הצעה: אפליה מתקנת לעסקים הקטנים במכרזים ציבוריים
איגוד לשכות המסחר הגיש לשרי הכלכלה והאוצר הצעה שלפיה מכרזים בהיקף של עד 10 מיליון שקל יהיו פתוחים רק לעסקים קטנים, וחברות גדולות שיזכו במכרזים ציבוריים יהיו מחויבות לבצע 20% מהעבודה על ידי עסקים קטנים. נשיא האיגוד: "יש לעשות שינוי טוטאלי בחשיבה"
הסוף להדרת העסקים הקטנים מהמכרזים הציבוריים? על פי הצעת איגוד לשכות המסחר, שנשלחה השבוע לשרי האוצר והכלכלה ולמנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, חוק חובת המכרזים יוחל גם על הרשויות המקומיות, ולא יפסל עסק שביכולתו לעמוד בתנאי המכרז רק בשל היותו עסק זעיר, קטן או בינוני.
ההצעה קובעת כי במכרזים בהם היקף העבודה או השירות הנדרשים אינם עולים על 5 מיליון שקל תותר השתתפות רק לעסקים זעירים וקטנים, ובמכרזים שהיקפם עד 10 מיליון שקל תותר ההשתתפות גם לעסקים בינוניים. בנוסף, אם לאחר שקלול תוצאות מכרז ממשלתי יתקבלו תוצאות זהות, תיבחר ההצעה של העסקים הקטנים, ואם זכה במכרז עסק גדול, הוא יהיה מחויב לבצע לפחות 20% מהיקף העבודה באמצעות עסקים קטנים.
חלק מזערי מהיקף מכרזי הרכש הציבוריים מגיע לעסקים הקטנים
על פי נתוני איגוד לשכות המסחר, סך הרכישות של משרדי הממשלה השונים עומד על כ-50 מיליארד שקל בשנה ובנוסף, לפי הערכות האיגוד ונתוני הלמ"ס, מכרזי הרכש של הרשויות המקומיות נאמדים בהיקף של כ-15 מיליארד שקל אותן מוציאות הרשויות המקומיות. לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "רק חלק מזערי מהם מגיע לעסקים זעירים וקטנים, ואילו למעלה מ-62 מיליארד שקל מגיעים בעיקר לחברות הגדולות במשק".
על פי נתוני האיגוד, פועלים בישראל כ- 265,600 עסקים זעירים, קטנים ובינוניים (עד 100 עובדים או מחזור שנתי של 100 מיליון שקל) המעסיקים כ-1,150,000 עובדים מתוכם כ-248,000 עסקים המוגדרים קטנים (עד 20 עובדים או 2 מיליון שקל מחזור). ולמעשה, על פי הנתונים הקיימים, רק כ-75% מעסקים אלה ניגשים למכרזים ציבוריים.
לאור נתון עגום זה, איגוד לשכות המסחר יזם הצעת חוק לתיקון חוק חובת המכרזים במטרה להביא למצב שוויוני שיאפשר גם לעסקים זעירים וקטנים לזכות במכרזים ציבוריים ולהגדיל את חלקם.
בהצעת החוק של האיגוד ישנה גם התייחסות לשני סעיפים במסגרת תנאי סף, המגבילים עד היום את השתתפותם של העסקים הקטנים והבינוניים במכרזים: היעדר הפריסה הארצית והערבויות. על פי ההצעה, לא תידרש כתנאי פריסה ארצית. במידת הצורך הארץ תחולק למספר אזורים והתנאים שידרשו בכל אזור יותאמו להיקף העבודה באזור עצמו. בנוגע לערבויות, במכרזים בהם ניתן להשתתף רק בחלק מהמכרז, הערבות שתידרש תהיה פרופורציונאלית להיקף ולא תידרש ערבות ביצוע לכלל המכרז.
"הגדלת הזכיה במכרזים של עסקים קטנים - אינטרס לאומי"
"על אף שחוק חובת המכרזים קבע עיקרון יסוד שהוא מתן הזדמנות שווה והוגנת לכל עסק, להשתתפות במכרזי המגזר הציבורי, במציאות אין זה כך והפקידות מעדיפה תמיד לעבוד מול מעט חברות גדולות מאשר לפתוח הזדמנות הוגנת גם בפני חברות זעירות, קטנות ובינוניות" אומר לין.
"היקפי הרכש המקומי של המגזר הציבורי (כולל הרשויות המקומיות) נאמדים בכ-65 מיליארד שקל. יש לעשות שינוי טוטאלי בחשיבה בכל הנוגע לשדרוג מגזר העסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים. זו איוולת וגזלה להעניק מתוך 65 מיליארד ש"ח רכישות המגזר הציבורי רק חלק מזערי למגזר העסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים".
לדברי לין, כל עוד מדובר בתחרות הקיימת בתחום המגזר העסקי הפרטי, אין זה ראוי שתהיה התערבות של המחוקק, אך ככל שמדובר בהוצאות תקציביות של גופים ציבוריים על סוגיהם השונים שמקור הכנסתם הוא מהמסים אותם גובה המדינה או הרשויות המקומיות, אסור שמצב זה יימשך.
"הרחבת היקף הזכייה של עסקים זעירים, קטנים ובינוניים במכרזי המגזר הציבורי היא אינטרס לאומי. יש בה כדי לקדם ולשפר את כלכלת מדינת ישראל, שכן העסקים הזעירים, הקטנים והבינוניים מהווים את השדרה הרחבה ביותר של העסקים במדינת ישראל והם מנוע הצמיחה האמיתי של המשק. ההצעה תוביל גם לכניסה של שחקנים חדשים שוק ויעורר את התחרות, שבאופן טבעי גם אמורה להוריד מחירים ממנו ייהנה הציבור כולו".
לפנייה לכתב/ת 
