טיפים למלצרים יחשבו כהכנסת העסק וישולמו כשכר עבודה
לאחר עשרות שנים שבהן כל בית קפה ומסעדה עשו דין לעצמם, קבע היום בית הדין הארצי לעבודה: "כספי התשר ייחשבו כהכנסת המסעדה, ועל המעסיק יהיה לשלם לנותני השירות זכויות סוציאליות. המשמעות: סוף לטיפים ה"שחורים" שהולכים ישירות לכיס המלצרים. איגוד המסעדות: "מקווים שלא נידרש לשלם מס מהתשרים"
תשרים (טיפים) אשר משולמים על ידי כולנו במסעדות ובבתי הקפה, יחשבו מעתה כהכנסת העסק, וישולמו כשכר עבודה לעובדי השירות שמועסקים במקום בלבד. המעסיק יחויב לשלם למלצרים זכויות סוציאליות, וכן תשלומים למס הכנסה וביטוח לאומי. כך פסקו היום (ב') שופטי בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. ההסדר החדש יכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2019, וצפוי להשפיע משמעותית על 200 אלף עובדי ענף המסעדנות, כמו גם על המעסיקים.
בפסק הדין נכתב כי המציאות כיום היא שהטיפים ניתנים על ידי הלקוח עבור כל שרשרת השירות, ולא למלצר אחד: "שיעור התשר נע לרוב בין 10% ל-15% ממחיר הארוחה. התשר ניתן על ידי הלקוח עבור כל שרשרת השירות, החל מטיב האוכל ואופן הגשתו, וכלה באווירת המסעדה ואופייה. לשרשרת השירות חוליות רבות נוסף על מלצרים, ביניהן גם ברמנים, עובדי מטבח ונותני שירות אחרים. על פי ההסדר השכיח, התשר נחלק בין עובדי השירות באופן כזה או אחר, כמסוכם בין כל אחד מהם לבעל העסק".
"הטיפים ניתנים מתוך תחושת מחויבות"
פסק הדין ניתן על ידי השופט יגאל פליטמן, סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה, השופטת לאה גליקסמן, השופט אילן איטח והשופט רועי פוליאק. מדובר בפסק דינו האחרון של השופט פליטמן, שיוצא לגמלאות.
פליטמן ציין כי מתן התשר הפך לנוהג מושרש היטב, העולה כמעט כדי נורמה משפטית בת-תוקף: "מתוך תחושת מחויבות ולא כמחווה רצונית, משולם התשר למסעדה על ידי הלקוח, ומחולק על ידי בעל המסעדה בין נותני השירות ללקוח, כשכר עבודה עבור עבודתם הרגילה".
אשר על כן, קבע פליטמן, מחייב סיווג התשר כהכנסת עבודה של עובדי שרשרת השירות מאת המעסיק, הן לעניין משפט העבודה והן לעניין דיני הביטוח הלאומי, ולכן כספי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב כהכנסת המסעדה, וכל הכנסה של המלצר מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו.
זאת, "גם אם התשר שולם ישירות למלצר גם אם הוא לא עבר דרך הקופה, גם אם שולם באמצעי תשלום נפרד מזה שבאמצעותו שולמה הארוחה, וגם אם הוא לא נרשם בספרי המסעדה או ביומן השירות".
קביעה נוספת העולה מפסק הדין היא ש"המעסיק רשאי להשתמש בכספי התשר אך ורק לשם תשלום שכר עבודה לעובדי שרשרת השירות, ואינו רשאי לשלם באמצעות כספי התשר תשלומי חובה, הפרשות לפנסיה או זכויות סוציאליות אחרות. תשלומים אלה, שהמעסיק חב בתשלומם, עליו לשלמם בגין מלוא השכר המשולם לעובד, לרבות כספי התשר".
מצד שני קובעים השופטים כי המעסיק רשאי להגיע להסכמה עם עובדי שרשרת השירות כי הוא יוכל להשתמש בכספי התשר, העולים על שכר המינימום או על שכר בשיעור גבוה יותר שסוכם עליו, לתשלום תשלומי החובה החלים עליו, כגון חלקו בדמי הביטוח הלאומי ובהפרשות לפנסיה או תשלום הזכויות הסוציאליות של עובדי שרשרת השירות.
פסק הדין של בית הדין לעבודה ניתן בשני ערעורים שהוגשו לבית הדין הארצי שבמסגרתם עלתה השאלה בדבר תשר המשולם למלצרים בענף המסעדנות: ערעור לגבי החלטת המוסד לביטוח לאומי, שלא לכלול טיפים בחישוב דמי האבטלה ששולמו למלצר, וערעור לגבי החלטה שעסקה בכספי התשר ששולמו למלצר במזומן במסעדה בה עבד, לשם הכרעה בשאלה - אם מעסיקיו קיימו חובתם לתשלום שכרו לפי חוק שכר מינימום.
