שכר השרים יעלה ב-5,000 שקל, שכרו של רה"מ ב-5,500 שקל
ועדת הכספים אישרה: שכר הבסיס של השרים יועלה ל-44,200 שקל בחודש, ושכר רה"מ יועלה ב-5,500 שקל ל-49,600 שקל בחודש. העלות למדינה - 2 מיליון שקל בשנה. גפני אמר לפני ההצבעה: "אני מרגיש נקיפות מצפון על המציאות המעוותת שבה חברי כנסת מרוויחים יותר משרים"
שכר היסוד של השרים (ללא תוספות) יועלה ב-5,000 שקל ושכר היסוד של ראש הממשלה יועלה ב-5,500 שקל. כן יוצמד שכרם לשכר הממוצע במשק ולא למדד. כך החליטה היום (ב') בצהריים ועדת הכספים של הכנסת ברוב של 5 נגד 4. עלות ההחלטה בתקציב השנה - 2 מיליון שקל.
עפ"י ההחלטה שאושרה, שכרם של השרים יוצמד לשכר היסוד של יו"ר האופוזיציה ויעלה מ- 39,236 שקל ל- 44,223 שקל. במקביל שכרם של סגני השרים, שעומד על 35,993 שקל יושווה לשכר היסוד של חברי הכנסת, שעתה לאחר העדכון שייעשה מחר (ג') יעמוד על 39,149 שקל.
הדיון בשכר השרים התקיים ביוזמת יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), על רקע השחיקה בהעלאת שכרם לעומת קצב עליית שכר חברי הכנסת. הפער נעוץ בעובדה ששכר הח"כים והשופטים צמוד לשכר הממוצע במשק. שכר השרים, לעומת זאת, הוצמד החל מ-2001 למדד המחירים לצרכן, משום שאז המדד עלה במהירות רבה יותר. אלא שבשנים האחרונות השכר הממוצע עולה במהירות רבה מהמדד, והפער בין הח"כים לשרים הצטמצם.
כמו-כן, שכרו של ראש הממשלה ישתנה בהתאם ויושווה לשכרו של יו"ר הכנסת ויעמוד על 49,554. החל מינואר 2019, שכרם של ראש הממשלה, השרים וסגני השרים יוצמד גם הוא למדד השכר הממוצע במשק.
מדובר בעצם בחישוב רטרואקטיבי של שכר השרים, כאילו שכרם היה תמיד צמוד לשכר הממוצע במשק. הדבר נעשה באמצעות ההחלטה שמעתה יהיה שכר ראש הממשלה צמוד לשכר יו"ר הכנסת ושכר השרים יהיה צמוד לשכר יו"ר האופוזיציה. עם זאת, הגדלת השכר עצמה תהיה רק מהחודש ולא לאחור. כלומר לא תשולם לשרים תוספת בגין משכורות העבר. אם ועדת הכספים הייתה מחליטה שלא לאשר חישוב רטרואקטיבי, ההעלאה הייתה מסתכמת ב-1,300 שקלים בלבד.
יש לציין כי בנוסף לשכרם מקבלים השרים תנאים סוציאליים הכוללים חופשה של 26 ימי עבודה בשנה, 1,300 שקל לכיסוי הוצאות כלכלה, סכום שנתי לרכישת ביגוד, דירה (שר שמשרדו בת"א והוא גר רחוק מ-40 ק"מ מהעיר זכאי לשכור דירה ולהחזר הוצאות מלא עבורה), רכב שרד צמוד עם נהג אישי, לשכה גם בירושלים וגם בת"א, יועצים, עוזרים, תנאי פנסיה מועדפים, עיתונים, מכשירי טלפון ופקס על חשבון המדינה ועוד.
גפני: "אני היחיד פה שלא פופוליסט"
יו"ר הוועדה גפני אמר בדיון: "אני מרגיש נקיפות מצפון על המציאות המעוותת של חברי כנסת, שמרוויחים יותר מהשרים. אני היחיד פה שלא פופוליסט. לאף אחד לא היה אומץ חוץ ממני". עוד ציין ש"כולם (כלומר השרים. ש"א) אומרים לי שבגלל שאתה קמצן אנחנו לא מקבלים משכורת". עוד טען ששום גורם רשמי, דוגמת מזכירות הממשלה, לא פנה אליו, אך ציין שפנו כמה שרים.
