בנק ישראל: זמן הנסיעה לעבודה התארך בצורה משמעותית
זמן הנסיעה הממוצע לאלו שעובדים מחוץ ליישוב מגוריהם התארך מ-30 דקות בלבד ב-2005 לכמעט 40 דקות ב-2016. זמן הנסיעה של מי שעובד ביישוב שבו הוא גר עלה מ-14 דקות ל-16 דקות. בבנק ישראל קוראים לממשלה לפעול כדי לשפר את התחבורה הציבורית בישראל, בה משתמשים רוב העובדים בחוסר ברירה
תקועים בפקק: חלק מדו"ח בנק ישראל לשנת 2017 המתפרסם היום (א') ומנתח את ההשקעה בתחבורה בישראל והשפעתה על זמן הנסיעה לעבודה, מאשש את התחושה של רובנו כי הזמן שבו אנו מבלים על הכבישים בדרך לעבודה רק הולך ומתארך.
רכב פרטי על חשבון תחבורה ציבורית: אלו הסיבות שבגללן כולנו תקועים בפקקים
96 אחוז מהנהגים: תקועים יותר ויותר בפקקים
"אסון שצפו מראש": מדינה בפקק - חלק ראשון
לפי הדו"ח, לאורך שנים עומדת ההשקעה הממשלתית בתחבורה יבשתית על כ-1% מהתוצר בלבד, מזה שני שלישים בכבישים ושליש בתחבורה ציבורית (בעיקר רכבות כבדות וקלות). יש לציין כי בשנים האחרונות עלה במעט משקל ההשקעה בתחבורה ציבורית בזכות השקעה בפרויקטים גדולים - קו הרכבת בין תל אביב לירושלים והקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב.
בבנק ישראל מציינים כי שיפור התשתיות לתחבורה הציבורית עשוי לתרום לצמיחה ולרמת החיים, היות שהוא ישפר את ההתאמה בין עובדים למקומות עבודה, יתמוך באוכלוסייה שמעוניינת להצטרף לשוק העבודה אך אינה יכולה לרכוש רכב פרטי, ויעניק למשתמשים ברכב פרטי חלופה איכותית.
עם זאת, בבנק ישראל מסבירים כי למרות ההשקעה שמתבצעת, גדל העומס על תשתיות התחבורה. מספר האנשים שנוסעים לעבודה עלה מאוד בעקבות הצמיחה הטבעית של האוכלוסייה, התרחבות פיזורה במרחב והעלייה בשיעור התעסוקה.
עוד עולה מהדו"ח, כי זמן הנסיעה הממוצע למי שעובד מחוץ ליישוב בו הוא מתגורר עלה מ-30 דקות ב-2005 לכמעט 40 דקות ב-2016, ועבור אלו שעובדים ביישוב מגוריהם זמן הנסיעה עלה מ-14 דקות ל-16 דקות.
לפי בנק ישראל, בקרב העובדים ביישוב מגוריהם, העלייה מבטאת בעיקר גידול בעומס על תשתיות התחבורה. לעומת זאת, בקרב העובדים מחוץ ליישוב מגוריהם ניכרת עלייה משמעותית יותר, אשר מבטאת הן את העומס על התשתיות והן את התרחקות המגורים ממקום העבודה.
רק 21% מהעובדים משתמשים בתחבורה ציבורית
עוד קובע הדו"ח, כי הרוב המכריע של המועסקים במשק (69%) מגיע לעבודה במכונית פרטית, ורק 21% משתמשים לשם כך בתחבורה ציבורית (אוטובוס או רכבת). כצפוי, בערים הגדולות השיעור גבוה ב-21% משום שהתחבורה הציבורית בהן נרחבת יותר. ככל שהשכר עולה כך יורד שיעור המשתמשים באוטובוסים. נתון זה תומך בסברה שהעובדים בישראל משתמשים בתחבורה ציבורית בלית ברירה, כלומר מפני שאין ברשותם רכב פרטי.
בנוסף, מהנתונים עולה כי שביעות הרצון מהתחבורה הציבורית בשלוש הערים הגדולות בישראל נמוכה משביעות הרצון בערים מרכזיות באירופה. הנתונים התקבלו מסקרים שנערכו בישראל ובאירופה, והמשתתפים בהם נשאלו שאלות זהות לגבי שביעות הרצון מהיבטים שונים של החיים בעיר.
בבנק ישראל טוענים כי "ממצאים אלה מעידים כי על הממשלה לפעול ביתר שאת לשיפור התחבורה הציבורית בישראל".
במשרד התחבורה מסרו כי: "משרד התחבורה מדביק פערים של 60 שנה בהשקעות בתשתיות בתחבורה ובעיקר בתחבורה הציבורית. במסגרת זאת מושקעים עשרות מיליארדי שקלים בהקמת מסילות ברזל מצפון הארץ ועד דרומה, מאות קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) בעשרות ערים בארץ שיצרו רשת של נתיבים שתכלול את כל מטרופולין תל אביב ותאפשר נסיעה ישירה ומהירה של אוטובוסים ורכב ציבורי תוך עקיפה של כל הפקקים. בתשע השנים האחרונות בלבד הושקעו במערך התחבורה הציבורית תקציבים בהיקפים חסרי תקדים שלא היו כמותם מאז קום המדינה".
לפנייה לכתב/ת 
