עקב הלכת העליון: אבות יבקשו לבטל הסכמי מזונות
אחרי ההחלטה שלפיה במשמורת משותפת לא יהיה חיוב בתשלום מגיל 6, מבקשים גברים רבים להחיל את השינוי רטרואקטיבית. מה הסיכוי שלהם?
הרכב מורחב של שבעה שופטי עליון קבע ביולי האחרון שבמתווה של משמורת משותפת, וכאשר בני הזוג משתכרים סכום דומה, לא ישולמו מזונות מגילאי 6 ואילך. באותו יום קיבלתי למשרדי עשרות טלפונים מגברים המעוניינים לשנות את סכום המזונות שבו חויבו או שהתחייבו לו בהסכם הגירושים. האמנם ניתן להחיל את העקרונות שהותוו בפסק הדין החדש על מקרים שכבר הסתיימו ואינם עומדים עוד לדיון?
- להחלטה המלאה של שופטי העליון - לחצו כאן
תשובה חיובית עלולה להציף את בתי המשפט בתביעות, חלקן מוצדקות ואחרות סרק, ולגרום למעמסה גדולה עוד יותר על מערכת המשפט. כמו כן, ייתכן שגברים ונשים ישקיעו מאמצים ניכרים באמצעים שונים (כמו שכירת חוקר פרטי) כדי להוכיח שהצד השני משתכר יותר ממה שהוא טוען.
והחמור מכל – אני צופה מאבקי משמורת עקובי דם, שכן קביעת המשמורת תשליך על החיוב או העדרו במזונות קטינים, בעוד שעד כה משמורת משותפת כמעט לא שינתה את פסיקת המזונות.
נראה כי מעתה נשים יגיעו למאבק המשפטי מנקודת מצב קשה ומורכבת יותר מבעבר, שכן אם לפני כן היה ברור שהמשמורת היא אצל האם ויש לשלם לה מזונות בשביל הילד, כיום נשים עשויות למצוא עצמן במצב שבו כלל לא יקבלו מזונות עבור הילדים.
מזונות ומשמורת: סוגיה שלעולם ניתן לפתוח
הלכה פסוקה היא שמזונות, כמו גם המשמורת בקטינים, הם נושא שאינו נעול וחתום, ובכל מקרה שבו חל שינוי נסיבות משמעותי ניתן לשנות גם את הסכום. כלומר, עד היום פתיחת פסקי דין או הסכמים של מזונות ומשמורת הייתה אפשרית רק אם הוכח שינוי משמעותי בחיי הצדדים או אחד מהם, כגון: נישואים או זוגיות חדשים, הולדת ילד נוסף, נישואים לאדם אמיד, גידול בהשתכרות של מי מבני הזוג לשעבר או לחילופין אבטלה או ירידה בהשתכרות, קבלת ירושה גדולה או זכייה ברכוש, פגיעה בכושר ההשתכרות בשל תאונה או מחלה.
יש כיום שתי אסכולות שונות בסוגיית פתיחת פסקי דין או הסכמי מזונות ומשמורת בעקבות ההלכה החדשה.
הראשונה גורסת שכאשר בית משפט יוצר הלכה משפטית חדשה, תוקפה הוא בהכרח רטרואקטיבי, בין היתר משום שכאשר שופט מגיע למסקנה שיש לשנות את ההלכה הנוהגת, הוא בהכרח קובע שהפרשנות שנהגה עד אותה עת הייתה שגויה. הגישה מוגדרת "תחולה רטרואקטיבית", שמשמעותה כי הנורמה החדשה משנה את המעמד המשפטי, התכונות המשפטיות או התוצאות המשפטיות לא רק לגבי העתיד אלא גם לעבר (עע"א 1613/91 ארביב נ' מדינת ישראל, דנ"א 3993/07, פקיד שומה ירושלים 3 – איקאפוד בע"מ).
תומכי הגישה הרטרואקטיבית גורסים כי מאחר שפסקי הדין או הסכמי המזונות ניתנו או גובשו על בסיס הלכה שיפוטית מטעה – יש מקום לשנותם. זהו למעשה היקש מהוראת החוק המאפשרת לפתוח מחדש הליך פלילי ולהורות על קיומו של משפט חוזר אם יש חשש ממשי שההרשעה גרמה לעיוות דין. בהתאם לכך, התפיסה היא שסכום המזונות נפסק על סמך טעות שגורמת לעיוות דין, ולכן יש לאפשר דיון מחודש בנושא.
מנגד, הגישה השנייה אומרת שמאחר שמדובר בפסקי דין או הסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין והם כבר חלוטים (סגורים וחתומים) – לא ניתן לפתוח את סכום המזונות רק בשל שינוי ההלכה כשאין שינוי נסיבות מהותי. לטעם התומכים בה, יש להגן על אינטרס ההסתמכות – כלומר, ההסתמכות על מה שכבר נפסק והוסכם. לפיכך, שינוי רטרואקטיבי של הלכה עלול לפגוע במי שכלכל את עניינו על פיה, ולכן קמה הצדקה להגביל את תחולת ההלכה החדשה לעתיד בלבד.
לדעתי הגישה הנכונה היא גישה מתונה, המאזנת בין הצורך לעשות צדק לבין הצורך לשמור על היציבות, ולפיה יש לאפשר דיון מחודש בסכום המזונות רק אם מוכח שמתקיים מצב של אי-צדק.
אעיר בהערת שוליים כי אני צופה שבתי המשפט יוצפו בקרוב באינספור תביעות הנוגעות לסוגיה של מזונות במשמורת משותפת, לרבות פתיחת סוגיית המשמורת באותה הזדמנות. ברוח זו אני ממליצה לשים לב לדברים האמורים ולשקול היטב את הצעדים לפני שרצים להגיש את התביעות.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד אלינור ליבוביץ
, עוסקת בדיני משפחה, גירושין ובגישור
לפנייה לכתב/ת 