לדבריו, במשך שנים הוא ניסה לקדם הצעה של הממונה על השכר, שלפיה כל בעלי המשרות הבכירות יוצמדו לממוצע של השכר הממוצע במשק והמדד, מה שגם יגן עליהם מהתנודות בשני התחומים. אבל לא הושגה לכך הסכמה עם השופטים. עוד אמר שיזם את הבאת הנושא כיוון שמחר אמור להתבצע העדכון שיגרום לכך שחברי כנסת ישׂתכרו יותר משרים.
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד שגית אפיק, אמרה שבשל ההצמדה השונה כבר היום, יו"ר הכנסת משתכר יותר מראש הממשלה ויו"ר האופוזיציה יותר משר. היא אמרה שאם ב-16 בינואר יתבצע העדכון השנתי בשכר על פי ההצמדות השונות, חברי כנסת ירוויחו לראשונה יותר משרים.
התנגדות באופוזיציה: "דואגים לשרים לפני הנכים והקשישים"
ח"כ רוזנטל אמר בדיון: "זה חוזר ונשנה שחברי כנסת מקבלים החלטות בעניינם בניגוד עניינים מוחלט. זה לא סביר. צריך להוציא החוצה לוועדה חיצונית. לא יכול להיות שאנשים יצביעו בעניינם. לא היינו מקבלים את זה בשום גוף ציבורי. למה זה מתקבל פה?"
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הוסיף: "אסור לנו לעסוק בענייני שכר של עצמנו. זה נותן לנו אות קין בעיני הציבור. אני מתחנן להוציא לגורם חיצוני". חברתו לסיעה, ח"כ יעל גרמן, הציעה לא להעלות את שכר חברי הכנסת, "ואז לא נקבל יותר משרים. לא מתקנים עוול אחד בעוול אחר".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הוסיפה ש"זה נראה מאוד לא טוב שדואגים לשרים לפני הנכים והקשישים". ח"כ אילן גילאון ממרצ דרש לא לקבל החלטה עד פתרון בעיית הנכים, "כדי שלא יגידו שהבית הזה הוא ביתן של פרות הבשן". גילאון חזר וביקש לדחות את הדיון: "מראית העין מאוד חשובה. לא לזוז סנטימטר עד שיבוצע הסכם ההצמדה למדד של קצבאות הנכים מלפני שנתיים. יש להוציא את כל שכר הח"כים, השרים וכל המכובדים משירות המדינה החוצה. שר צריך להרוויח בדיוק כמו מנכ"ל, כולם לפי אותו מדרג, ולסגור שכולם יהיו צמודים לאותו דבר".
בקואליציה לעומת זאת תמכו בהצעה: "עושים פה תחרות מי יותר דמגוג", אמר ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), "צריך להכפיל את שכר השרים. איך יכול להיות ששרת המשפטים איילת שקד מקבלת הכי פחות בהנהלת משרד המשפטים?" רוזנטל השיב לו: "אתה נבל ברשות התורה".
ח"כ אורן חזן מהליכוד האשים את חברי הכנסת האחרים שהם "צבועים ושקרנים. צועקים לא להעלות לשרים את השכר אבל נהנים מההעלאה". לדבריו, "שרים שיושבים על תקציבי עתק צריכים לקבל שכר כזה שלא יתפתו לחפש הכנסה נוספת". סערה התפתחה אחרי שח"כ מיקי רוזנטל כינה אותו "יועץ לענייני זונות". חזן בתורו אמר לרוזנטל שהוא "פותח את הג'ורה".
התנועה לטוהר המידות שלחה מכתב לגפני שבו האשימה את ועדת הכספים ב"עושק הקופה הציבורית" ובמחטף "כגנבים בלילה", ככל הנראה כדי לחמוק מביקורת ציבורית. אנשי התנועה עו"ד יובל יועז ותומר אביטל טוענים ש"ההחלטה מהווה אות קלון על מצחה של ועדת הכספים ושל הכנסת כולה".
חברי סיעת יש עתיד החליטו לוותר כבעבר גם השנה על תוספת שכר הח"כים שצפויה לעלות החודש בכ-1,300 שקל ולהגיע ל-42,600 שקל (שכר עם תוספות). גם שר התחבורה ישראל כץ הודיע שיבקש לא להגדיל את שכרו.