בגלל הזמן שחלף: בית הפולשים לא ייהרס

בסוף שנות ה-70 בנו בני זוג על שטח של שכן שלהם. לימים תבעו היורשים שלו לפנות אותם, אבל בשל הזמן שחלף נקבע שהם יסתפקו בפיצוי כספי

עו"ד מרגלית הרפזפורסם: 25.03.18 , 18:04

בית משפט השלום בקריות הכריע לאחרונה בסכסוך שכנים שבמוקד שלו פלישה לשטח שבוצעה לפני כמעט ארבעה עשורים: יורשיו של בעלי קרקע ביישוב בצפון תבעו בני זוג שגרו בסמוך והשתלטו בסוף שנות ה-70 על כ-700 מ"ר מהחלקה של המנוח. השופט נווה ערן קבע שהבית שנבנה על שטח הפלישה לא ייהרס בגלל הזמן הרב שחלף, אבל בני הזוג ייאלצו לשלם ליורשים כמעט 600 אלף שקל.

את הקרקע רכשו בני הזוג ב-1979 מאביהם המנוח של התובעים, שהמשיך להתגורר בחלקה הסמוכה. בתביעה שהגישו היורשים ב-2009 נטען שבני הזוג בנו את ביתם תוך חריגה מהיתר הבנייה והסכם המכר, ותוך פלישה לחלקה. הנתבעים הודו שהבנייה נעשתה תוך חריגה אך טענו שהאב המנוח (המוכר) אישר להם בעל פה את מיקום הבית. כחיזוק הם ציינו שממועד סיום בניית הבית ב-1994 ועד מותו הוא לא השמיע כל טענה או הסתייגות לגבי המיקום, אף שהתגורר בסמוך.

חוק ונדלן

רישום דירות התעכב 20 שנה. הקבלן ישלם

עו"ד רועי שעיה

בשנות ה-90 הקימה "נאות חן הנדסה" בניין בחדרה. בניסיון ללחוץ על הדירים לרכוש מחסנים וחנויות, היא לא רשמה את הנכסים על שמם

רישום דירות התעכב 20 שנה. הקבלן ישלם 370 אלף ש'

בני הזוג הוסיפו שהתביעה הוגשה בשיהוי ניכר, כ-15 שנה לאחר שהסתיימה הבנייה, אף שהסטייה הייתה ידועה כבר בשנות ה-90. לטענתם, התובעים נמנעו מהגשת התביעה כל עוד אביהם היה בחיים בכוונה ובחוסר תום לב.

התובעים השיבו כי אביהם המנוח מעולם לא הסכים או הרשה לפלוש לשטחו. לטענתם, לא יעלה על הדעת שהמנוח אישר לבני הזוג קבלת שטח נוסף בגודל של כ-700 מ"ר ללא כל תמורה. הם הוסיפו שידעו על הפלישה רק בשנת 2008 כשרצו לעשות שימוש בחלקה.

השופט נווה ערן פסק שהתביעה אכן הוגשה בשיהוי. הוא השתכנע שהתובעים ידעו על הפלישה במשך שנים אך בחרו משיקוליהם להגיש את התביעה רק לאחר מות האב. "הדבר מעורר תהיות בנוגע לתום לבם", כתב.

במקביל נקבע שהאב המנוח היה מודע לחריגה בבנייה, אך הוא לא נתן הסכמתו לכך. בפסק הדין צוין שלא סביר שהאב ייתן הסכמה לפלישה בשטח כה משמעותי ללא מסמך בכתב וללא תמורה. השופט ציין שנראה שהמנוח היה מודע לכך ששכניו חורגים מהגבולות שהוסכמו, אך הוא לא היה מודע לגודל הפלישה ולמשמעויות המשפטיות שלה.

זאת ועוד, הנתבעים לא הציגו כל מסמך כתוב לאותה רשות לכאורה שקיבלו מהאב המנוח, כך שלא מתקיימת דרישת הכתב שבחוק המקרקעין.

בנסיבות אלה קיבל השופט את התביעה, אך קבע שבית הנתבעים לא ייהרס מאחר שהתביעה הוגשה בשיהוי שגרם לבני הזוג נזק ראייתי.

הוא פסק שעליהם לפצות את היורשים ב-284 אלף שקל על הפלישה וכן ב-305,760 שקל בגין דמי שימוש ראויים. עוד חויבו בני הזוג בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד בסך 100 אלף שקל.