הסכמים לחוד ומציאות לחוד: שבוע העבודה עדיין לא מתקצר

קיצור שבוע העבודה ישאר רק על הנייר? לפי הצהרותיהם של יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן ושר האוצר משה כחלון לפני כחודש נראה היה כי סאגת קיצור שבוע העבודה ל-42 שעות הגיעה לסיומה, וזאת כמעט שנה לאחר שנחתם הסכם בנושא בין ניסנקורן לשרגא ברוש מהתאחדות התעשיינים.

אך מסתבר שבישראל, הסכמים והבנות תמיד נתונים לשינויים, ובמענה לפניית ynet היום מסרה דוברת השר חיים כץ, אשר ללא חתימתו ההסכם לא יצא לפועל, כי "השר תומך בקיצור שבוע העבודה אך מעדיף את האופציה של סוף שבוע ארוך. יש עוד דיונים בנושא". עם זאת, בלשכת השר ציינו כי אם העדפתו של השר לא תתקבל אין זה אומר שלא יחתום על ההסכם הקיים. 

בנוסף, מסתבר שהשר כץ אינו היחיד שלא שלם עם ההסכם שנחתם,  ובדיון שנערך היום (ב') בוועדת העבודה והרווחה, אמרה עו"ד מיכל וקסמן-חילי מהתאחדות התעשיינים כי "צמצום שבוע העבודה הוא עניין מורכב מאוד ויש לבחון אותו ולהגיע להסכמות". וקסמן-חילי גם הביעה התנגדות לתיקון חוק שכר המינימום, כך ששכר המינימום השעתי יעלה, למרות שבהסכם המקורי נכתב כי "שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה, במקום 186 כפי שזה כיום".

למעשה, השפעתו העיקרית של ההסכם על כלל הציבור היא בעליית שכר המינימום השעתי ל- 29.12 שקל, כאשר ששכר המינימום החודשי של 5,300 שקל בעצם יחולק ל-182 שעות במקום ל-186.

"שכר המינימום השעתי אמור לעלות באופן אוטומטי"

 ניסנקורן, שרק לפני שלושה שבועות אמר ששר העבודה חיים כץ לא מתנגד להסכם, ויחתום עליו ב-1 למרס (עוד שלושה ימים), מיהר להגיב בדיון ואמר: "הסכמים צריכים לקיים. לא אוותר לאף אחד". בשיחה עם ynet אמר ניסנקורן כי הוא עדיין משוכנע שכץ מתכוון לחתום על צו ההרחבה באופן מידי. לגבי התנגדות התאחדות התעשיינים להעלאת שכר המינימום השעתי כפועל יוצא מההסכם שנחתם, אמר ניסנקורן כי "ברגע שהוסכם על 182 שעות עבודה בחודש התיקון לשכר המינימום השעתי אמור להיעשות באופן אוטומטי. אין פה על מה להתפשר".

שר העבודה חיים כץ. שם ברקס לניסנקורן?(צילום: הדס פרוש/פלאש90)

יוזמת סוף השבוע הארוך הועלתה במהלך השנה האחרונה על ידי שר הכלכלה אלי כהן, אך לפי ניסנקורן האופציה מעולם לא עמדה על הפרק. לשאלה מדוע רק עכשיו מיושם ההסכם אשר נחתם כבר לפני כמעט שנה על ידי ההסתדרות מול ארגוני המעסיקים, ענה ניסנקורן לפני שלושה שבועות כי משרד האוצר, שהתנגד עד עכשיו לאישור ההסכם בשל עלויות תקציביות, התרצה והסכים במסגרת דיוני התקציב, ובתמורה לכך הסכימה ההסתדרות לדחיית פעימות תוספת השכר במגזר הציבורי, והתגמשה בנוגע לשעות הנוספות המותרות לעבודה בלילות.

אז ההסתדרות התגמשה, וועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה היום (ב') פה אחד לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית, לפיה

יוכלו מעסיקים להעסיק ביתר קלות את עובדיו בשעות נוספות, אך קיצור שבוע העבודה? כרגע נראה שהעובדים יצטרכו להמשיך לחכות.

ברוש וניסנקורן במעמד החתימה על ההסכם. ברוש קיבל רגליים קרות?(צילום: אסף שילה / ישראל סאן)

הצעת החוק שאושרה היום בוועדה קובעת כי עובד יוכל לעבוד 16 שעות נוספות בשבוע, במקום 15 כיום, ניתן יהיה להעסיק עובד במשמרות לילה ב-7 מתוך 14 ימי עבודה, במקום 7 מתוך 21 כיום. בנוסף, שר העבודה והרווחה יוכל להתיר העסקת עובדים בשעות נוספות ב"טעמים הקשורים בצורכי הכלכלה והמשק, או מטעמים ייחודיים הקשורים בצורכי סוג עבודה מסוים, מקום עבודה מסוים, או ענף עבודה מסוים". ולהתיר העסקת עובדים בשעות נוספות במצבי חירום, כמו אירוע אסון המוני, גיוס כוחות מילואים מורחב, מצב מיוחד בעורף.

ניסנקורן אמר בדיון: "הצעת החוק הזאת היא חלק מתכנית כוללת, לפיה בקרוב יקוצר שבוע העבודה מ-43 שעות ל-42. הכוונה שלי היא להגיע ל-40 שעות, ובהתאם יעלה גם ערך שעת עבודה. עובדי משרות חלקיות או שעתיות, ונשים. כל אלה ייהנו במיוחד מקיצור שבוע העבודה. בשל כך, במקביל ניתנות הקלות למעסיקים".

לעומתם, ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) הביעה הסתייגותה מההסכמות המתירות העסקה נוספת בשעות הלילה, וקראה להתאחדות התעשיינים לעמוד בהסכם לקיצור שבוע העבודה בתמורה. "זהו הרע במיעוטו, ואני מקווה שבתמורה התעשיינים יקיימו את חלקם בהסכמים", אמרה.

מהתאחדות התעשיינים נמסר: "התאחדות התעשיינים מחוייבת להסכם לקיצור שבוע העבודה שנחתם בינה לבין ההסתדרות, ככתבו וכלשונו, כפי שהיא מחוייבת לכל הסכם עליו היא חתומה. עם זאת, בניגוד לנאמר בועדת העבודה הבוקר, מההסכם לא עולה בשום דרך כי יש לתקן את חוק שכר מינימום, ומצויין מפורשות כי ההסכם אינו חל על עובדים במשרות חלקיות ואת זאת הבהרנו גם בוועדה".