גדולה יותר בחלקם של העובדים המקצועיים ועלייה קטנה יותר בחלקם של העובדים במקצועות אקדמיים ביחס ליהודים שאינם עולים. עלייה חריגה בחלקם של המועסקים במשלחי יד בלתי מקצועיים כמו ניקיון ושמירה ניכרת בקרב גברים בני 54–45 שעלו לישראל בשנים 1995–1990. לדברי החוקרים, "הנתונים מעידים ככל הנראה על קשיי קליטה בקרב קבוצה זו של עולים, שנמצאים בישראל מעל עשור ומתקשים להסתגל לשינויים בשוק העבודה המודרני".
עליה בהשפעת ההשכלה על השכר
החלק השני במחקר עסק בשינוי בתשואה להשכלה, כלומר - באיזו מידה שנת השכלה פורמלית משפרת את שכרו השעתי הממוצע של העובד, בניטרול מאפיינים אחרים של העובדים כמו: ניסיון פוטנציאלי, מגזר ומשלח יד.
הממצאים מראים כי מאז שנת 2003 חלה עלייה כללית בתשואה להשכלה. עלייה זו מעודדת עובדים (בעיקר צעירים) לרכוש השכלה נוספת, ובכך הם משפרים את האיכות והמיומנות של כוח העבודה. אולם גידול התשואה להשכלה תורם גם להגדלת הפערים בין העובדים בהכנסות מעבודה.
חוקרי מרכז טאוב מציינים כי "העלייה בתשואה להשכלה, בשילוב הגידול בהיצע העבודה של בעלי השכלה גבוהה, מצביעה על המשך העלייה בביקוש לעובדים בעלי מיומנויות גבוהות, וסביר להניח שהעלייה בשכרם תימשך".
פער השכר בין יהודים לערבים נשמר
מתחילת שנות האלפיים נצפתה מגמה של צמצום פערים בין בעלי שכר גבוה לנמוך, אולם משנת 2013 ואילך ניכרת התרחבות הפערים בשוק העבודה. אי השוויון מתבטא גם בפערי השכר בין יהודים שאינם עולים לערבים, ובין עולים ליהודים שאינם עולים.
לפי המחקר, בבדיקה לאורך זמן, הפער בין יהודים לערבים נמצא יציב למדי, אולם הפערים בין עולים ליהודים שאינם עולים הצטמצמו, בשל שיפור בתמהיל משלחי היד של העולים בשנים האחרונות, בעיקר בקרב נשים עולות. גם שיעורי התעסוקה הגבוהים יותר של עולים ועולות תרמו לצמצום הפערים.
בר רבי ושרברמן מציינים כי "המגמות שתוארו לעיל תרמו להאצת תהליך הקיטוב בתעסוקה ובשכר, המלווה בגידול אי השוויון בשוק העבודה. אולם מגמות אלו משקפות גם תמורות חיוביות, כמו מודרניזציה של כוח העבודה".
לדבריהם, "הגידול בפער השכר מושפע מכניסתם של בעלי מיומנויות נמוכות לשוק העבודה, שבעבר נסמכו כנראה על מערכת הרווחה וכעת תורמים לתוצר הלאומי. אך הסיבה העיקרית היא עלייה מתמדת בחלקם של בעלי השכלה אקדמית בהיצע העבודה, בשל כניסתם של עובדים צעירים ומשכילים יותר מבעבר לשוק העבודה".
לפנייה לכתב/ת 
