הזכות לעבוד בישיבה: גם בדיוטי פרי
בית הדין לעבודה אישר את בקשתם של עובדי חנות הדיוטי פרי של חברת א.ל.מ להכיר בתביעתם על הפרת החוק לזכות עבודה בישיבה כתביעה ייצוגית. העובדים טענו כי לא ניתנה להם האפשרות לשבת במהלך המשמרת גם כאשר לא היו לקוחות בחנות
בפעם הראשונה תביעה שהוגשה בגין החוק לזכות עבודה בישיבה אושרה כייצוגית על ידי בית המשפט. בתביעה, שאותה הגישו שמונה מעובדי חברת א.ל.מ סחר 2000 בע"מ, שהועסקו כנציגי מכירה בחנות הדיוטי פרי של החברה, טוענים העובדים כי לא ניתנה להם האפשרות לשבת במהלך המשמרת. הפיצוי שביקשו התובעים הוא 250 שקל לכל חודש עבודה עבור כל עובד, סכום אשר יכול להגיע לכמה מיליונים בפיצויים.
השופטת אופירה דגן-טוכמכר קיבלה את עמדת החברה לגבי אופי העבודה הייחודי בחנות הדיוטי פרי שטענה כי: "אופי העבודה בחנות הדיוטי פרי שונה מאופי העבודה בחנויות הרגילות ברשת שבבעלותה, שכן מדובר בציבור שלו זמן מוגבל ביותר לביצוע העסקה באופן המחייב הערכות מיוחדת לשם הצגת המוצרים על ידי איש המכירות תוך כדי תנועה בחנות וביצוע משימות נוספות".
אך עם זאת לא קיבלה השופטת את טענת החברה לפיה "המתנה ללקוחות מבלי לבצע כל משימה משמעותה הפסקה". עוד אמרה השהתובעים הציגו ראיות אשר מהן עולה כי חלק מנציגי המכירות הוצבו לעבודה בפתח החנות, על מנת לקדם את פני הלקוחות, הצבה שאינה מתיישבת עם הדרישה לעסוק במשימות בתוך החנות.
טענה נוספת של חברת א.ל.מ היתה כי העובדים בחנות הדיוטי פרי קיבלו שכר גבוה מעובדי החנויות הרגילות בגין "עבודה מאומצת". לטענה זאת התייחסה השופטת ואמרה כי "השכר הגבוה אינו יכול להחליף העמדת כסא".
התביעה הוגשה על ידי עו"ד אדי בליטשטיין ועו"ד פבל מורוז.
"חוק הקופאיות" או החוק לזכות העבודה בישיבה חוקק בשנת 2007 על מנת להגן על זכותם של העובדים בישראל לישיבה במהלך העבודה ובהפסקות. החוק היה פרי יוזמתה של ח"כ שלי יחימוביץ. מאז שחוקק החוק הוגשו מספר תביעות פרטיות אך זו הפעם הראשונה שמאושרת תביעה ייצוגית.
לפנייה לכתב/ת 
