שתף קטע נבחר

משרד החקלאות יפצה עובדת על הליך משמעתי לקוי

גזברית מוערכת פנתה לביהמ"ש לאחר שלא ניתנה לה הזדמנות להתגונן בפני טענות שהועלו כנגדה בהליך משמעתי. נקבע שהיא תפוצה ב-10,000 שקל

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישה גזברית במשרד החקלאות נגד החלטת מנהליה לצרף לתיקה האישי מכתב התראה, שניתן בעקבות הליך משמעתי שהתנהל נגדה. השופטת רוית צדיק מצאה שלל פגמים בהליך המשמעתי, הורתה למשרד לבטל את מכתב ההתראה ולשלם לתובעת פיצוי סמלי של 10,000 שקל.

 

התובעת החלה לעבוד במשרד החקלאות ביוני 2006. לימים היא מונתה למנהלת הכספים והחשבונות ביחידה הווטרינרית, ובינואר 2016 מונתה לגזברית היחידה לשירותים להגנת הצומח. לדבריה, ביוני 2014 היא זומנה לשימוע בטענה שמסרה דיווחי נוכחות כוזבים ב-15 ימים במהלך החודשים אפריל ומאי של אותה השנה, והיא נדרשה להוכיח את אמיתותם. התובעת ביקשה מהמשרד שיציג בפניה את העדויות שעומדות נגדה על מנת שתוכל להתגונן כראוי ולהפריך אותן, אך בקשתה נפלה על אוזניים ערלות.

בסופו של דבר המשרד לא שוכנע באמיתות הדיווחים והחליט כי ההליך יסתיים במכתב התראה שישויך לתיקה האישי. בתביעה שהגישה בפברואר 2015 עמדה התובעת על כך שדיווחי הנוכחות שלה היו אמיתיים והציגה את המסמכים שמסרה במסגרת ההליך המשמעתי.

 

לשיטתה, ההליך היה לקוי מתחילתו ועד סופו, החל בכך שלא הוצגו בפניה העדויות שביססו את הטענות נגדה וכלה בהחלטה הסופית שנסמכה על דברים שנאמרו על ידי גורמים שמעוניינים לחבל בעבודתה. לדבריה, מנהליה הפיצו את פרטי ההליך במטרה לאסוף נגדה עדויות, ולטעמה הדבר נחשב להוצאת דיבה. היא ביקשה לחייב את המשרד לפצות אותה ב-80 אלף שקל – 50 אלף שקל על לשון הרע ו-30 אלף שקל על ההליך המשמעתי הלקוי.

 

מנגד הכחיש המשרד בתוקף שנפל פגם כלשהו בהליך המשמעתי. לטענתו, ניתנה לתובעת הזדמנות הולמת להוכיח שדיווחי הנוכחות שלה היו כנים, ומשלא עמדה בה הוחלט לתת לה מכתב התראה – מהלך שנחשב לעונש קל. בנוסף צוין כי ההליך נוהל בדיסקרטיות מלאה ורק הגורמים המעורבים ידעו את פרטיו.

 

פגמים מהותיים

אבל בחינת המסמכים והעדויות שהציגו הצדדים הובילה את השופטת רוית צדיק למסקנה כי ההליך המשמעתי היה רחוק מלהיות תקין. כך למשל, היא מצאה שלאורך כל הדרך סירבו המנהלים להציג בפני התובעת את הראיות נגדה, ונוצר הרושם כי ההחלטה בעניינה התקבלה מראש.

 

השופטת הדגישה שהתנהלות זו "עומדת בניגוד לכללי הצדק הטבעי", משום שלא ניתנה לתובעת הזדמנות אמיתית להתגונן בפני הטענות שהועלו נגדה. יתרה מכך, ובניגוד לעמדת המשרד, היא דווקא שוכנעה באמיתות דיווחי הנוכחות של התובעת.

 

עם זאת נקבע שהתובעת לא זכאית לפיצויי לשון הרע, משום שהמשרד השתדל לנהל את ההליך המשמעתי בסודיות הדרושה, מה גם שהתובעת העידה שהפיצה בעצמה את מכתבי התשובה שלה לגורמים נוספים במשרד.

 

בסיכומו של דבר הורתה השופטת צדיק למשרד להוציא את מכתב ההתראה מתיקה האישי של התובעת ולשלם לה 10,000 שקל כפיצוי על הפגמים שנפלו בהליך המשמעתי. בנוסף הוא חויב לשאת בשכר טרחת עו"ד בסך 6,500 שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים