מקשים על הקטנים: העיריות גובות אלפי שקלים מעסקים רק כדי לגשת למכרזים
כמה עולה "לקנות" מסמכי מכרז? הרשויות המקומיות מנצלות את העובדה שאין עליהן כל פיקוח בנושא, ומחייבות את כל העסקים שרק מבקשים לגשת למכרזים ציבוריים באגרות של מאות עד אלפי שקלים, מה שפוגע בעסקים הקטנים. לפי גופי המידע העסקי המובילים, יותר מ-42 אלף עסקים נסגרו בישראל ב-2017
בעוד שבאוגוסט 2016 חוקק חוק במסגרתו עסקים קטנים ובינוניים יהיו פטורים מדמי השתתפות במכרזים ממשלתיים, החוק לא הוחל גם על הרשויות המקומיות, שמצדן מחייבות את הניגשים למכרזים ציבוריים בכל סכום בו הן חפצות, ללא פיקוח וללא נימוק, מה שגורם להדרה של העסקים הקטנים והבינוניים ממקור ההכנסה שיכול להיות קריטי עבורם. מחר (ב') יתקיים דיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת.
הצעה: אפליה מתקנת לעסקים הקטנים במכרזים ציבוריים
בדיקה שנערכה על ידי ד"ר רובי נתנזון, היועץ הכלכלי של לשכת ארגוני העסקים הקטנים בישראל (לה"ב), מצאה כי במרבית הרשויות המקומיות עסקים המעוניינים לגשת למכרזים בדבר מתן שירותים, עבודה קבלנית, רכש, מקרקעין ונכסים נדרשים לשלם אגרה של בין מאות לאלפי שקלים עבור השתתפותם במכרז. האגרה מופיעה במצבים אלו כדרישה לרכישת חוברת מסמכי המכרז מהרשות המקומית. גובה התשלום משתנה בין רשויות מקומיות שונות וכן נקבע באופן שונה למכרזים בהיקפים שונים.
"זו לא בעיה לחברות גדולות אך זה בלתי אפשרי לעסק קטן"
נתנזון מציין כי העובדה שעסקים קטנים ובינוניים נדרשים לשלם אגרה זהה לאלו של עסקים גדולים עלולה להוות חסם המונע מהם להגיש מועמדות למכרז. "הדרתם הפוטנציאלית של עסקים קטנים ממכרזים ברשויות מקומיות מכבידה גם על עסקים קטנים אשר היו מעוניינים להגיש מועמדות למכרזים, וגם מייצרת מצב במסגרתו הרשויות המקומיות לא זוכות לקבל הצעות שייתכן והיו מוזילות את עלויות השירותים המבוקשים".
בעלים של חברה קטנה להפקת אירועים, אשר מעסיקה פחות מ-10 עובדים אמר ל-ynet כי תהליך המועמדות למכרזים ברשויות המקומיות ועלותו, יכול אף להביא לסגירת עסקים: "כדי לגשת למכרז ברשות מקומית צריך לשלם בין מאות לאלפי שקלים רק כדי לקנות את מסמכי המכרז. שלא לדבר על זה שכדי לקחת אותם או רק אפילו לעיין בהם אנחנו צריכים להגיע פיזית לרשות, וזה לא משנה אם העסק בצפון והמכרז בדרום. צריך לבזבז יום עבודה, לשלם אגרה, להעמיד ערבות בנקאית שגם היא עולה מאות שקלים בבנקים וכל זה רק כדי לגשת למכרז. זו אולי לא בעיה לחברות גדולות אבל זה כמעט בלתי אפשרי לעסק קטן שצריך לעבוד".
בעל החברה, שסירב לחשוף את שמו מחשש לפגיעה בעסק, סיפר כי למרות העלויות הגבוהות החברה ניגשה למאות מכרזים בשנים האחרונות בכל הרשויות המקומיות, וזאת מכיוון שמכרז אחד שכזה יכול לתת תמיכה כלכלית גדולה, ולקבוע האם החברה תשרוד או לא. עם זאת הוא מציין כי עד עתה החברה לא זכתה אפילו במכרז אחד. "תנאי הסף לרוב מותאמים לחברות גדולות עם מחזור של כמה מיליוני שקלים בשנה, שמעסיקות כמות עובדים גדולה וכבר ביצעו מספר מכרזים ברשויות המקומיות. אבל איך אוכל לעמוד בתנאי סף כאלה אם פוסלים אותי מראש?".
