סכסוך שכנים: 70 אלף ש' ליו"ר הוועד שהואשם במעילה

בעל עסק בבניין משרדים בתל אביב טען לעבירות חמורות של גזל ומרמה מצד ראש נציגות הדיירים. בית המשפט קבע שמדובר בלשון הרע

עו"ד אסף טופולפורסם: 08.03.18 , 07:33

בית משפט השלום בתל אביב פסק לאחרונה פיצויי לשון הרע בסך 70 אלף שקל לזכות יו"ר ועד נציגות דיירים בבניין משרדים ברחוב יצחק שדה בעיר. הנתבע, שהאשים את היו"ר במעשים פליליים של גזל ומרמה, לא הצליח לשכנע את השופטת רונית פינצ'וק-אלט שהוא זכאי ליהנות מההגנות שבחוק איסור לשון הרע.

התביעה הוגשה על ידי בעל עסק בבניין על רקע סכסוכים בין הצדדים ביחס לאחזקה וניהול קופת הנציגות. הנתבע הוא בעל זכויות ב-45% מהבניין, וכן דירקטור בחברת השקעות שגם היא בעלת זכויות בדירות מסוימות בבניין. התובע, שהתפטר ב-2012 מתפקידו כיו"ר ועד הבניין, טען שבאותה שנה שלח הנתבע כמה מכתבים אליו ואל שאר הדיירים שבהם השתלח בו וטען שגזל, רימה, ומעל בכספי הוועד.

לשון הרע

עו"ד כינתה קולגה "אנס". הפיצוי: 25 אלף ש'

עו"ד אלדד אוחיון

עורכת דין שייצגה את עיריית עכו בהליך על עבירות בנייה הכפישה את בא כוחו לעיני נוכחים בבית משפט. הרשמת ודאד יונס קבעה שמדובר בלשון הרע

עו"ד כינתה קולגה "אנס". הפיצוי: 25 אלף ש'

הוא הוסיף שבתגובה לכך שלח לנתבע מכתב מעורך דין שבו דרש התנצלות ואיים בתביעה, אולם זה לא רק שלא הגיב, אלא הגיב בבוטות וחזר על דבריו. התובע טען שמדובר היה בפרסומים שהשפילו אותו, פגעו במוניטין שלו וגרמו לו לעוגמת נפש רבה.

הנתבע התעקש שכל מה שנכתב עסק בעובדות, והופנה לנפגעים הישירים ממעשיו ומחדליו החמורים של התובע כיו"ר הנציגות. הוא טען להגנת "אמת בפרסום" וכן להגנת פרסום בתום לב.

היות שהנתבע לא הכחיש את עצם הפרסום, עסקה עיקר המחלוקת בשאלה אם יש בפרסומים אמת, ובמידה שלא – אם הנתבע זכאי ליהנות מהגנת תום הלב. על מנת לקבוע את טיבם של הפרסומים, ניתחה השופטת רונית פינצ'וק-אלט את קביעותיה של המפקחת על מקרקעין תל אביב, שהכריעה בסכסוך בין חברי ועד אחרים שכיהנו יחד עם התובע, ושבו למעשה נדונו העובדות בתביעה זו.

המפקחת הכריעה שנטילת הכספים של התובע הייתה כדין – לא במרמה ולא בגזל – ולא הורתה על השבתם. היא קבעה שבמשך שנים רוב בעלי הדירות לא גילו עניין בנעשה בבניין ולא טרחו לשלם את חלקם בהוצאות.

השופטת פינצ'וק-אלט השתכנעה שהדברים שפרסם הנתבע על התובע אינם אמת ואינם חוסים תחת הגנת תום הלב: "לא רק שהנתבע לא צדק לגופו של דבר, אלא שהוא נקט לשון בוטה מתלהמת ובלתי מידתית, וחזר והשתמש בביטויים מעילה וגניבה כלפי התובע... הנתבע התעלם מהקשיים הגדולים שעמדו בפני הנציגות בשל בעלי דירות סוררים, כולל הוא והשוכרים מטעמו".

בנוגע לגובה הפיצוי, השופטת התחשבה בכך שמדובר בהאשמות חמורות, שעליהן הנתבע חזר שוב ושוב. היא התרשמה שהנתבע פעל מתוך כוונת זדון, וציינה כי "יש למצוא חומרה נוספת בכך שהנתבע עשה כן לצורך מטרה כלכלית שלו, כבעל כ-44% מבעלי הזכויות בבניין".

על כך היא הוסיפה שיש להתייחס להאשמות שכאלה בחומרה גם בשל האינטרס הציבורי, שכן פרסומים כאלה עשויים להרתיע אנשים מלשמש בוועד.