מהודו עד בנגלדש: הפוטנציאל האדיר של השוק האיסלמי בדרום מזרח אסיה
מאות מיליוני המוסלמים החיים במדינות דרום מזרח אסיה מנהלים קשרים ענפים עם חברות הודיות. יזם ישראלי היוצר קשר עם חברה בהודו - מרוויח זרוע לביצוע פעילות בשווקים בהם לחברות ישראליות אין דריסת רגל, בעיקר במדינות ערב, בנגלדש ופקיסטן
שווקי האיסלם מעניינים אתכם? שאלה מסוג זה מעלה בראשו של ישראלי השומע אותה את האפשרות של פעילות בארצות דוגמת סוריה ועירק, ומטבע הדברים הוא בדרך כלל נרתע מכך. לעתים קרובות אנו לא לוקחים בחשבון שמקורה של האיבה לישראל נמצא בדרך כלל בחלקו הערבי של העולם המוסלמי, חלק המהווה מיעוט מתוך כלל אוכלוסיית האיסלם בעולם.
במצרים, המדינה הערבית המאוכלסת ביותר, חיים כ-90 מיליון מוסלמים; בהודו חיים כ-200 מיליון, בפקיסטן כ-200 מיליון גם כן, בבנגלדש כ-150 מיליון, ועוד כרבע מיליארד מוסלמים חיים באינדונזיה. זהו עיקר הציבור המוסלמי בעולם - ציבור שלא מאופיין ברתיעה חזקה מישראל דוגמת זו של ארצות ערב, וחלקים נרחבים בו מובילים צמיחה כלכלית מהירה.
זאפר סרשוואלה, אשר הגיע השבוע לישראל, הוא אדם שיכול לשפוך אור על התחום הזה. מדובר דמות ייחודית בקרב בעלי העניין המגיעים לישראל מאסיה בשנים האחרונות. הוא הודי והוא מוסלמי אדוק, דבר יוצא דופן בקרב המבקרים בישראל. הוא איש עסקים מצליח, הבעלים של תאגיד פארסולי שעסקיו מתפרשים על פני מדינות שונות בעולם, ולצד זאת גם נגיד אוניברסיטת מולנה אזאד, האוניברסיטה ההודית המוסלמית. מעל לכל אלה הוא מעניין ומושך תשומת לב משום שהוא מקורב לראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, מנהיג מפלגת ה-BJP ההינדית, הלאומנית והמסורתית. זאת לאחר שבשנים קודמות היה מבקר חריף של מודי והאשים אותו ברדיפת המוסלמים בארצו.
אנו נפגשים בלובי של מלון בתל אביב. הוא מגיע מחוייך ונינוח, לבוש בלבוש עסקי מערבי ומעוטר בזקן מוסלמי מסורתי. אשתו המגיעה איתו חובשת חיג'אב, מתיישבת לידנו, מוציאה ספר קוראן ומתחילה לעיין בו בזמן שאנו משוחחים. אני מקיים איתו את הפגישה הזו על מנת שאוכל לראיין אותו ולהבין דבר או שניים בנוגע ליחסים הכלכליים האפשריים בין מוסלמים בדרום מזרח אסיה לבין חברות ישראליות. האם זה אפשרי? ובכלל, מהו מצבה הכלכלי של האוכלוסיה המוסלמית בהודו?
חברות בבעלות מוסלמים עם פוטנציאל צמיחה גבוה
תראה, מציג סרשוואלה את הרקע - לא תמצא טייקונים מוסלמים בקרב המיליארדרים של הודו, בקבוצת העילית של משפחות דוגמת טטה ואמבאני ישנם רק הינדים. המוסלמים מיוצגים בכל השכבות מתחת, מהעניים ביותר ועד למיליונרים - ישנם מוסלמים בעלי עסקים בהודו שעשו מיליונים, ובאחוזים דומים לחלקם באוכלוסיה.
באופן מסורתי, המוסלמים בהודו נכנסו בעבר לתחומים שההינדים נמנעו מהם מסיבות דתיות, דוגמת תעשיית העור ובשר הבקר. היום הם מתפרשים על פני תחומים לא מעטים, כאשר הבולטים בהם הם מצד אחד תשתיות ותעשיה כגון מים, נפט, מתכת וייצור צינורות, ומצד שני - לאחרונה - יותר ויותר נכנסים לתעשיית ההייטק. הם פרושים בכל רחבי המדינה, וכמעט בכל מקום מהווים מיעוט בקרב האוכלוסיה. הייצוג המשמעותי ביותר שלהם הוא בערים כלכותה, צ'נאי וקנפור. סרשוואלה נעתר לבקשתי ונותן מספר דוגמאות: חברת Alana sons המייצאת ומייצרת במדינות ערב, חברת Wipro הפועלת בתחום ה-IT, וקונצרן התרופות Khorakiwala.
