בנות זוג נפרדו – האם הביולוגית התנגדה להסדרי ראייה

היחסים הסתיימו לאחר 11 שנים שבמהלכן הביאה אחת מהן ילד. בת זוגה, שלא אימצה אותו באופן רשמי, ביקשה להמשיך לראותו. מה נקבע?

עו"ד אולגה ליכטרפורסם: 05.03.18 , 22:10

בית המשפט למשפחה בראשל"צ קיבל לאחרונה החלטת ביניים שקבעה הסדרי שהות זמניים בתביעה בין בנות זוג שנפרדו אחרי שאחת מהן הביאה ילד לעולם, וזאת אף שהשנייה לא אימצה אותו באופן רשמי. השופט נחשון פישר קיבל את דרישתה של בת הזוג עד להכרעה הסופית בתביעה, כיוון שלטעמו ניתוק הקשר בינה לבין הילד לא עולה בקנה אחד עם טובתו.

בנות הזוג ניהלו מערכת יחסים במשך כ-11 שנה שברובן הגדול גרו יחד. ב-2012 הביאה אחת מהן לעולם ילד מתרומת זרע והשתיים גידלו אותו יחד. בת זוגה לא אימצה את הילד ולא פנתה לבית המשפט כדי להוציא צו הורות, אולם לטענתה היא ראתה בו כבנה על כל המשתמע מכך.

דיני משפחה

הבנות הן שלי: זוג הומואים ניצח את המדינה

עו"ד עלמה שרון

אזרח ישראלי ביקש מהמדינה להכיר בו כהורה לתאומות שנולדו לבן זוגו הזר בהליך פונדקאות. היועץ המשפטי לממשלה התנגד – אבל נדחה בביהמ"ש

הבנות הן שלי: זוג הומואים ניצח את המדינה

כשהילד היה כבן 4.5 נקלעה מערכת היחסים הזוגית למשבר שהוביל בסופו של דבר לפרידה. לאחריה סירבה האם הביולוגית לאפשר לבת זוגה לשעבר להיות בקשר עם הילד, מה שאילץ אותה לפנות במאי 2016 לבית המשפט למשפחה בתביעת משמורת משותפת. היא טענה שאף שבפועל לא אימצה את הילד, היא נטלה חלק פעיל בגידולו – וכך גם הוריה שרואים בו נכד לכל דבר ועניין.

אלא שהאם הביולוגית התעקשה שמעולם לא התכוונה "לחלוק" בהורות שלה ולהעניק לתובעת זכויות הוריות כלשהן על בנה. היא הודיעה שאינה מסכימה שהתובעת תתראה עמו בטענה שהיא מנסה לפגוע במעמדה האימהי. בנוסף ציינה שהענקת זכויות הוריות לתובעת עלולה לפגוע בילד מבחינה רגשית, ולשיטתה הוא לא מעוניין להיות בקשר עמה.

לנוכח מורכבות המקרה מינה השופט נחשון פישר אפוטרופוס לדין שתייצג את עמדת הילד וכן מומחית מטעם בית המשפט שתבחן אם קיום קשר עם התובעת עולה בקנה אחד עם טובתו. שתיהן אמנם סברו שהילד רגיש מאוד למתיחות בין אמו הביולוגית לבין זוגתה לשעבר, אך הן דווקא תמכו בהסדרת קשר הדרגתית בינו לבין התובעת.

עמדתן הייתה מקובלת על השופט, שהתרשם כי הקשר עם התובעת ייטיב עם הילד ולא יכרסם בסמכות ההורית של האם הביולוגית. יתרה מכך, הוא לא שוכנע שהנתבעת לא התכוונה לחלוק בהורות עם התובעת וטענותיה בעניין נדחו.

"אין ספק בלבי כי ההסכמה אשר נוצרה עם השאיפה, הרצון והניסיון להרות, לא הייתה סביבה של הפרדה הורית, אלא סביבה הסכמית של שותפות, שיתופיות והורות משותפת", כתב. "מחויבותם של בני זוג בני אותו מין לקשר ולחלום אותו רקמו יחדיו בימי אהבה ואחדות, איננה יכולה להיפרם בימי משבר וסגריר".

בנסיבות אלו, ולעת עתה, נקבע שבת הזוג לשעבר תאסוף את הילד מבית הספר פעם בשבוע ותשיב אותו לבית אמו בערב.

מדובר בהסדר זמני שכן מדובר בהחלטת ביניים עד להכרעה בתביעת המשמורת. כמו כן נקבע כי הצדדים יעברו הדרכה הורית בנפרד בהתאם להמלצת מומחית בית המשפט.