חברה תפצה עובד שפוטר עקב התקף פסיכוטי

מסגר בעסק למתכות, שנשכר כקבלן של התעשייה האווירית, פוטר זמן קצר לאחר שהשתחרר מאשפוז. בית הדין לעבודה קבע שמדובר באפליה

עו"ד טמיר כרמיפורסם: 04.03.18 , 07:27

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגיש עובד של חברת "קופרמן קבלן לעבודות מתכת", בטענה לאפליה בפיטוריו שהגיעו לאחר שהשתחרר מאשפוז במוסד פסיכיאטרי. השופטת דגית ויסמן קבעה שהמעסיקה הפלתה אותו על רקע מחלתו בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ועל כן עליה לפצות אותו ב-60 אלף שקל.

התובע הועסק בחברה כעוזר מסגר בשנים 2015-2009 והוצב מטעמה במפעל של התעשייה האווירית במרכז הארץ. לדבריו, הוא היה בריא בנפשו עד שטס לרוסיה במאי 2015 בשל מות אביו. במהלך הנסיעה פקדה את משפחתו טרגדיה נוספת כשאשתו של אחיו נהרגה בתאונת עבודה. עם חזרתו ארצה הוא החל להפגין התנהגות אלימה ולא מאוזנת במקום העבודה ואושפז למשך שישה שבועות. לאחר מכן שהה בחופשת מחלה עד שקיבל מרופא תעסוקתי אישור לחזור לעבודה.

דיני עבודה

הקליט את הבוס – והגדיל את פיצויי הפיטורים

עו"ד דורית לופו שמול

פועל פלסטיני תבע את מעסיקו הישראלי, אבל זכה ל-14 אלף ש' בלבד. בערעור שהגיש התקבלה הקלטה שלאחריה הוגדל הפיצוי ל-80 אלף שקל

הקליט את הבוס – והגדיל את פיצויי הפיטורים

אלא שזמן קצר לאחר שובו הוא זומן לשימוע לפני פיטורים בשל התנהלותו טרם האשפוז, וכמה ימים לאחר מכן הודיעו לו שהוא מפוטר. בתביעה שהגיש בדצמבר 2015 הוא טען שהפיטורים נעשו בניגוד לחוק תוך אפלייתו על רקע מצבו הנפשי. הוא ביקש מבית הדין להורות על חזרתו לעבודה ולשלם לו פיצוי בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

מנגד טענה "קופרמן" שהעובד פוטר כחוק משום שההתפרצויות שלו נבעו מהרגלי שתייה שפיתח בצל המשברים, מה גם שהוא לא נחשב "אדם עם מוגבלות" על פי החוק. היא הוסיפה שהתעשייה האווירית היא הלקוחה היחידה שלה, ומאחר שהיא נחשבת למקום ביטחוני, אי אפשר להשיב לשם את התובע שאין לדעת כיצד יתנהג בעתיד.

אולם השופטת דגית ויסמן קבעה שהתנהגותו האלימה של העובד טרם האשפוז קשורה ישירות למצבו הנפשי ולא לבעיית שתייה. היא התבססה על כך שעד מות הוא התנהל כראוי וביצע את עבודתו לשביעות רצונה של החברה. יתרה מכך, נמצא שהוא הפגין התנהגות אלימה רק לאחר ששב מרוסיה – כלומר, בתקופה שבה מצבו הנפשי התדרדר.

נסיבות אלה, יחד עם העובדה ש"קופרמן" ידעה על אישורו של הרופא התעסוקתי, הובילו את השופטת למסקנה שהתנהגות העובד לא נחשבת הפרת משמעת שמצדיקה פיטורים, ולכן החברה הייתה צריכה לשקול להמשיך להעסיק אותו. משכך נקבע כי הוא פוטר בשל מחלתו ובניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, וכי הוא זכאי לפיצוי על אפליה.

בתוך כך העירה השופטת ויסמן שטענות החברה ממחישות היטב "את הסטיגמות החברתיות העמוקות ביחס לחולי נפש", והוסיפה שההסברים שסיפקה ביחס לנסיבות הפיטורים "משמרים דעות קדומות ופחדים בלתי רציונליים".

אלא שחרף האמור היא לא סברה שיש להשיב את הנתבע לעבודה. בהקשר זה נקבע שהחברה מעסיקה מספר מצומצם של עובדים, ואף הביעה חשש שהדבר יוביל לפיטוריו של עובד אחר.

בסופו של דבר חויבה "קופרמן" לשלם לתובע 50 אלף שקל כפיצוי על אפלייתו מחמת בריאותו הנפשית, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.