ניצח את ביטוח לאומי: עבודה גרמה לדלקת פרקים

שתי חוות דעת רפואיות קבעו ש-20 שנה בעיבוד שיש ואבן קיסר גרמו למחלה, אבל ביטוח לאומי סירב להכיר בתובע כנפגע עבודה. זה נגמר בביהמ"ש

עו"ד קמי ברץפורסם: 01.01.18 , 22:56

בית הדין לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה את הביטוח הלאומי להכיר כנפגע עבודה באדם שטען שדלקת הפרקים שממנה הוא סובל נגרמה משנים רבות של עיבוד שיש. ביטוח לאומי ניסה שוב ושוב לחמוק מההכרה, כולל העלאת שלל טענות ופסילת חוות דעת רפואיות, אבל השופטת יפית זלמנוביץ-גיסין העמידה אותו במקומו.

התובע, כיום בן 42, אובחן לפני כארבע שנים עם דלקת פרקים שגרונית שנגרמה בעקבות עבודתו רבת השנים בעיבוד שיש. ביטוח לאומי דחה את בקשתו להכרה כנפגע עבודה, ובתביעה שהגיש כשנה לאחר מכן הוא טען שמצבו מידרדר ולכן הוא זקוק לתגמולים במהרה. הוא עמד על כך שהגורם העיקרי להתפתחות המחלה הן כמעט 20 שנות עבודה בעיבוד שיש ואבן קיסר, שבמהלכן נחשף לאבק ולמוצרי הסיליקה שבהם השתמש.

תביעה

נדקרה בדרכה הביתה. ביהמ"ש: זו תאונת עבודה

עו"ד גל בוטבול

צעירה שירדה ממונית שירות ברמלה הותקפה על ידי אדם הלוקה בנפשו. ביטוח לאומי סירב להכיר בה כנפגעת עבודה, אז שופטת חייבה אותו לעשות כך

נדקרה בדרכה הביתה. ביהמ"ש: זו תאונת עבודה

לתמיכה בטענותיו הוא צירף חוות דעת מומחה, שממנה עלה באופן חד-משמעי שמחלתו נגרמה מחשיפה לחומרים אלה במקום עבודתו. המומחה הדגיש שהעמידות של המחלה בפני מגוון טיפולים תרופתיים שניתנו לתובע מעידה גם היא על כך שהרקע לדלקת הוא חשיפה לסיליקה, והעריך את נכותו ב-30%.

ביטוח לאומי טען מנגד שהתובע לא עבר כל פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק, וכי לא הניח תשתית ראייתית להוכחת פגיעה. לשיטתו, המחלה הופיעה על רקע מצב תחלואתי טבעי או מצב קודם, ולא כתוצאה מעבודתו. ביטוח לאומי תקף את הקשר סיבתי בין המחלה לבין העבודה, וטען שהשפעתה הייתה מינורית ביחס לגורמים אחרים, אך לא פירט מה הם אותם גורמים עלומים.

כדי להכריע במחלוקת מינתה השופטת יפית זלמנוביץ-גיסין מומחה ברפואה פנימית וראומטולוגיה, שהסביר בחוות דעתו כי הקשר בין חשיפה לסיליקה לבין התפתחות מחלת פרקים שגרונית מוכר היטב בפסיקה ובספרות הרפואית.

הוא הדגיש שקיימת סבירות של יותר מ-50% שאבק השיש והסיליקה הם שגרמו למחלת הפרקים המערכתית שממנה סובל העובד.

אך למרות הדברים הברורים שהובעו בשתי חוות דעת מקצועיות, הביטוח הלאומי עדיין סבר שהגורם למחלתו של העובד אינו מקום העבודה. בניסיון אחרון לגרום לדחיית התביעה נגדו הוא העלה את הטענה שהאיבר שאמור להיפגע מחשיפה לסיליקה הוא הריאות, ואם לא קיימת אצל התובע מחלת ריאות - הרי שהדלקת לא קשורה לסיליקה.

אבל השופטת זלמנוביץ-גיסין הבינה את הדברים באופן שונה, ובהתאם לחוות הדעת והספרות המקצועית שהוצגה בפניה, ציינה כי "דלקת פרקים שגרונתית, כזו ממנה סובל התובע, יכולה להיגרם מחשיפה ממושכת לסיליקה ומכאן שהנזק אותו יכולה חשיפה לסיליקה לגרום אינו מצטמצם למחלת ריאות".

השופטת דחתה את בקשתו של הביטוח הלאומי לפסול את המומחה הרפואי בטענה שקביעתו "אינה מקובלת עליו". היא קיבלה את חוות הדעת ובהתאם גם את תביעת העובד. ביטוח לאומי חויב להכיר בתובע כנפגע עבודה ולשלם לו הוצאות משפט של 3,000 שקל.