מעבר לשיתוף פעולה עסקי אפשרי בין חברות ישראליות לכל חברה הודית הצומחת במהירות יותר מכל שכנותיה, לרבות אלה שבבעלות מוסלמית, מזהה מר סרשוואלה פוטנציאל מיוחד בחיבור שהן יכולות לעשות בין ישראל לשווקי האיסלם. להודו קשרים ענפים בשווקים בהם לחברות ישראליות אין דריסת רגל של ממש, בעיקר במדינות ערב, בבנגלדש ובפקיסטן. יזם ישראלי היוצר קשר עם חברה בהודו, במיוחד כזו בבעלות מוסלמית, ואולי אף יוצר איתה מיזם משותף (Joint Venture), מרוויח זרוע לביצוע פעילות ומכירות בקרב מאות המיליונים של העולם האיסלמי שבהודו וסביב לה.
מאות שנים של שכנות ללא חיכוכים
האם יחסם המוכר של מוסלמים כלפי ישראל לא יפריע? סרשוואלה מאמין גדול בתהליך הפיוס שבדרך בין התרבויות. לדבריו, "תראה כמה שנאה וכמה הרוגים היו לפני עשרות בודדות של שנים בין צרפת לבין גרמניה וכיצד הן משתפות היום פעולה. ראה גם שלאיסלם, עד לתקופה המודרנית, לא היה שום רקע של רדיפות יהודים. יהודים חיו בשלום בארצות האיסלם בעת שגירשו אותם וערכו בהם פוגרומים במדינות אירופה השונות.
"היום חיים המוסלמים שבתת היבשת ההודית בשלום ובשיתוף פעולה עם שכניהם ההינדים, הסיקים והזורואסטרים, השונים מהם בכל דבר ועניין - ואין סיבה שמצב היחסים עם בני דת משה החולקים איתם את אותו האב המשותף, את התורה ואת האמונה באל אחד, יהיה שונה". יתרה מזאת, הוא מוסיף - בהודו חיו יהודים לאורך מאות שנים, תמיד ללא חיכוכים. לדבריו, האיסלאם ההודי הוא מתון ותמיד יהיה מתון. הנשיא המוסלמי, עבדול קלאם, אשר כיהן בהודו בין השנים 2002 עד 2007, הוא עדות להיתכנות של סובלנות ושיתוף פעולה בין דתי עם מוסלמים מחלק זה של העולם, טוען סרשוואלה.
אם כך, מדוע קיימת התנגדות חזקה כל כך בקרב המוסלמים החיים בארצות ערב? אולי, הוא מעלה השערה, "משום שאנחנו - בניגוד להם - חיינו כמיעוט לאורך השנים, למדנו לקבל טוב יותר את האחר ופיתחנו מתינות. אם אנחנו משתפים היום פעולה עם הבריטים שרצחו רבים מאיתנו בתקופה הקולוניאליסטית, ברור שזה יכול לקרות איתכם".
סרשוואלה מבקש ממני לשים לב שמספרם של המוסלמים מתת היבשת בתנועות הג'יהדיסטיות של השנים האחרונות קטן מאוד, למרות האחוז הגדול שלהם בקרב אנשי האיסלם בעולם, ואין למצוא אותם בקרב הדמויות הבולטות כמו בן-לאדן ואל-בגדדי - שהם ערבים כולם.
פעילות ישראלית אפשרית מול השוק המוסלמי הזה היא חלק מתמונה רחבה יותר, של פעילות כלכלית מול הודו. הודו צומחת במהירות ומהווה שוק ענק עבור חברות ישראליות. מעמד הביניים שלה הולך וגדל, התעשייה גדלה, הכלכלה צומחת - ואיתם גם הצרכים הטכנולוגיים. סרשוואלה מזהה בישראל את המקור לטכנולוגיה שהודו, על קבוצותיה השונות, זקוקה לה.
הודו תמשיך לצרוך יותר ויותר טכנולוגיה בהמשך הדרך. בכל שנה מתקבלים כמיליון מהנדסים חדשים למשק ההודי, מתוכם כ-150 אלף מוסלמים. רמת החינוך וההשכלה עולה, ובקרב המוסלמים החינוך במדרסות הדתיות עומד על לא יותר מ-4% - ואפילו בהן הולכים ומתרחבים לימודי המדעים והמתמטיקה.
הדברים הללו רלוונטיים גם לשכנותיה של הודו - פקיסטן ובנגלדש, ואפילו למלזיה - מדינות שניתן יהיה לעשות איתן עסקים דרכה, גם כאשר החקיקה המקומית לא מאפשרת זאת באופן ישיר. הוא ממליץ לעקוב אחר הכלכלה של בנגלדש, המתפתחת מהר יותר מאחותה פקיסטן ומחזיקה במטבע חזק יותר. פעילות מולה עדיין לא אפשרית באופן ישיר, אך תיתכן דרך מיזמים עם שותפים הודיים.
טל רשף – יועץ עסקי ובין תרבותי לשווקי מזרח אסיה, מכשיר עובדים ומאמן מנהלים לעסקים בהודו , מאמן מנהלים ומעביר סדנאות לפעילות בשווקים מתעוררים בחברות ישראליות, ומחבר הספר "מיסטריום".
לפנייה לכתב/ת 
