תביעה בין אחים למחצה: של מי דירת האב?

אדם שאביו נפטר גילה כי אחיו מנישואים קודמים ניסה להשתלט על נכס שירש באמצעות נקיטת הליכים משפטיים. בית המשפט המחוזי נחלץ לעזרתו

עו"ד שוקרי פקספורסם: 04.01.18 , 07:26

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדם נגד אחיו למחצה מנישואיו הראשונים של אביו המנוח, שניהל הליכים משפטיים ללא ידיעתו ו"חטף" מאחורי גבו דירה שקיבל בירושה. השופטת ישראלה קראי-גירון ביטלה את פסק הדין שניתן בהליך הקודם.

התובע – בנו של המנוח מנישואיו השניים של האב, שהוכרז כיורשו היחיד – גילה על המחטף שנעשה מאחורי גבו כשלושה חודשים לאחר שבית המשפט נעתר לבקשת אחיו למחצה והצהיר כי הוא בעלי הזכויות בדירת האב. בתגובה הוא עתר לביטול פסק הדין ההצהרתי בטענה שאביו לא התכוון להוריש את הדירה לילדיו מנישואיו הראשונים (האח למחצה ואחות נוספת שהלכה לעולמה), ומאחר שהוא יורשו היחיד - הוא זכאי לקבל אותה.

תביעה

צוואת הסבתא לא תקוים: לא היו עדים בחתימה

עו"ד זיוה עירון

ב-2001 הלכה האישה לעולמה והותירה צוואה שנויה במחלוקת שגררה סכסוך בין יורשיה. ביהמ"ש הורה לא לקיים אותה כי לא הוכח מי נכח בעריכתה

צוואת הסבתא לא תקוים: לא היו עדים בחתימה

מנגד טען האח למחצה שהאב רשם אותו ואת אחותו כרוכשים בהסכם המכר של הדירה – מה שמעיד כי התכוון להעניק להם אותה במתנה עוד כשהיה בחיים. הוא הסביר שהסכם המכר לא נמצא ברשותו, אך הראה שהאב דיווח עליהם כרוכשי הדירה לרשויות המס.

בתגובה טען התובע שגם אם אביו רשם את אחיו למחצה כרוכשים בהסכם המכר – דבר שלא ניתן להוכיח – הרי שהם רכשו אותה בנאמנות עבורו, ולא ניתן להסיק מכך שהוא התכוון לתת להם אותה במתנה.

מאחר שהסכם הרכישה לא הוצג בפני השופטת ישראלה קראי-גירון, היא נאלצה להכריע מי מבין הצדדים זכאי לזכויות בדירה בלי שהיו בידה ראיות משמעותיות. לצורך כך היא בחנה את מערכת היחסים ששררה בין הנתבעים לבין המנוח כדי להכריע אם היה בכוונתו להעניק להם את הדירה שבמוקד המחלוקת.

השופטת ציינה שהעובדה שיורשי האחות המנוחה ויתרו על זכותם להשתתף בפועל, מעידה לשיטתה כי הם לא ראו בדירה כחלק מרכושה. כמו כן, מהעדויות שנשמעו היא התרשמה כי מערכת היחסים המשפחתית של המנוח והנתבעים "לא התאפיינה בדאגה כלכלית", ובאופן כללי הייתה סבוכה.

מצב זה מחזק לטעמה את עמדת התובע שלפיה אביו לא התכוון להעניק לנתבעים את הדירה במתנה, ורשם אותם כרוכשים בדיווחים לרשויות המס כדי להתחמק מתשלום המס עליה.

עוד התגלה כי ב-2006 תבע האב המנוח את בנו מנישואיו הראשונים בגין כספים שהלווה לו. "נקיטת צעד זה מלמדת בוודאי על קיומן של נסיבות מיוחדות במשפחה הספציפית הזו הסותרת החזקה בדבר כוונה לתת מתנה" כתבה השופטת קראי-גילון בפסק הדין, וציינה כי עצם העובדה שבתביעה זו המנוח לא דרש שהנתבע ישיב לו את זכויותיו בדירה, מלמדת על כך שהוא לא נתן לו אותן מלכתחילה.

מה שחיזק את קביעתה הייתה גם העובדה שהנתבעים לא השתמשו בדירה גם לאחר שהמנוח נפטר. לפיכך בוטל פסק הדין ההצהרתי שניתן בהליך הקודם וקבע כי האח למחצה הוא בעלי הדירה. נפסק שהתובע הוא היורש היחיד שזכאי להירשם כבעל הדירה. הנתבעים חויבו לשאת בהוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.