פרשת מין בביה"ס חרדי: פיטורים, דיכאון ופיצוי

מנהל מוסד של אגודת ישראל פוטר כי לא דיווח על קשר מיני בין מורה למזכירה. לאחר מותו קבע בית הדין שאלמנתו תפוצה ב-70 אלף שקל

עו"ד אריה איזקסוןפורסם: 14.03.18 , 07:08

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שרשת החינוך העצמאי של בתי הספר החרדים תפצה ב-70 אלף שקל את אלמנתו של מנהל לשעבר במוסד של אגודת ישראל, ששקע בדיכאון אחרי שפוטר משום שלא דיווח על קשר מיני שהתנהל בין מורה לבין מזכירה. השופטת רוית צדיק קבעה שהרשת אחראית לעוגמת הנפש שנגרמה למנוח.

המנהל הועסק בבית הספר במשך כ-17 שנה עד אמצע העשור שעבר, אז הושעה מאחר שלא דיווח על הקשר בין המורה למזכירה. לאחר שמונה חודשי השעיה הוא יצא לשבתון שבמהלכו קיבל מכתב פיטורים. המנהל הגיש תביעה במטרה לבטל את הפיטורים, ובצעד נדיר קיבל בית הדין הארצי לעבודה את טענותיו והורה על השבתו לבית ספר אחר ברשת, לאחר שנקבע שבהליכי ההשעיה והפיטורים נפלו פגמים קשים. אולם מרכז החינוך העצמאי סירב לשבץ אותו בתפקיד ניהולי והוא נותר ללא עבודה עד מותו ב-2012.

דיני עבודה

חברה תפצה עובד שפוטר עקב התקף פסיכוטי

עו"ד טמיר כרמי

מסגר בעסק למתכות, שנשכר כקבלן של התעשייה האווירית, פוטר זמן קצר לאחר שהשתחרר מאשפוז. בית הדין לעבודה קבע שמדובר באפליה

חברה תפצה עובד שפוטר עקב התקף פסיכוטי

שנתיים לאחר מותו הגישה אלמנתו תביעה נגד מרכז החינוך העצמאי, ובה דרשה פיצוי של יותר מ-1.5 מיליון שקל על עוגמת הנפש שנגרמה לבעלה ועל הפסד זכויות סוציאליות. לדבריה, התנהלות הרשת גרמה לבעלה דיכאון עמוק, כאב וסבל קיצוניים, ופגעה באופן חמור בכבודו. בנוסף היא תבעה לקבל קצבת שארים והפרשי פנסיה שלא שולמו למנוח.

מרכז החינוך העצמאי טען מנגד שהמנוח ביצע עבירת משמעת חמורה והביא על עצמו את פיטוריו. כמו כן, ציין, המנוח והתובעת היו פרודים בשעת מותו לכן היא לא זכאית לגמלת שאירים.

אבל השופטת רוית צדיק קבעה שנסיבות המקרה החריגות מצדיקות פיצוי על עוגמת נפש. לדבריה, עיון בהליכים הקודמים העלה שבהשעייתו ופיטוריו של המנוח נפלו פגמים חמורים. כך למשל, ההחלטה להשעותו התקבלה ללא סיבה מתקבלת על הדעת, תוך העללת עלילות שווא, כמו האשמתו בכך שצילם את יחסי המין, שתכליתן להכשיר את הקרקע לסילוקו מבית הספר.

היא הדגישה שבהתנהלות המנוח לא נפל פגם מוסרי, וטעותו הייתה בהפעלת שיקול הדעת בלבד. כמו כן, פיטוריו נעשו בחוסר תום לב ללא שנערך בעניינו שימוע, בעיצומה של חופשת שבתון.

לעניין הפיצוי הביאה השופטת צדיק בחשבון את תקופת עבודתו הארוכה של המנוח ואת העובדה שהשקיע את כל חייו בבית הספר והיה למנהל מוערך מאוד. היא ציינה את המצוקה הקשה שאליה נקלע בעקבות המשבר, כפי שתוארה באחד ממכתביו שבהם ציין שהוא חי בבדידות, בצל חרפת רעב קשה ובבריאות הולכת ומדרדרת.

השופטת הוסיפה שחומר הראיות מוביל למסקנה שכבודו של המנוח נפגע פגיעה קשה מנשוא ונגרמה לו עוגמת נפש רבה. מנגד ציינה את השיהוי בהגשת התביעה, את העובדה שקיבל מהנתבע בעבר 50 אלף שקל בתביעת לשון הרע ואת העובדה שעבר עבירת משמעת.

בסופו של דבר חייבה השופטת צדיק את מרכז החינוך העצמאי לפצות את האלמנה ב-70 אלף שקל. התביעה לגמלת שאירים נדחתה מאחר שהתובעת והמנוח היו פרודים בחמש השנים האחרונות לחייו, אך נפסק שהיא זכאית להפרשות פנסיוניות.