קשיש התגרש מעובדת זרה – וישלם 90 אלף ש'

בן 84 נפרד מאשתו לאחר 12 שנים יחד. בית המשפט קבע שהוא מחויב ב"מזונות משקמים", המשולמים למי שיצא מהנישואים עם קושי להשתכר

עו"ד ורדה חקלאיפורסם: 09.03.18 , 08:17

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה שקשיש ישראלי ישלם במשך שנתיים וחצי "מזונות משקמים" בסך 3,000 שקל בחודש לאשתו לשעבר, אזרחית אוקראינה הצעירה ממנו ב-25 שנים, משום שיצאה מהנישואים עם קושי להשתכר. בכך קיבל השופט ישעיהו שנלר באופן חלקי ערעור שהגיש הבעל על החלטת בית המשפט למשפחה, שקבע קודם לכן שהמזונות ישולמו במשך חמש שנים.

התובעת, כיום בת 60, הגיעה לישראל מאוקראינה ב-2004, ושנתיים לאחר מכן הכירה את בעלה, אז בן 72. לאחר נישואיהם הם גרו בדירתו בחולון וב-2014 היא קיבלה אזרחות ישראלית. כשנה וחצי לאחר מכן הגיש נגדה בעלה תביעה שבה דרש שתפנה את הדירה, ובמאי 2016 היא עזבה והם התגרשו.

דיני משפחה

שופט הזהיר סבתא: הפסיקי להסית נגד האבא

עו"ד רינה צ'סנובצקי בניסטי

נער שאמו עברה לחו"ל ביקש לגור אצל סבתו מצד האם, ולא עם אביו. אבל בית המשפט קבע שהוא מושפע מהסתה, וחייב אותו לעבור לבית אביו

שופט הזהיר סבתא: הפסיקי להסית נגד האבא

לדבריה, היא נישאה מתוך אהבה ועל אף פער הגילאים, לאחר שהבטיח שידאג לכל מחסורה ושתהיה קורת גג מעל ראשה גם אחרי שימות. היא הוסיפה שתפקדה כרעיה למופת וטיפלה במסירות בבעיותיו הבריאותיות הרבות של הבעל, אלא שהוא לא ידע להוקיר לה תודה ועזב אותה. היא ציינה שעקב גילה ובעיותיה הרפואיות הכנסתה נמוכה ביותר ואינה מספיקה לפרנסתה.

מנגד טען הבעל שהוא חולה במחלות שונות ושכבר בסמוך לנישואים עלה הקשר על שרטון, אולם האישה סירבה להיפרד בשל "תאבונה" לקבל ממנו כספים ורצונה לקבל אזרחות.

ב-2016 קיבל בית המשפט למשפחה בתל אביב את התביעה וחייב את הבעל לשלם לה מזונות משקמים בסך 3,000 שקל לחודש, למשך 60 חודשים, ובסך הכול 180 אלף שקל. נקבע שהאישה הסתמכה על כך שבעלה ידאג לה לקורת גג ולצרכיה השוטפים אך הוא שילח אותה מעל פניו "ככלי אין חפץ בו".

בערעור שהגיש הבעל הוא טען שלא היה מקום לקבוע שהוא התייחס לאישה כאל "הכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת", שכן באותה מידה היא זו שהתייחסה אליו כך שכן כל רצונה היה להשיג אזרחות. הוא הוסיף שהם לא קיימו משק בית משותף במשך תקופה משמעותית ואין הצדקה לפסוק לה מזונות. האישה השיבה שלאורך החיים המשותפים העבירה למערער כמעט את כל משכורתה והוא הבטיח לה "הרים וגבעות".

שופט המחוזי ישעיהו שנלר הבהיר שהפסיקה הכירה באפשרות לפסוק מזונות משקמים "אזרחיים" לבת זוג שתרמה את חלקה לתא המשפחתי בשנים שבהן בן הזוג התקדם ועשה את שלו. מטרת המזונות לפצות על הסתמכות בן הזוג החלש שנותר לאחר הנישואים ללא יכולת השתכרות.

לדבריו, גם אם בית המשפט למשפחה סבר שהיה מקום לפסוק מזונות משקמים, הסך הכולל היה גבוה מהראוי. השופט שנלר הסביר שלא מדובר במקרה של אישה שטיפלה בילדים ולכן נמנע ממנה להתפתח בעבודה, שכן לצדדים לא היו ילדים משותפים.

השופט שנלר התחשב בגילו של המערער וקבע שמאחר שמדובר במזונות משקמים לתקופת ביניים, נראה שדי במחצית מהתקופה שנפסקה כדי להעניק לאישה יכולת הסתגלות. הוא העמיד את סכום המזונות על 90 אלף שקל באופן שהתשלום החודשי יוותר על כנו אך התקופה תצטמצם בחצי.