2.2 מיליון שקל לפועל ייצור שאצבעותיו נקטעו
במהלך ניסיון לתקן תקלה במכונה של חברת "א.מ.ג" לאריזות פלסטיק פגעה להב בכף ידו של העובד. החברה טענה בבית המשפט: גם הוא אשם
בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שפועל ייצור לשעבר בחברת אריזות הפלסטיק "א.מ.ג" יפוצה בכ-2.2 מיליון שקל בעקבות תאונת עבודה שבמסגרתה נקטעו חלקים מאצבעותיו. השופטת אילת דגן דחתה את ניסיון החברה להטיל אשם על התובע,
וקבעה שהיא לא סיפקה לו סביבת עבודה בטוחה.
התובע טען שנגרמו לו נזקים רבים ובלתי הפיכים: עד היום הוא סובל מנפיחות, כאבים חדים וכף ידו לא מתפקדת. הוא מוגבל ביכולת הכתיבה, לא מסוגל להקליד במחשב או בסלולרי או לבצע פעולות מוטוריקה עדינות כגון החזקת מברג. לדבריו הוא סובל גם מהפרעה פוסט טראומתית, חרדות ודיכאון שבגינם הוא מטופל נפשית ותרופתית, ועדיין לא הצליח לחזור למעגל העבודה.
התאונה אירעה במאי 2013 כשהתובע היה בן 20 והועסק כעובד ייצור ואחראי משמרת בחברה. הוא הלך לבדוק תקלה במכונת החיתוך של האריזות וגילה שנתקעה בה תבנית שחסמה את שרשרת הייצור. לטענתו הוא כיבה את המכונה והכניס את ידו בכדי לשחרר את התבנית, או אז ירד על כף ידו להב הגליוטינה וכרת חלקים מאצבעותיו. לדברו התברר לו בדיעבד שנערכו במכונה שינויים המנוגדים להוראות ההפעלה המקוריות, ובמסגרתם פורקו מנגנוני המיגון שלה.
דיני עבודה
325 אלף ש' לחשמלאי שהחליק על כתם שמן
עו"ד דוד אור-חן
שכיר של קבלן עבודות חשמל שבר את ידו במהלך עבודה במפעל "נייר חדרה". בית המשפט קבע שהופרה החובה לשמור על הבטיחות שלו
הוא ביקש לפסוק לו הפרשי שכר על בסיס גבוה מהשכר הממוצע במשק – בין 12 אלף ל-14 אלף שקל – מאחר שהוא מגיע ממשפחה משכילה ומלומדת.
החברה טענה מנגד שאין להטיל עליה אחריות שכן התובע נהג בחוסר זהירות, ללא היגיון ובניגוד לכללי העבודה, אף שכללי הבטיחות היו מוכרים לו היטב. היא הוסיפה שאין לייחס את מלוא מצבו הנפשי של התובע לתאונה, שכן הוא השתחרר מהצבא עקב חוסר התאמה נפשית ואף איים בעבר בהתאבדות.
אחראית למנוע תאונות עבודה
אבל השופטת אילת דגן קבעה שעל מעסיק חלה חובה כללית וגורפת לנקוט כל אמצעי סביר כדי לוודא שעובדיו פועלים בתנאי בטיחות אופטימליים. במקרה הנוכחי, פסקה, הפרה החברה חובה זו.
השופטת קיבלה את גרסת העובד שלפיה כיבה את המכונה לפני שהכניס את ידו. נקבע שהוכח שבמהלך השנים הוכנסו שינויים במכונה בניגוד לכללי הבטיחות ומבלי שהעובדים עודכנו על כך. לפיכך מדובר ברשלנות וביצירת סביבת עבודה לא בטוחה, ועל כן גם לא ניתן לייחס לתובע אשם תורם.
לצורך חישוב הפיצוי העמידה השופטת דגן את אחוזי הנכות של התובע לפי הנכות בביטוח הלאומי, וקבעה שהיא תעמוד על 55%. היא דחתה את בקשת התובע לעניין השכר וחישבה את הפסדי השכר והפנסיה שלו לפי הממוצע במשק.
הפיצוי על נזקיו – בהם גם כאב וסבל, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות – הועמד על כ-2.2 מיליון שקל. מסכום זה ינוכו התגמולים מביטוח לאומי, כך שבסך הכול החברה תשלם לו כ-600 אלף שקל (באמצעות חברת הביטוח הפניקס) כולל הוצאות משפט.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובע: סמיר מולא
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יצחק שפרבר
- עו"ד רויטל הורוביץ עוסקת ברשלנות רפואית , תאונות דרכים ותאונות עבודה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
מומלצים