רוצים להצליח בעולם החדש? צאו מקופסת האקדמיה וייצרו ניסיון בעצמכם

בעוד חודש תיפתח עוד שנת לימודים אקדמית, כשמאות אלפי צעירים יפקדו קרוב ל-100 קמפוסים, מספר חסר פרופורציות לארצנו הקטנטונת, ורובם המוחלט יעשו זאת מתוך נקודת מוצא מיושנת, שגורסת כי תואר אקדמי מוביל לקריירה רצינית המובילה לבטחון כלכלי. רוב הצעירים עדיין לא מבינים שאחרי שלוש עד חמש שנים קשות באוניברסיטה או במכללה, האתגר האמיתי רק מתחיל.

המסע שלהם למשרה הראשונה שרלוונטית להשכלתם יהיה כרוך בזמן, מאמץ ותסכול רבים. למה בעצם? כי תואר ראשון נתפס היום כמו תעודת הבגרות של סוף שנות התשעים: כמעט לכולם יש כזה, מה שהופך אותו לחסר תועלת (מלבד מקצועות ההנדסה בעיקר, וגם אז זה תלוי בתדמית מוסד הלימודים ובגובה ממוצע התואר). ואז, לאחר מספר חודשים של חוסר תוצאות, רבים נכנעים ללחץ ההורים שחיים בעבר, במקום לשים אצבע על הדופק של עולם התעסוקה כיום.

כתוצאה, הם נכנסים למירוץ מיותר אחר תואר שני, בתקווה שייצר להם יתרון יחסי. אלא שבפועל, זה שוב גורם לכל המועמדים להיראות כמו עוד מאותו דבר, ומקנה למעסיקים את האפשרות האבסורדית לדרוש תואר שני אפילו כשמדובר במשרות התחלתיות.

תואר אקדמי הוא רק ההתחלה ואינו מבטיח כלום(צילום: shutterstock)

כך תחלצו מהלופ של חוסר ניסיון המוביל לחוסר עבודה

עוד רגע תיפתח שנה עברית חדשה, בה כדאי למובטלים האקדמאים לחשב מסלול מחדש. אנו חיים בעידן הכי תחרותי שידע כדור הארץ. השילוב בין ריבוי טבעי, התארכות שנות התעסוקה עד הפנסיה והטכנולוגיה שמייצרת רובוטיקה ואוטומציה רק מגדיל את הפער הקיים בין מספר מחפשי העבודה למספר המשרות הפנויות. הדבר היחיד שיקנה לכם יתרון יחסי כשכולם בערך שווים הוא לחשוב ולהתנהל לגמרי אחרת.

תתחילו מזיהוי הכישרון הראשוני הכי מובהק שלכם ותטפחו אותו מיתרון קל לרמת שליטה. אם התברכתם בכמה כישרונות, מה טוב. ותסמכו על גוגל: קראו מאמרים, צפו בסרטונים ועוררו דיונים מקצועיים בלי חשש. כי יש המון אנשים שיודעים מעט על הכל, אבל רק קומץ שיודעים הכל על מעט. כדי שתוכלו למלא על זה פסקה בקורות החיים או שיחה בריאיון פרונטלי, פשוט תיישמו: צרו לעצמכם תיק עבודות יזום על סמך תחומי עניין או התנדבו לתת שירותים לעמותה או ארגון. אין מעסיק שלא מעריך יוזמה אישית, למידה עצמית וחשיבה חברתית שכאלה.

כאשר היצע העובדים גדול מהביקוש - השכר נמוך יותר

דוגמא הממחישה את השינוי שעולם התעסוקה עובר בימים אלה היא השוואה של גיוס עובד בכיר לתחום הפיננסים הוותיק מול גיוס עובד שכזה לתחום הדיגיטל: לפני כשלושה חודשים מנכ"ל חברה מסויימת בת 40 עובדים החליט לגייס סמנכ"ל כספים חדש לחברה. בלי מאמץ מיוחד, הגיעו בעקבות פרסום המודעה בפייסבוק ובלינקדאין לא פחות מ-300 קורות חיים, כאשר מתוכם עשרות מועמדים הביעו נכונות רבה לקבל שכר נמוך יחסית לבכירים - 16 אלף שקל ברוטו בלבד.

העובדה שלמדו במשך ארבע שנים מפרכות תואר קשה בחשבונאות, סיימו בחינות הסמכה מאתגרות והתמחות עתירת שעות ודלת תגמול כרואי חשבון לא הפריעה להם. גם לא העובדה שהגיעו לתפקיד אחרי 10 שנות ניסיון וסדרת תפקידים בכירים. ככה זה כשהשוק מוצף בעובדים מבוגרים, והתחרות על כל תקן אדירה, והמהות היא הקטנת הוצאות.

מנגד, בחודש האחרון מגייסים עובדים בכירים בעשרות חברות AdTech) Advertising Technology), תעשייה גלובלית ומשגשגת של פרסום באינטרנט, שבה ישראל היא לא פחות ממעצמה. בתחום זה ניתן למצוא עבודה ראשונה כשברשותכם כל תואר הומני קליל או לפעמים אף ללא תואר בכלל, בתפקיד של ניהול לקוחות, קמפיינים או מדיה.

שלוש שנים בלבד לאחר קבלה לתפקיד הראשוני, ניתן להגיע למשרת סמנכ"ל עם שכר של יותר מ-20 אלף שקל, בונוסים גבוהים על ביצועים רבעוניים וחבילת הטבות של תעשיית ההייטק. וההיצע של מועמדים כאלה נמוך בהרבה מהביקוש, עד שצריך למצוא אותם בלי שהם מחפשים בכלל, ולשכנע אותם לתת צ'אנס לחברה חדשה.

לכן, פיתוח עצמי הכולל שיפור כישורי שיחה והתכתבות באנגלית, שליטה באקסל ובפונקציות כמו Pivot ויכולת נטוורקינג ומו"מ עם בעלי אתרים פופולריים מכל העולם, סביר שיכשירו אתכם בסבירות גבוהה יותר להצלחה בתפקידים אטרקטיביים ומכניסים מאשר המסלול הקשה והסיזיפי של תואר ראשון ושני במקצועות הישנים.

הכותב הוא מומחה לגיוס ולהשמת עובדים, מרצה לבניית קריירה ומייסד המיזם החברתי "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון"