חשש: ההשקה המלאה של הרכבת הקלה בת"א תידחה בשנה ל-2022
מבקר המדינה מצא ליקויים לכאורה בעבודות הממשלה ונת"ע - החברה שאחראית על הפרויקט. "להערכת חברת הבקרה 6 מתוך 9 תחנות שהעבודות עליהן אמורות להסתיים באוקטובר 2021 נמצאות בפיגור ניכר". לגבי מכרז הקרונות קובע המבקר כי התנהל שלא כראוי וגרם לעיכוב של 9 חודשים. נת"ע בתגובה: החברה עברה שינוי ארגוני עמוק, שכלל את תיקון ליקויי העבר
איחור לכאורה בביצוע העבודות שידחו בשנה את ההשקה המלאה, מריבות בלתי פוסקות בין משרדי האוצר והתחבורה, חוסר פיקוח ממשלתי על מיליארדי שקלים והסתרת מידע לכאורה מחברות הבקרה - זו תמצית דו"ח מבקר המדינה על אחד מפרויקטי התשתיות הגדולים במדינה, הוא פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב.
לפרקים נוספים בדוח המבקר:
מבקר המדינה: האוצר מאשר מיליארדים כרזרבות - מבלי ליידע את הכנסת והציבור
מבקר המדינה: באב"ד מנע בחינת חלופות לקצא"א
הממשלה לא עומדת ביעד גיוס החרדים והפער גדל עם השניםאש אחרי חטיפה: הבלבול בפקודת "חניבעל" בצוק איתן
מדובר בפרויקט שיצא ב-2008 בזכיינות, הולאם בסוף 2010 וגרר מאז שתי תופעות לוואי כואבות - התקציב שהממשלה קבעה אותו בהלאמה (10.7 מיליארד שקל) זינק לכ-16.7 מיליארד שקל, ואילו מועד הפתיחה שנקבע בהלאמה - סוף 2017 - זז נכון להיום לסוף 2021.
עוד מצא המבקר ש"מדו"ח רבעוני של חברת הבקרה מסוף דצמבר 2016 עולה כי הנתיב הקריטי של פרויקט הקו האדום עובר בתחנות התת-קרקעיות (להלן - הנתיב הקריטי), וכי קצב התקדמותן של העבודות מעיד על חריגה ניכרת ממועד הסיום המתוכנן". החריגה גוררת שורה תחתונה מאוד מבהילה, לפיה לכאורה "להערכת חברת הבקרה כל העבודות בתחנות התת-קרקעיות נמצאות בפיגור: 6 מתוך 9 תחנות שהעבודות עליהן אמורות להסתיים באוקטובר 2021 (המועד המתוכנן להפעלת הקו האדום) נמצאות בפיגור ניכר, ומוערך שמועד סיום העבודות של אחת התחנות יידחה בשנה לנובמבר 2022".
יצוין שחברת נת"ע טוענת שהדו"ח אינו עדכני ומאז השתנו דברים, אולם העובדה היבשה היא שבדו"ח הקודם, עליו הצביע המבקר על איחור בהשקת פרויקט רכבתי - הוא הקו המהיר לירושלים - התברר בדיעבד שהוא צדק. עד כמה המבקר צודק הפעם? ימים יגידו.
"משרדי האוצר והתחבורה ונת"ע פועלים ללא הסכם"
לגבי עבודת החברה, הביקורת על משרדי הממשלה לא פחות חמורה מזו שעל החברה. כך למשל נמצא ש"בניגוד להחלטת הממשלה, משרדי האוצר והתחבורה ונת"ע פועלים במשך כ-20 שנים ללא הסכם", מה שמוביל לכך ש"בכל שנות קיומה ועד ספטמבר 2016, העבירה המדינה לנת"ע יותר מ-6 מיליארד שקל, בלי שנחתם ביניהן הסכם מסגרת". למרבה הצער המבקר מעיר שהוא כבר הזכיר את חסרונו של ההסכם בדו"ח קודם מלפני 4 שנים, והנה מגיע דו"ח חדש שמעיד לכאורה שמשרדי הממשלה פשוט "מצפצפים" על המבקר.
