בת 93 תבעה את בניה: הם גנבו לי את הדירה

קשישה חתמה על הסכם המעביר את הזכות בנכס לילדיה, אך לימים התחרטה וטענה שהוטעתה. בית המשפט דחה אותה: "הבנת על מה חתמת"

עו"ד רגב אלקייםפורסם: 22.01.18 , 07:24

בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגישה בת 93 נגד שני בניה, בדרישה לבטל הסכם שבמסגרתו העבירה להם את הזכויות בדירתה. האם טענה שלא ידעה על מה חתמה, אבל בפסק הדין שהותר לאחרונה לפרסום קבעה השופטת מירה דהן כי התובעת הבינה את משמעות ההסכם וחתמה עליו מרצונה החופשי.

האם וילדיה מסוכסכים שנים רבות עקב מחלוקות משפטיות שונות, וב-2012 היא הגישה נגדם תביעה בקשר לזכויותיה בדירה שלה ושל אביהם המנוח. התביעה הסתיימה בקיום מו"מ שלאחריו נחתם ביניהם הסכם ובו נקבע כי הבנים ירכשו לאמם בית בדיור מוגן ובתמורה היא תעביר להם את הזכויות הדירה המשפחתית. עוד הוסכם כי אם היא לא תהיה מרוצה מהדיור המוגן, הבנים יאפשרו לה לחזור ולהתגורר בדירה עד יום מותה.

דיני משפחה

ויתר על ירושת אמו – ונתבע ע"י זוגתו לשעבר

עו"ד אילן אלטר טל

אישה הורישה קרקע ושני בתים לבנה, והוא אמור היה לחלוק בהם עם זוגתו בעבר בהתאם להסכם ממון. הוא בחר לוותר על הנכס לאחיו, ונתבע בביהמ"ש

ויתר על ירושת אמו – ונתבע ע"י זוגתו לשעבר

האם התגוררה בדיור המוגן למשך תקופה אך בשלב מסוים חזרה לדירה. עם חזרתה היא סברה שהמצב חזר לקדמותו, כלומר, שהדירה שייכת לה, אולם ילדיה הבהירו לה כי ההסכם תקף וכבר העבירו את הדירה על שמם.

ב-2014 הגישה האם את התביעה הנוכחית לביטול ההסכם. היא טענה כי ראייתה לקויה והיא הוחתמה עליו מבלי לקרוא אותו או לדעת מה נכתב בו, לאחר שהולכה שולל אחר הבטחות שקריות מצד עורך הדין של בניה. היא ציינה שחתמה על ההסכם ללא ייצוג משפטי, שכן עורך הדין שלה לא נכח במעמד.

הבנים טענו מנגד שההסכם נחתם רק בתום מו"מ בין עורכי הדין של שני הצדדים. הם אישרו שעורך הדין של אמם לא התייצב לפגישה הסופית – משיקוליו שלו - אבל לטענתם הוא הודיע שהוא מאשר לה לחתום על ההסכם, שגם נשלח אליו בהמשך להוספת חתימתו. לדברי הבנים, ההסכם נחתם באווירה רגועה, ללא לחץ, ולאחר מכן הם נפרדו מאמם ברוח טובה.

אין עד מתאים יותר

ואכן, השופטת מירה דהן דחתה את התביעה והפנתה את האם לתצהיר שבו אישרה כי היא ובניה, כולל עורכי הדין שלהם, נפגשו לפני החתימה והגיעו להסכמות. מכאן שהחתימה רק אישרה את ההסכמות ואין משמעות לכך שעורך הדין של האם לא נכח במעמדה.

השופטת מתחה ביקורת חריפה על כך ש"באופן תמוה" האם לא זימנה את עורך הדין שלה להעיד בתיק. "אין עד מתאים יותר, שיכולה התובעת הייתה לזמן", כתבה. "בעל דין שנמנע מהבאת העד חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד, שכן העדות יכולה להזיק לו במיוחד".

בפסק הדין צוין שגרסת האם לא מתיישבת עם העובדה שבתביעה אחרת שהגישה נגד בניה אחרי חתימת ההסכם, כלל לא הועלתה טענת ה"הטעייה" שעליה מושתתת התביעה הנוכחית.

נוכח כל אלו קבעה השופטת דהן שהאם ידעה היטב על מה היא חתומה, ועליה לעמוד מאחורי ההסכם, שכזכור מאפשר לה לחיות בדירה באין מפריע. התובעת לא חויבה בהוצאות, בין היתר בשל גילה.