העירייה שלא גובה אגרה בכלל - ירושלים
מבחינה מדגמית שערך נתנזון ב-7 רשויות מקומיות בגדלים שונים ובמקומות שונים ברחבי הארץ עולה כי מרבית העיריות שנדגמו גובות אגרות עבור השתתפות במכרזים אותם הן מפרסמות. גובה האגרות משתנה בהתאם לסוג המכרז, אם כי המפתח לקביעת גובה האגרה אינו ברור. עיריית תל אביב היא העירייה היחידה שכאשר ניתן לספק אומדן להיקף ההתקשרות עם הזוכים במכרז מפרסמת אומדן שכזה.
כל העיריות האחרות שנדגמו לא מפרסמות אומדנים להיקף התקשרות. עיריית ירושלים היא העירייה היחידה שלא גובה אגרות על מכרזים כלל. גם עיריית באר שבע מפרסמת חלק מסויים מהמכרזים ללא אגרות.
מחירי האגרות נעים בין 300 שקל למכרז מתן שירותי שמאות רכב ורכוש בחיפה, ועד 10,000 שקל למכרז עבודה קבלנית של תחזוקה, שדרוג והקמת אתרים בתל אביב.
נתנזון מציין כי בחתך גיאוגרפי, נראה כי העיריות שנדגמו במרכז הארץ (תל אביב ונתניה) גובות אגרות בסכומים גבוהים יותר מאשר העיריות שנדגמו בצפון ובדרום. גובה האגרות הגבוה ביותר שנדגם הוא בתל אביב, והנמוך ביותר שנדגם היה של עיריית באר שבע.
נשיא לה"ב, עו"ד רועי כהן אמר על הנתונים: "הרשויות המקומיות גילו לפני שנים 'מכרה זהב' – בשם אגרות המכרזים. הרשויות המקומיות מצהירות כבל עם ועדה כי הן רוצות לסייע לעסקים קטנים, אך המציאות הקשה תופחת על פנינו. כיצד מצפים מעסק קטן שיצליח להתמודד במכרזים כששמים לו כזה חסם. אסור לתת למצב הזה להימשך. מן הראוי ששר הפנים שמנהיג רפורמה למען ציבור העסקים הקטנים יתן על כך את הדעת ויפעל להגבלת גובה האגרה ומתן הזדמנות אמיתית לעסקים הקטנים לקחת בכך חלק".
עשרות אלפי עסקים נסגרו ב- 2017
על פי הערכות חברת המידע העסקי CofaceBdi, בישראל קיימים כ-500,000 עסקים, אשר רובם המוחלט עצמאיים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים: 250,000 עצמאים וחברות ללא מועסקים (פרילנסרים), 170 אלף עסקים המעסיקים בין 1-4 עובדים, 36 אלף עסקים המעסיקים 5-9 עובדים, 28 אלף עסקים המעסיקים 10-29 עובדים, 5,500 עסקים המעסיקים 30-49 עובדים, כ-2000 עסקים המעסיקים 50-100 עובדים ו כ-3,500 עסקים המעסיקים מעל 100 עובדים.
לפי נתוני CofaceBdi מספר הולך וגדל של העסקים בישראל לא מצליח לשרוד ומציינת כי בשנת 2017 מספר העסקים שנסגרו עמד של 43,200. נתון זה דומה לנתון של אגף כלכלה מידע ומחקר בחברת המידע העסקי, דן אנד ברדסטריט, אשר לפיו מספר העסקים שנסגרו עמד על כ-42,700.
לדברי תהילה ינאי, מנכ״לית משותפת בחברת CofaceBdi, ״העסקים בישראל ממשיכים לשלם את מחיר הבירוקרטיה, התחרותיות הגבוהה והקשיים הרבים הכרוכים בניהול והקמת עסק. המשמעות של סגירת יותר מ-43 אלף עסקים בשנה אחת היא בעלת משמעות אדירה עבור שוק העבודה והכלכלה הישראלית, לא פחות מאשר קיצוץ של כמה אלפי משרות בחברת טבע. על מקבלי ההחלטות להציב גם את נושא העסקים הקטנים בסדרי העדיפות הלאומיים שלנו, ולדאוג לסביבה עסקית תומכת, שבסופו של דבר תשפיע על הצמיחה, תוביל לשוק עבודה ותשפר את הכנסות המדינה ממיסים״.
לפנייה לכתב/ת 