ומה לגבי הפיקוח הממשלתי? זה לא נמצא בכלל. המבקר מעיר שבהלאמת הפרויקט מדצמבר 2010 נקבע שתוקם ועדת היגוי עליונה בראשות מנכ"ל משרד התחבורה ובהשתתפות סגן הממונה על התקציבים, סגן החשב הכללי במשרד האוצר ונציגים נוספים. תפקידה: אישור תכניות, מימון ומעקב לו"ז. התוצאה בשטח? ממרץ 2015 ועד מרץ 2017 הוועדה התכנסה פעם אחת בלבד.
כשמבקר המדינה בחן את הפרוטוקולים נמצא ש"חלק חסרים ואינם חתומים; אין הליך של אישור פרוטוקולים מישיבות קודמות; לא צוין מי בעד ומי נגד ההחלטה ובאיזה רוב היא התקבלה; אין תיוק של מסמכים ואין לפרוטוקולים מספור רציף, כך שאי-אפשר לדעת כמה חסרים".
"מכרז הקרונות הוכרז בניגוד לדעת החשכ"לית"
חלק מהדו"ח עוסק בשני מכרזי ענק - קרונות ומערכות - שהחברה ניהלה בפיקוח לכאורה של משרד התחבורה ומשרד האוצר. לגבי שני המכרזים (שהיקפם 4 מיליארד שקל ויותר) נמצא שנת"ע "מרחה" אותם לאורך שנים מה שמעיב על תקינות המכרז ועל נכונות המשתתפים לגשת אליו.
ומה לגבי התערבות משרדי הממשלה? כאן אין צדיקים. תחקיר כלכליסט על מכרז הקרונות חשף במקור ליקויים רבים וקרבות אגו שמתערבים בפעילות נת"ע, ומבקר המדינה חוזר על חלק מהממצאים גם בדו"ח שלו.
עוד נמצא שהחשכ"לית דאז, מיכל עבאדי בויאנג'ו, הזמינה דו"ח ביקורת חיצוני על המכרז. הדו"ח היה קשה ונמצא בו ש"מבנה המכרז, תנאי הסף הנמוכים, המשקל הנמוך לאיכות והתיקונים שבוצעו בניקוד, שאפשרו לכל המציעים שעברו את דרישות הסף לעבור (גם) את ציון הסף, גרמו לכך שתנאי האיכות קיבלו משקל נמוך תוך סיכון מעל לסביר".
מה עלה בגורל הדו"ח? הוא נגנז, ולא ברור למה. המבקר מצא ש"אף שנת"ע הייתה לקראת סיום הליך המכרז ולקראת ההכרזה על הזוכה במכרז, לא נקבע לוח זמנים למועד סיום הבדיקה של החשבת הכללית". השורה תחתונה: "נגרם עיכוב של כתשעה חודשים נוספים בהליך המכרז ובהכרזה על הזוכה בו". דו"ח ביקורת שני של רשות החברות הממשלתיות נגנז אף הוא, והמבקר מעיר שמדובר בלא פחות מבזבוז כספי ציבור.
"משרד התחבורה הכריז על הזוכה במכרז הקרונות בניגוד לדעת החשכ"לית"
אולם פה לא נגמר הבלגן הממשלתי, והמבקר מצא שהחשכ"לית כתבה למשרד התחבורה שנת"ע "מתנהלת בחוסר שקיפות חמור כלפי חברת הבקרה, המתבטא בהעברת חומרי מידע דלים ולא מספקים, בהימנעות מתיאום סיורים באתרי העבודות בניגוד להנחיות נציגי הממשלה ובייחוד בהסתרת מידע מתוך דוחות הביצוע השוטפים. כדי להראות לה מי צודק, נמצא שמשרד התחבורה הכריז על הזוכה במכרז הקרונות בניגוד לדעתה של החשכ"לית ובלי ליידע אותה".
