קרב ירושה: הדודה, האחיינים וחשבון הבנק של סבא

אדם שהלך לעולמו הוריש את רכושו לבתו ולאחייניה. היא סירבה לאפשר להם לעיין בחשבונות הבנק של הסב, אבל ביהמ"ש העמיד אותה במקומה

עו"ד רועי ויסמןפורסם: 31.12.17 , 18:04

בית משפט השלום בתל אביב הכריע לאחרונה בקרב יורשים בין נכדיו של אדם שהלך לעולמו לבין דודתם, שסירבה לאפשר להם לעיין בחשבונות הבנק של הסבא המנוח. השופט גיא הימן קבע כי מרגע ההורשה – האחיינים הם למעשה הבעלים של חשבון הבנק של סבם וזכותם לעיין בפעולות שבוצעו בו לאורך השנים.

המנוח, שהלך לעולמו לפני כשנתיים, הורה בצוואתו לחלק את ירושתו לבתו, לנכדיו (אחייניה) ולמוטבים נוספים. בין יתר נכסיו היו שני חשבונות בנק שבעשור האחרון היו בשליטת בתו, שכן הוא מינה אותה למנהלת כל נכסיו וכמיופת כוח. במסגרת צו לקיום הצוואה שהגישו נכדיו באפריל 2016 הם ביקשו לעיין בתנועות החשבונות שהיו בבעלות סבם, כיוון שחשדו שדודתם לקחה לעצמה חלק מהכספים עוד לפני פטירתו.

דיני משפחה

צוואת הסבתא לא תקוים: לא היו עדים בחתימה

עו"ד זיוה עירון

ב-2001 הלכה האישה לעולמה והותירה צוואה שנויה במחלוקת שגררה סכסוך בין יורשיה. ביהמ"ש הורה לא לקיים אותה כי לא הוכח מי נכח בעריכתה

צוואת הסבתא לא תקוים: לא היו עדים בחתימה

ואולם הדודה סירבה לאשר להם לעיין בתדפיסי החשבונות והורתה לבנק לא לאפשר לאחייניה גישה אליהם. סירובה הנוקשה עורר חשד בקרב האחיינים, ובשנה שעברה הם הם הגישו תביעת "מתן חשבונות", שבה ביקשו מבית המשפט להורות לבנק להעמיד לעיונם תדפיסי חשבונות משבע השנים האחרונות.

בתגובה הסבירה הדודה שאין לה קושי בגילוי של הנעשה בחשבונות לאחר מות אביה, אולם באשר לנעשה לפני כן טענה שלאחייניה אין זכות עיון, משום שהם לא הוכיחו עילה לחשיפת המידע. היא הוסיפה כי אביה היה צלול בדעתו וכל שעשה בחשבונותיו - עשה לפי בחירתו (בנק דיסקונט צורף כנתבע אך הותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט).

כמו האחיינים, גם הדודה סברה שהתביעה היא תביעת "מתן חשבונות", וכל הגנתה הייתה מבוססת על כך. אולם השופט גיא הימן הסביר שהתביעה לא מהווה "בקשה למתן חשבונות", אלא עניינה היא זכותם של הנכדים לקבל לידיהם מידע מהבנק של המוריש. הוא הדגיש שגם הם טעו בהגדרת המסגרת הדיונית, ולפיכך גם הם לא העלו טענות רלוונטיות שנדרשו להכרעתו.

בפסק הדין הסביר השופט על מהותה של תביעה למתן חשבונות, והוסיף כי אם זו הייתה השאלה, תביעת האחיינים הייתה מתקבלת, שהרי מתקיימת בין הצדדים מערכת יחסים בין יורשים, המצדיקה את שיתוף המידע ביניהם.

לגופו של עניין נקבע כי מרגע שירשו אותו, האחיינים הם בעלים נוספים בחשבון בדיוק כמו דודתם, ולכן מהות התביעה היא כוחו של בעל חשבון לקבל מידע מהבנק, למרות התנגדות שותפו לאותו חשבון.

"בהעדר מגבלות המושתות על הבנק ועל לקוחותיו מעצם העובדה כי בעליו המקורי של החשבון הסתלק לבית עולמו, יש ליורש, לדעתי, את אותם הכוחות בחשבון, שעמדו למנוח בחייו", כתב השופט הימן, וקבע כי כפי שהמנוח יכול היה לדרוש מהבנק תדפיסים, כך יכולים כעת כל יורשיו, לרבות נכדיו.

נוכח זאת נקבע כי לנכדים יש זכות לעיין בחשבונות הבנק מכוח הירושה, והורה לבנק לכבד את בקשותיהם. דודתם חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 12 אלף שקל.