הואיל ומדובר בסוגיה הרלוונטית לכ-200 אלף עובדי ענף המסעדנות ולאלפי מסעדות ובתי קפה בכל רחבי הארץ; הוחלט לקיים את הדיונים במסגרת מורחבת של 5 שופטים ושני נציגי ציבור ולצרף להליכים את היועץ המשפטי לממשלה, איגוד המסעדות וכן את הסתדרות הנוער העובד והלומד, המייצגת את עובדי ענף המסעדנות.
"חוסר מעש של המחוקק"
לפי דברי השופטים, פסק הדין נותן "מענה הולם, שלם, ומאוזן לבעייתיות ההלכה הקודמת, ככל שמדובר בענייני משפט העבודה והביטוח הלאומי שבתחומי סמכותנו".
השופטים הביעו ביקורת על כך שהסוגיה לא הוסדרה בחוק, וציינו כי הם ערים לכך שמדובר בפסק דין תקדימי אשר דורש היערכות מצד גורמים רבים. "חוסר מעש המחוקק במשך כחמש שנים לשינוי הדין הבעייתי הקיים, והמציאות שחייבה אותנו ליתן מענה ראוי לתביעות התשר הרבות, חייבונו, להסדיר סוגיה זו מכוח סמכותנו הכללית במקרים המתאימים ביצירת משפט מקובל".
"ההסדר החדש דורש היערכות מצד גורמים רבים, לרבות כמובן המעסיקים בענף המסעדנות. ומאחר שההסדר חל גם על תשלום דמי הביטוח הלאומי, שלגביהם נערכת התחשבנות שנתית בכל שנת מס, ועל מנת ליתן למחוקק שהות להסדיר את הנושא בדרך אחרת, היה ויראה לנכון לעשות כן".
אורי מתוקי, ראש האגף לאיגוד המקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד ברך על הפסיקה ואמר: "אנו שמחים שבית הדין הארצי קיבל את הצעתנו ברובה כשהטיפ ייחשב כשכר ועליו ישולמו כלל הזכויות הסוציאליות. מדובר בצעד חשוב בדרך לתיקון הענף הפרוץ כשעד היום שילמו את המחיר המלצרים, הטבחים, הברמנים וכלל עובדי הענף".
עו"ד אוסנת לונגמן ממשרד ארנה לין ושות', שייצג את הסתדרות הנוער העובד והלומד הוסיפה כי: "להלכה החדשה משמעות רחבה בייחוד בהיבט הפנסיוני, ובהפרשות השונות הנעשות על בסיס השכר. מעתה העובדים בענף זה, כמו גם בענפים דומים, לא יצטרכו לחשוש שיפסידו הכנסה בעקבות מחלתם, יזכו לקבל תגמול מלא גם בימי חופשה כמו כל עובד אחר במשק והחיסכון הפנסיוני שלהם יגדל באופן משמעותי, כמו גם זכאותם לקצבאות מביטוח לאומי במידת הצורך".
עו"ד רני שורץ, ממשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', המייצג את איגוד המסעדות, הביע סיפוק מסויג מן ההחלטה. "אנו מקווים שרשות המסים לא תעמיד דרישה לתשלום מס בגין ההכנסות הללו של העובדים מהטיפ, שהם ״צבועות״ על פי פסק הדין למערך השירות והמעסיק אינו יכול לעשות שימוש בטיפ לכל מטרה אחרת".
"איגוד המסעדות שמח על הניסיון להסדיר את נושא זכויות הסוציאליות של עובדיו ואנחנו מקווים שהמהלך הכולל לא יהיה כזה שיגרום נזק למלצרים ויאפשר למעסיקים לעבוד על-פי מודל כלכלי סביר. בימים הקרובים נלמד את משמעויות פסק הדין ובמידה שנמצא שיש בו כדי לפגוע בשכרם של המלצרים ייבחן האיגוד הגשת בג״ץ על פסק הדין של בית הדין".
במרוצת השנים, עלה נושא שכר המלצרים ונותני השירות לדיון ציבורי כמה פעמים, כאשר לפני כשנתיים עלתה לדיון הצעת "חוק המלצרים" של ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), שקבעה אז כי המסעדנים יחויבו לשלם למלצרים שכר מינימום לפחות, והם לא יוכלו "להשלים" את השכר מתוך הטיפים שיוענקו על ידי הסועדים. כלומר הטיפ יחשב כ"מתנה" מהסועד לנותן השירות ולא יעבור כלל בקופת העסק. ההצעה זו לא זכתה לתמיכה מספקת ולא עלתה להצבעה בכנסת.
לפנייה לכתב/ת 