המבקר מסכם ש"ההתנהלות בין משרד התחבורה לבין משרד האוצר והחשבת הכללית דאז אינה מתיישבת עם כללי מינהל תקינים, ואף עלולה לפגוע בקידום פרויקט. חילופי דברים אלה מעידים על מערכת יחסים עכורה ועל התנהלות חמורה ולא תקינה, בין משרד ממשלתי לבין חברה ממשלתית, המופקדים על אחד הפרויקטים המורכבים והחיוניים ביותר הקיימים כיום. התנהלות זו טומנת בחובה סיכון ממשי לפרויקט".
"נת"ע לא השלימה כתיבת נוהל על העסקת מומחים"
חלק אחר בדו"ח מתייחס להתקשרות עם יועצים מטעם נת"ע. יצוין שחלק מהממצאים מתייחס להנהלה הקודמת שהוחלפה מאז, אולם הם אינם מורידים מאחריות נת"ע לתקן את הממצאים. אז מה מצא המבקר? לדבריו, מסמכי ההתקשרויות אינם מרוכזים ומנוהלים באגף הרכש, אלא פזורים בקרב גורמים שונים בחברה, וכדי לאתרם נדרשים עובדי החברה להשקיע זמן רב. עוד נמצא ש"עד מועד סיום הביקורת, ראשית מרץ 2017, נת"ע טרם השלימה כתיבת נוהל בדבר העסקת מומחים ונותני שירותים כמחויב לפי חוזר רשות החברות הממשלתיות מ-2007".
לגבי ניהול הפרויקט נמצא שבשלב הראשון ניהלה נת"ע את הפרויקט בליווי ייעוץ של חברה. "אחרי שנת"ע הגיעה למסקנה כי יהיה בלתי אפשרי לבצע את הפרויקט בלוחות הזמנים, בתקציב ובאיכות הנדרשים בניהול עצמי, ביוני 2014 החליטה ועדת המכרזים להעביר אל חברה PB את ניהול הפרויקט בפטור ממכרז, בהיקף של 800 מיליון שקל כולל מע"מ. החלטה זו התקבלה ללא התייעצות מוקדמת עם ועדת ההיגוי של הפרויקט, לצורך קבלת אישור עקרוני למהלך ולקביעת עקרונות יסוד ומתווה להתקשרות. התנהלות זו הביאה לעיכובים רבים עד אישור ההתקשרות (כ-20 חודשים)". משרד התחבורה מצידו "לא היה פעיל ולא הביע שום עמדה בדבר ההתקשרות מתחילתה ועד סופה".
עוד נמצא שנת"ע התרשלה לכאורה במכרז תכנון רמזורים: "נת"ע לא בדקה בטרם יצאה למכרז את היתכנותם של תנאי ההשכלה לגבי מתכננים זרים ואת ההסמכה המקצועית הנדרשת מהם; לא הגדירה כראוי מונחי יסוד במסמכי המכרז כדי למנוע אי-בהירות בקרב המציעים; לא הביאה בחשבון את מכלול הנתונים בקביעת תנאי הסף למכרז ואמות המידה; ולא צירפה למסמכי המכרז רשימה מלאה ומפורטת של כל המסמכים שעל המציעים לצרף להצעותיהם".
תגובות
תגובת נת"ע: "בארבע השנים האחרונות מאז כניסתה של ההנהלה הנוכחית של נת"ע עברה החברה שינוי ארגוני עמוק, שכלל את תיקון ליקויי העבר, תוך הפקת לקחים והסדרת נהלים לשיפור וייעול הפעילות. הישגי החברה בשנים אלה מדברים בעד עצמם: נכון להיום פרויקט הקו האדום מתבצע בהתאם ללוח הזמנים ובמשימות רבות אף מקדים אותו, מתוך מחויבות עמוקה של החברה להפעיל את הקו במועד ובמסגרת התקציב שנקבע".
