אחרי 15 שנות זוגיות: תצא מהנישואים עם 50 אלף ש' בלבד

בני זוג החלו יחסים כידועים בציבור ולימים נישאו. אחרי הפרידה דרשה האישה לקבל מחצית מהדירה של בעלה לשעבר. למה היא נדחתה בית הדין?

עו"ד יצחק קארופורסם: 08.01.18 , 23:25

בית הדין הרבני בנתניה הכריע רק לאחרונה בתביעות גירושים וחלוקת רכוש שהגישו בני זוג זה נגד זה לפני כעשור: אף שהם חיו יחד זמן רב לפני הנישואים, הדיינים קבעו שמלבד לסכום הכתובה – 50 אלף שקל – האישה לא זכאית לקבל מהבעל רכוש או כסף, בין היתר משום שהיא ניהלה מערכות יחסים מקבילות ולא הוכיחה שותפות כלכלית.

בני הזוג אמנם התחתנו רק ב-2004, אך הם חיו יחד מאמצע שנות ה-90 והביאו לעולם ילד עוד לפני שנישאו. בשלב מסוים עלו יחסיהם על שרטון, והבעל ברח לחו"ל ולא שב ארצה מאז. ב-2007 הגישו בני הזוג תביעות גירושים הדדיות לבית הדין הרבני, כשנושא חלוקת הרכוש צורף לתביעה של הבעל. הוא טען שהוא מוכן להתגרש באופן מיידי ולשלם לאישה את כתובתה, כל עוד היא לא תדרוש זכויות בבית שבבעלותו וברכוש שצבר לפני הנישואים.

דיני משפחה

ויתר על ירושת אמו – ונתבע ע"י זוגתו לשעבר

עו"ד אילן אלטר טל

אישה הורישה קרקע ושני בתים לבנה, והוא אמור היה לחלוק בהם עם זוגתו בעבר בהתאם להסכם ממון. הוא בחר לוותר על הנכס לאחיו, ונתבע בביהמ"ש

ויתר על ירושת אמו – ונתבע ע"י זוגתו לשעבר

מנגד האישה התנתה את נכונותה להתגרש בחלוקת הרכוש. לדבריה הם נחשבו ידועים בציבור החל מ-1992, ומאחר שהבעל בנה את הבית בזמן שהיו יחד, היא זכאית למחצית מהזכויות בו.

בתגובה חזר בן הבעל מכוונתו לשלם את סכום הכתובה. הוא הודה שהיה עמה במערכת יחסים החל מ-1992 אך הכחיש שהיו ידועים בציבור מאותה שנה. לטענתו, האישה התגרשה מבעלה הקודם רק ב-1996, ואם לא די בכך היא ניהלה באותה תקופה מערכת יחסים גם עם גבר נוסף.

הדיינים - הרב אברהם שינדלר, הרב רפאל י' בן שמעון והרב יאיר לרנר - דנו תחילה בתביעת הגירושים וקבעו שהאישה חייבת להתגרש ללא תנאים. הם ציינו כי מלבד העובדה שהאישה הודתה שמערכת היחסים החלה בחטא – כשעוד הייתה נשואה לבעלה הקודם – הרי שהעובדה שבני הזוג פרודים כבר עשר שנים מעידה על כך שהיא "מחזיקה את הבעל כבן ערובה להשגת התביעה הרכושית שלה".

מכאן פנו הדיינים לבחון אם האישה זכאית למחצית מהרכוש שהבעל צבר לפני הנישואים. בהקשר זה הם הדגישו שבהתחשב בשלל מערכות היחסים שניהלה האישה בתקופת ה"חברות", היא לא זכאית לטעון שהייתה ידועה בציבור.

"היסוד לטענה זו הוא קיום חיי משפחה שבאים לידי ביטוי במערכת יחסים מעין נישואית של נאמנות לגבר אחד ויצירת תא משפחתי, אף כי לא כדת משה וישראל. ולכן כל פגיעה, בוודאי פגיעה משמעותית כנידון דידן, במערכת הזוגית, שומטת את הקרקע מהיכולת לטעון לסטטוס של ידועה בציבור", כתבו.

מלבד זאת, הדיינים התרשמו שבכל מקרה בני הזוג לא קיימו "שיתוף כלכלי מובהק" טרם הנישואים, ואפילו במהלכם, מה שאומר שגם בהנחה שכן היו ידועים בציבור, לא התקיימה כאן "חזקת השיתוף" שמזכה את האישה במחצית מהזכויות על הבית.

עם זאת, הם מצאו לנכון לחייב את הבעל בסכום הכתובה, בין היתר משום שהסכים לכך בתחילת הדרך וממילא האישה לא מקבלת דבר מרכושו. לפיכך האישה חויבה לקבל את הגט מבעלה (שייעשה בשליחות מאחר שהוא בחו"ל), ואילו הבעל חויב לשלם לה 50 אלף שקל על הכתובה.