ניסנקורן: "בלי ביטול הבג"ץ על זכות השביתה, לא תהיה רפורמה בחברת חשמל"
יו"ר ההסתדרות סיכם את פועלה של ההסתדרות ב-2017, והתייחס גם להסכם הנכים ולביקורת נגדו: "היו לנו ארבעה מיליארד שקל ועם זה עבדנו". בנוגע לקיצור שבוע העבודה ל-42 שעות אמר: "הוא ייכנס לפועל החל מה-1 במרס, המטרה היא להגיע ל-40 שעות בעתיד"
ההסתדרות לא תוותר על זכות השביתה לעובדים, גם במחיר טירפוד הרפורמה בחברת החשמל - כך אמר היום (ד') יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, שהתייחס לנושא במפגש עיתונאים. הוא ציין כי עמדת הממשלה בנושא עדיין לא הוצגה בפני ההסתדרות, לקראת הדיון בנושא שצפוי להתקיים בעוד כחודש בבג"ץ, ובו המדינה אמורה להציג את עמדתה. ניסנקורן הדגיש כי "זכות השביתה היא זכות הקיום של ההסתדרות. אם לא יהיה סיכום כולל אז לא תהיה רפורמה", אמר.
בחודש מרס צפוי בג"ץ לדון בעתירת המדינה נגד פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, שאפשרה לעובדי חברת החשמל לשבות במחאה על כך שאינם מעורבים בשינויים המבניים במשק החשמל. בהסתדרות חוששים כי בג"ץ עלול להפוך את פסיקת בית הדין לעבודה, ובפסיקתו לפגוע ביכולתם של כלל הוועדים החזקים במשק לשבות במחאה על ביצוע רפורמות.
במפגש העיתונאים סיכם ניסנקורן את פועלה של ההסתדרות בשנת 2017, והתייחס לשורת נושאים ביניהם קיצור שבוע העבודה, המשבר בחברת טבע ושכר המינימום.
בנוגע להסכם עם הנכים, אשר הפעימה הראשונה שלו אושרה השבוע בוועדת הכספים, אמר ניסנקורן כי הוא מקווה להעלות את הדיסריגרד (הסכום אותו מקבלים נכים אשר יוצאים לעבוד) בפעימות הבאות מ-3,500 שקל ל-4,300 שקל. לדבריו העלות לכך היא כ-100 מיליון שקלים. ניסנקורן ציין כי עמדתו היא שקצבאות הזקנה, הנכות והסיעוד צריכות להיות בלתי תלויות, ויש לבטל את הדיסריגארד, אך כי לא ניתן לעשות זאת בשלב זה בשל העלויות התקציביות.
ניסנקורן התייחס גם לדרישת הנכים להעלאת הקצבה לגובה שכר המינימום ואמר: "עשינו צעד גדול, וקשה לעשות אבולוציה מהירה. צריך לקחת את זה כדי שלא יברח. היו לנו ארבעה מיליארד שקל ועם זה עבדנו".
קיצור שבוע העבודה - בעוד חודש
לפני כשלושה שבועות אושר על ידי האוצר ההסכם לקיצור שבוע העבודה ל-42 שעות, וכעת הוא מחכה לחתימתו של שר העבודה והרווחה, חיים כץ. ניסנקורן אמר כי כץ אינו מתנגד להסכם וכי הוא אמור לצאת לפועל בעוד חודש - בראשון למרס.
השפעתו העיקרית של ההסכם היא בעליית שכר המינימום השעתי ל- 29.12 שקל, ותוספת מעשית של 4 שעות נוספות למי שימשיך לעבוד משרה מלאה. על המשתכרים שכר גלובלי, הסכם זה לא ישפיע כלל.
על השאלה מדוע רק עכשיו מיושם ההסכם אשר נחתם כבר לפני כמעט שנה על ידי ההסתדרות מול ארגוני המעסיקים, אמר ניסנקורן כי משרד האוצר, שהתנגד עד עכשיו לאישור ההסכם בשל עלויות תקציביות, התרצה והסכים במסגרת דיוני התקציב. בתמורה לכך הסכימה ההסתדרות לדחיית פעימות תוספת השכר במגזר הציבורי, והתגמשה בנוגע לשעות הנוספות המותרות לעבודה בלילות.
ניסנקורן התייחס גם ליוזמת סופי השבוע הארוכים שעלתה במהלך השנה האחרונה ואמר כי מבחינתו היא לא הייתה רלוונטית: "זה לא היה אף פעם על השולחן כי ההצעה לא פרקטית. היא תלויה בעוד עשרות גורמים כמו המורים שלא היו מסכימים". עם זאת אמר ניסנקורן כי יפעל להגדלת מספר ימי החופשה המינימלים לעובדים בעלי ותק נמוך, בשאיפה להתאמה עם ימי החופשה של הילדים.
הלקח ממשבר טבע: "להטבות מס חייבת להיות זיקה לתעסוקה"
אחד מהמשברים הגדולים שמתרחשים כיום במשק ובו מעורבת ההסתדרות הוא הפיטורים בחברת טבע. ולמרות שההסתדרות הפעילה את כל אמצעי הלחץ העומדים לרשותה כולל השבתת המשק למשך ארבע שעות, מספר המפוטרים לא צומצם. ניסנקורן הדגיש כי העובדים בטבע קיבלו תנאי פרישה מיטיביים שלא היו מקבלים אם לא היו בהסתדרות, אך מודה שכוחה של ההסתדרות היה מוגבל, וזאת מכיוון שמדובר בחברה רב לאומית אשר ישראל מהווה רק חלק קטן מהייצור שלה.
ניסנקורן הפנה בנושא זה את הזרקור לממשלה: "מקרה טבע צריך להדליק אורות אדומים לממשלה שתראה מה קורה כשאין זיקה בין תעסוקה לבין הטבות מס. המדינה צריכה ללמוד איך לעודד ייצור כחול לבן וזו הופכת להיות מטלה של ההסתדרות ולא רק של המעסיקים".
ניסנקורן גם נשאל לגבי סוגיית התוספת לשכר המינימום למאבטחים, אשר לא יוצאת לפועל בגלל התנגדות התאחדות התעשיינים, למרות שניסנקורן סיכם עליה עם ארגוני השמירה. תשובתו בעניין זה היתה: "אנחנו רוצים לעשות שינוי בהסכמה, ומחפשים פתרון. זה עדיין לא הוכרע".
על רקע העיצומים שנוקטים חלק מעובדי הנמלים והרפורמה שעדיין לא יצאה לפועל אמר ניסנקורן כי "אני חושב שבתקופה הזאת זה לא נכון לקלוט עובדים חדשים בנמל אשדוד. תהיה תוכנית פרישה מוסכמת כחלק מההתייעלות".
לבסוף נשאל ניסנקורן מדוע תקציבה של ההסתדרות אינו שקוף לציבור. על כך השיב כי "יפעל להגביר את השקיפות", אך לא ציין כיצד.
לפנייה לכתב/ת 