בנושא לוחות הזמנים: "נת"ע מנהלת את פרויקט הקו האדום מתוך מחויבות עמוקה להפעיל את הקו באוקטובר 2021 כמובטח ובמסגרת התקציב שנקבע. לוחות הזמנים מנוהלים בקפדנות ברמה חודשית, שבועית ויומית, במקביל לניהול הסיכונים. כל זאת בסיוע משרד התחבורה ובכפוף לוועדת ההיגוי העליונה. מטבע הדברים בפרויקט מורכב מסוג זה עולים אתגרים רבים שהחברה מתמודדת איתם, ותכניות העבודה מתעדכנות בהתאם על מנת להבטיח עמידה בזמנים. נכון להיום כריית המנהרות מקדימה את לוחות הזמנים, ותכניות העבודה לוקחות בחשבון את כלל המשימות הדרושות לשם סיום הפרויקט בזמן. נת"ע מודעת היטב לסיכונים הכרוכים בפרויקט ופועלת כל העת לצמצם אותם".
בנושא המכרזים: "נת"ע מנהלת מכרזים גדולים ומורכבים בעבודה יסודית של ועדת המכרזים בהתאם לחוק ובליווי יועצים מקצועיים. כמו בכל פעילויות החברה, גם בנושא המכרזים מתבצעת הפקת לקחים מתמדת לצורך שיפור וייעול התהליכים. התנהלות נת"ע בעניין מכרז הקרונות נבחנה לעומק על ידי בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. בשתי הערכאות קבעו השופטים שוועדת המכרזים פעלה באופן ראוי ומקצועי. נת"ע נאלצה בשנה שעברה לבטל את מכרז המערכות בשל הצעות מחיר שנופחו במיליארדי שקלים. החלטה זו שהתקבלה מתוך אחריות לניהול כספי ציבור הוכחה כנכונה כאשר המכרזים החוזרים הסתיימו בהצלחה ללא חריגה תקציבית. במקביל, ביצעה החברה התאמות בתכנית העבודה שיבטיחו עמידה בלוחות הזמנים להפעלת הקו האדום".
תגובת משרד התחבורה: "משרד התחבורה מקדם כיום מערכת הסעת המונים בגוש דן, הכוללת רשת של רכבות עיליות ותחתיות שישנו לחלוטין את המציאות התחבורתית במטרופולין תל אביב. הקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש דן (הקו האדום), שהיה אמור לצאת לדרך לפני יותר מארבעה עשורים, מתקדם בקצב מואץ, תוך שיתוף פעולה מלא עם כל הרשויות המקומיות והגורמים הנוגעים בדבר.
"מאז שהמיזם הענק יצא לדרך, לפני כשנתיים וחצי, העבודות להקמת הרכבת נמצאות בעיצומן, נחתמו כל החוזים הקבלניים המרכזיים של הפרויקט וחברת נת"ע עומדת בתקציב ובלוחות הזמנים שנקבעו באופן ראוי להערכה. חזון הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב, שרבים הטילו ספק לגביו הופך למציאות, צפוי להיחנך לקראת אוקטובר 2021. ועדת ההיגוי של הפרויקט מתכנסת בהתאם לצורך בכל עת שנדרש לקבל החלטות מהותיות.
"נציגי משרד התחבורה, אגף התקציבים, החשב הכללי, חברת נת"ע וחברת הבקרה הבינלאומית מטעם משרדי התחבורה והאוצר, מלווים ומבקרים את הפרויקט, ומקיימים דיונים מקצועיים שוטפים כמעט מדי שבוע. הביצוע המתקדם של הפרויקט כיום הוא ההוכחה הטובה ביותר לתפקוד התקין של חברת הבקרה על משרד התחבורה וחברת נת"ע בפרויקט הקו האדום. טיוטות סיכומי הדיון של ועדת ההיגוי מופצות לכלל המשתתפים, טרם הפצת סיכום הדיון הפורמלי. זאת, לצורך קבלת הערותיהם של המשתתפים וכדי לוודא שהסיכום משקף נאמנה את הנאמר בדיון. מכאן, שלא ברורה הערת המבקר, כי הפרוטוקולים אינם משקפים את תוכן הדיון ולא ברור כלל על מה מתבססת".
לפנייה לכתב/ת 
