680 אלף ש' למשפחת פועל פלסטיני שנהרג

בן 27 מהרשות הגיע לשפץ דירה בירושלים, אבל לא זכה לאמצעי הבטיחות הדרושים ונפל מגובה אל מותו. ביהמ"ש קבע שבעל הדירה והקבלן ישלמו

עו"ד סיגל רייך-הללפורסם: 04.01.18 , 19:19

בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה שמשפחתו של פועל פלסטיני בן 27 שנהרג בתאונת עבודה בירושלים תפוצה בכ-680 אלף שקל על ידי בעל הדירה הישראלי והקבלן שהעסיקו אותו. השופטת שושנה ליבוביץ קבעה שהם הורו לו לעבוד על פיגום מאולתר ולא סיפקו ציוד מתאים כגון רתמת בטיחות.

האירוע התרחש לפני כ-12 בדירה בירושלים שבה בוצע שיפוץ. בעל הדירה – מזמין העבודה הנחשב ל"מעסיק" של הפועל – לא נכח באתר, אך שלח לשם את חמיו ואישר טלפונית את תחילת העבודה, מבלי לוודא שסופקו לפועלים פיגומים תקינים ואמצעי בטיחות נוספים. מנהל העבודה שהגיע עם הפועלים (קבלן פלסטיני שהתקשר עם בעל הדירה לצורך ביצוע העבודות) הורה למנוח ולשני פועלים נוספים לבנות פיגום מקרשים שהיו במקום, וכך עלו שלושתם על פיגום רעוע ומאולתר כדי לבצע עבודות בגובה של 7.5 מטר.

תביעה

פועל זר שנפל מ-7 מטרים יפוצה בכמיליון שקל

עו"ד ענת גינזבורג

אזרח אוקראיני נפצע במהלך עבודות בנייה בקיבוץ מענית. ביהמ"ש קבע שחברת הבנייה והקיבוץ לא דאגו לבטיחותו: "כאילו היה כלי עבודה זול"

פועל זר שנפל מ-7 מטרים יפוצה בכמיליון שקל

המנוח, שלא היה קשור ברתמה כנדרש בתקנות הבטיחות בעבודה, נפל כעבור כשעה מהפיגום ופונה לבית החולים הדסה עין כרם. לאחר מכן הוא הועבר לבית חולים ברשות הפלסטינית, שם מת כשנתיים לאחר מכן. אף שהמשטרה המליצה על הגשת כתבי אישום, התיקים נסגרו מחוסר עניין לציבור. כשנתיים לאחר מכן, משפחת המנוח הגישו הוריו של ההרוג, אשתו ושלוש בנותיו תביעה לפיצויים נגד שני הקבלנים, בטענה שהם אחראיים למותו.

בעל הדירה טען להגנתו שלא אישר את תחילת ביצוע העבודות ושהפועלים החלו על דעת עצמם, אף שלא סוכם ביניהם מחיר העבודה. הוא הוסיף כי לא היו להם היתרי כניסה לישראל וכי בכל מקרה לא היה מאפשר להם לעבוד בלעדיהם.

ואולם, גרסת חמיו, שנכח במקום לבקשתו, הייתה אחרת לגמרי ותאמה את גרסת הקבלן הפלסטיני. שתי הגרסאות נמסרו במשטרה בסמוך לאירוע, ולפיהן – בעל הדירה אישר את העבודה בטלפון והמחיר סוכם מראש בינו ובין הקבלן הפלסטיני.

ואכן, השופטת שושנה ליבוביץ העדיפה את גרסת החם והקבלן הפלסטיני, שהיו עקביות, אחידות ונתמכו בגרסתו של פועל נוסף. היא התרשמה שהנסיבות העידו על כך שבעל הדירה אישר את העבודה, עם מחיר קבוע שסוכם מראש. כמו כן הפועלים הגיעו עם כלי עבודה ואף נטלו סיכון רציני בהגעתם, שכן כאמור לא היו להם אישורי כניסה לישראל.

היא הרחיבה על תקנות הבטיחות בעבודה ומתחה ביקורת על התנהלות שני הקבלנים שהעסיקו את המנוח מבלי שדאגו לסביבה בטוחה כנדרש. נקבע שהם הפרו את חובת הזהירות ובכך התרשלו כלפי המנוח. האחריות למקרה חולקה ביניהם שווה בשווה.

עם זאת, השופטת ליבוביץ הטילה אשמה בשיעור של 20% על המנוח, שבחר לעלות על פיגום רעוע, אולם ציינה כי "האשם המוסרי" המוטל על הקבלנים גדול בהרבה מאשמתו שלו.

השופטת קבעה שהמשפחה זכאית לפיצוי על כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים, הפסדי שכר ועוד. הפיצויים הועמדו על כ-850 אלף שקל, כולל הוצאות משפט, שבהם יישאו שני הקבלנים שווה בשווה, ומהם יופחתו 20%, בגין אשמת המנוח.