תוכנית ההתייעלות של קק"ל הפכה לתוכנית להוספת משרות
דירקטוריון קק"ל אישר היום את ההסכם הקיבוצי החדש שמבטל לחלוטין את תוכנית ההתייעלות שעליה הוחלט לפני שנה: לא ייערכו פיטורים, יוספו 20 משרות בכירות, הפנסיות יגדלו ועובדי השטח יוכלו לדווח על השעות שלהם בטלפון ללא איכון
ההסכם הקיבוצי החדש של הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), שיהיה תקף עד 2020 ושאושר היום (ב') בדירקטוריון, מחסל למעשה את תוכנית ההתייעלות שעליה החליט דירקטוריון הקרן לפני שנה. במסגרת התוכנית הזו, קק"ל היתה אמורה לסגור את אחד האגפים המרכזים שלה - מינהל פיתוח הקרקע - ולפטר כ־300 מ־920 העובדים שלה. אלא שההסכם הנוכחי לא רק שמבטל את ההתייעלות הזו, אלא אף מוסיף לקרן 20 משרות בכירות שעלותן מוערכת ב־10 מיליון שקל בשנה.
"הדבר הכי זול בקק"ל זה הכסף", אמר אתמול בכיר בארגון. בכיר אחר בקרן טען שאין שום הסכם קיבוצי בישראל, למעט ההסכם הקיבוצי של חברת חשמל, שמעניק כל כך הרבה זכויות לוועד ומגביל את ההנהלה.
"עובדים ידווחו מהמיטה"
ההסכם הקיבוצי החדש לא רק מבטל את הפיטורים ואת סגירת מינהל פיתוח הקרקע, אלא אף קובע הליך מסורבל לפיטורים, עד כדי כך שהדבר צפוי להפוך לבלתי ניתן לביצוע.
כמו כן, ההסכם מעניק לכ־250 עובדים בארגון תוספת שעות גלובליות בהיקף של 20-60 שעות בשנה. זהו פתרון משונה לשורת פרשיות של דיווחים כוזבים על שעות נוספות בקק"ל. לפי הפתרון הזה, העובדים האלו לא יידרשו לדווח על שעות נוספות, שיינתנו גם על ימי חופשה ומחלה, וכך לא יהיו דיווחים כוזבים.
בנוסף, חלק מעובדי השטח של קק"ל ידווחו על הגעתם לעבודה באמצעות שיחת טלפון ללא איכון. "זה סקנדל. הם יוכלו לדווח מהמיטה", אמר בכיר בקרן.
כמו כן, מסיבה שאינה ברורה לחלוטין, ההסכם הקיבוצי החדש קובע כי פרופ' ירון זליכה ישמש כבורר בין ההנהלה לוועד העובדים בעלות של 30 אלף שקל בחודש. ההסכם, שהושג בתיווך זליכה, מונה שורה של סוגיות שיופנו גם בעתיד לבורר. כלומר, ההסכם מבטיח את המשך העסקתו של זליכה בתפקיד לאורך זמן.
העובדים גם איבדו כוח
השיפור המשמעותי העיקרי בהסכם הקיבוצי החדש ביחס לטיוטה שנחשפה ב"כלכליסט" לפני כשלושה חודשים הוא השינוי בהרכב ועדות המכרזים לעובדים חדשים. בטיוטת ההסכם נקבע שהוועדות יורכבו משלושה נציגים של ההנהלה ושלושה נציגים של ועד העובדים - הרכב שמעניק לעובדים זכות וטו על כל מכרז. בגרסה הסופית שתובא לאישור היום מספר הנציגים של העובדים ירד לשניים. עם זאת, נקבע כי נוסח המכרז יועבר לנציגי העובדים מראש, ובמקרה של מחלוקת הנושא יועבר לבורר זליכה.
ההישג המרכזי של ועד העובדים של הקרן הוא שגמלאי קק"ל יקבלו קצבת פנסיה חודשית מינימלית של 6,000 שקל, זאת בעוד שחלק מהגמלאים מקבלים 3,500 שקל בלבד כיום. יו"ד הוועד ישראל גולדשטיין מגדיר זאת כ"צדק חברתי והישג ללא אח ורע", אבל בכירים בקרן תוקפים בחריפות את העובדה שחישוב הקצבאות של העובדים אינו כולל סכומים שונים שקיבלו בעבר, מה שיגדיל בהרבה את התוספת שיקבלו. בין היתר יקבלו את התוספת עובדים שיש להם פנסיה נוספת מצה"ל. "זה לא סוציאלי", טען בכיר בקרן.
הנהלת קק"ל, בראשות היו"ר דני עטר, מתייחסת להסכם הקיבוצי החדש כאל סוד ביטחוני. ההסכם חולק לחברי הדירקטוריון באמצעות שליח כשכל עותק מוספר באופן ייחודי, כך שאם יהיו הדלפות ניתן יהיה לאתר את המדליף. כמו כן, חברי הדירקטוריון הוחתמו על התחייבות שלא להדליף את פרטי ההסכם. לא ברור מה בדיוק סודי בהסכם הקיבוצי וכן לא ברור מתוקף איזו זכות דורש עטר לאסור על חברי הדירקטוריון, שהם מינויים פוליטיים, להדליף את פרטיו. "זו מהפכת השקיפות של קק"ל", אמר בציניות בכיר בקרן.
עיכובים בשל מאבקים
לפני כשלושה חודשים כאמור נחשפה ב"כלכליסט" טיוטת ההסכם הקיבוצי וכן הביקורת הקשה בתוך הארגון שנמתחה עליה. לאחר החשיפה התפתחו חילופי האשמות קשות בין סגן יו"ר קק"ל ויו"ר ועדת הכספים של הקרן ארנון פלמן, שמכהן בתפקיד מטעם הליכוד, ליו"ר ועד העובדים גולדשטיין. בעקבות המאבקים הפנימיים בארגון, ובשל המאבקים שניהלה הקרן מול המדינה על הסכומים שתעביר לקופת המדינה בשנים הבאות, המגעים על ההסכם הקיבוצי נתקעו, אך לאחרונה חלה התקדמות והיום יגיע הנוסח הסופי לאישור הדירקטוריון.
תוכנית ההתייעלות שההסכם הקיבוצי החדש מבטל בפועל, נולדה בשל הניסיונות לשקם את קק"ל, שבמסגרתם פנתה ההנהלה הנוכחית ב־2016 לחברת הייעוץ מטריקס שהציעה לה לבצע רפורמה ארגונית. בחודש דצמבר הקודם החליט הדירקטוריון לקבל את ההצעה של מטריקס.
מקק"ל נמסר כי "ההסכם הקיבוצי ישמור על איתנות הארגון לתקופה ארוכה, וזאת לצד שיפור תנאי הפנסיה ומתן ביטחון תעסוקתי לעובדים. ההסכם מתווסף לשורה של צעדים שנוקטת הנהלת הקרן במטרה להבטיח את התנהלות הארגון לפי מינהל תקין ושקיפות".
לפנייה לכתב/ת 
