417 אלף שקל למורה שנפלה במדרגות ביה"ס

אחות שהעבירה הדרכות בנושאי בריאות ב"אורט" בנצרת עילית מעדה ונקבעו לה 15% נכות. בית המשפט קבע שנמצאו ליקויים במדרגות במבנה

עו"ד אורית כהן בר-הדספורסם: 18.01.18 , 23:00

בית משפט השלום בעפולה קבע לאחרונה שעיריית נצרת עילית ורשת "אורט" יפצו ב-417 אלף שקל אחות בית חולים, שנפצעה אחרי שנפלה במדרגות בית ספר בעיר, שם העבירה הדרכות בנושאי בריאות. השופטת שאדן נאשף-אבו אחמד קיבלה חוות דעת של מומחה שמצא ליקויי בטיחות במדרגות המבנה.

התביעה הוגשה ב-2012 נגד רשת "אורט", שהייתה המעסיקה של המרצה באותה עת, ונגד עיריית נצרת עילית, בעלת המבנה שבו פועל בית הספר. האחות סיפרה שנפלה בתום שיעור כשירדה במדרגות "מחליקות" ובלתי תקינות. לתביעתה היא צירפה חוות דעת אורתופד שלפיה נותרה לה נכות קבועה של 15% בגין נזק בברך ימין. לדבריה הנתבעות התרשלו בין היתר בכך שלא דאגו למדרגות תקינות ולתחזוקה שוטפת, במיוחד של פסי מניעת החלקה שעם השנים הפכו בלויים וקרועים.

תביעה

תלמידה שנפלה בביה"ס תפוצה ב-392 אלף ש'

עו"ד אלדד חרש

בת 10 מעדה בהפסקה מגובה 1.2 מטרים ושברה את ידה. ביהמ"ש קבע שמדובר גם במפגע בטיחותי וגם בהיעדר פיקוח ראוי בשטח בית הספר

תלמידה שנפלה בביה"ס תפוצה ב-392 אלף ש'

היא הסתמכה על חוות דעת מהנדס והוסיפה שבמדרגה שעליה החליקה הותקן פס אלומיניום מעוגל, שלא רק שלא נועד למנוע החלקה אלא הוא דווקא גורם להחלקה.

מנגד טענו הנתבעות שהתובעת נפלה אך ורק כתוצאה מחוסר זהירות, ומדובר בסיכון טבעי ורגיל אגב ירידה במדרגות. אבל מעבר לחזית המשותפת מול התובעת ניסו הרשת והעירייה להטיל את האחריות זו על זו. העירייה טענה שחובת התחזוקה והתיקונים חלה על אורט, בעוד שלה אין כל קשר לכך. מנגד התעקשה אורט שהעירייה נושאת באחריות בהיותה בעלת המבנה ומי שאחראית לתחזוקה ה"לא שוטפת" שלו.

מומחה שמינתה השופטת קבע מפורשות שהאחות נפלה כתוצאה משני מפגעים בטיחותיים במדרגות: הנחת אריחים חלקים במדרגה העליונה, ואי התקנת פס מונע החלקה במדרגה זו.

לא לפי התקן

השופטת נאשף-אבו אחמד אימצה את חוות הדעת וקבעה כי התובעת נפלה בשל ליקויים בטיחותיים. היא קיבלה את הערכת המומחה שלפיהן בשיפוץ שעברו המדרגות שלושה חודשים קודם לתאונה נפלו בו פגמים בטיחותיים, בשל שימוש ב"אריח מחליק", שלא עומד בדרישות מכון התקנים ונוגד את חוזר מנכ"ל משרד החינוך.

היא הטילה על אורט אחריות של 65% לנזק ועל העירייה 35%. בהקשר זה הסבירה שאמנם שתיהן אחראיות על טיב השיפוץ, אולם אחריותה של הרשת חלה גם לאחריו, כחלק מאחריותה הכוללת לתקינות המבנה ולתחזוקה השוטפת, כמחזיקת השטח וכמפעילת בית הספר.

עם זאת, השופטת נאשף-אבו אחמד הטילה על התובעת 15% מן האשמה, בין היתר משום שלא אחזה במעקה, וכן בשל היותה עובדת ותיקה שמכירה את המקום היטב.

את נזקיה – הפסדי השתכרות, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועוד – היא העריכה ב-648 אלף שקל. בניכוי תגמולים שקיבלה התובעת מביטוח לאומי ואחוזי אשמתה, הנתבעות חויבו בפיצויים בסך 417 אלף שקל, לפי החלוקה שנקבעה, וכן בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור 20% מהפיצוי.