שתף קטע נבחר
 

טוב או רע למלצרים? סערת הטיפים רק מתחילה

ביה"ד לעבודה פסק היום כי טיפים ייכנסו לקופת העסק וישולמו לעובדי השירות כשכר עבודה. מצד אחד הפסיקה אמורה לגרום להסדרה חלקית של ענף אשר היה רווי בניצול עובדים, אך מן הצד השני, היא יכול להביא לכך שהתחום יקרוץ פחות לצעירים שרוצים להרוויח סכומים גדולים במהירות

פסק הדין שניתן הבוקר (ב') על ידי בית הדין הארצי לעבודה והשופט הפורש, יגאל פליטמן, אמור להשפיע באופן משמעותי על כל נותני השירות בענף המסעדנות, כמו גם על המעסיקים עצמם. איך זה קרה ולמי זה טוב? התשובות לפניכם.

 

מה היה קודם? המבחן הוולנטרי

ענף המסעדנות היה תמיד ענף בעל אופי גמיש. הוא מורכב מצעירים באחוזים גבוהים, והצטייר כתחום חיצוני לשוק העבודה. מכיוון שנושא הטיפים למלצרים מעולם לא הוסדר בחקיקה בישראל, פעמים רבות נדרש בית הדין לעבודה בסוגיות בעייתיות שעלו בנושא.

 

בפסק הדין שניתן היום, סקרו השופטים את הפסיקות המרכזיות שנתן בעבר בית המשפט בנושא ה"תשר". הראשונה שבהן הייתה פסיקת בית המשפט העליון מ-1990 אשר הבחינה בין דמי שירות שהסועד נדרש לשלם, ומהווים כהכנסה של המסעדה וחייבים ברישום, לבין דמי שירות שהסועד משלם באופן וולונטרי - אותם יש לראותם כהכנסה של המלצר והמסעדה אינה חייבת ברישומם.

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

לצידו של "מבחן הוולונטריות", נקבע "מבחן אמצעי התשלום" לפיו, אם ניתן להפריד בין אמצעי התשלום עבור הארוחה לבין סכום התשר, אזי התשר מהווה הכנסה של המלצר ואינו חייב ברישום. פסיקה משמעותית נוספת קבעה כי "תשר ששולם ישירות למלצר ולא עבר בקופת המסעדה, אינו מהווה שכר לעניין חוק שכר מינימום".

 

לעומת זאת, פסיקת בג"ץ שעסקה בנסיבות המצערות של פרשת מותו של עוזי כהן ז"ל מתאונת עבודה, קבעה כי התשר ראוי להיחשב כשכר עבודה. "עוזי כהן ז"ל טבע בים בנסותו להציל נערים שנקלעו למצוקה שם. מעשהו האמיץ הוכר כמעשה התנדבות להצלת חיים על פי חוק הביטוח הלאומי, ולפיכך טביעתו כמוה כתאונת עבודה. כתאונת עבודה, זכאית הייתה אלמנתו אסתר לקצבת תלויים הנגזרת משכר המנוח.

 

"לפי תלושי שכרו, השתכר המנוח שכר מינימום. על פי הכנסתו בפועל לרבות מתשר, עמד שכרו על כ-10,000 שקל לחודש. ההתדיינות בנושא שהחלה בבית הדין האזורי בשנת 2002 הסתיימה בבג"ץ בשנת 2013 ובסופה נקבע כי התשר ראוי להיחשב לשכר עבודה". כך נכתב בפסק הדין.

 

הדיון בנושא באולפן ynet לפני כחצי שנה    (צילום: אלי סגל)

הדיון בנושא באולפן ynet לפני כחצי שנה    (צילום: אלי סגל)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

למה טיפים לא יכולים ללכת ישירות למלצר? אובדן זכויות והעלמות מס

בפסק הדין ציינו השופטים מספר קשיים שנובעים מכך שהתשר המשולם ישירות למלצר יחשב כהכנסה של המלצר ולא כהכנסת העסק, ביניהם כאמור מקרה עוזי כהן ז"ל, בו המוסד לביטוח לאומי מחויב בתשלום גמלאות ביטוחיות מבלי ששולמו בגינן דמי ביטוח. 

 

קושי נוסף שצוין הוא ש"ככל שהתשר שלא נרשם בקופת המסעדה אינו שכר עבודה, למרות שניתן בפועל למלצר כתמורה עבור עבודתו, יחושבו זכויותיו הסוציאליות על פי הכנסתו ה'רישומית' בלבד ולא על פי הכנסתו האמיתית".

 

השופטים טענו כי "המצב המשפטי הנוכחי מכשיר הלכה למעשה העלמת מס בהיקפים אדירים, המוערכים ב-1-2 מיליארד שקל בשנה בגין כספי תשר הנחשבים כשכר, אלא שלא משולם עליהם מס".

 

אז מה הוחלט היום? כל טיפ יחשב כהכנסת העסק וישולם כשכר עבודה

בפסק הדין שניתן היום נקבע כאמור כי המבחנים הקודמים בטלים, והתשר "יסווג כהכנסת עבודה של עובדי שרשרת השירות מאת המעסיק, הן לעניין משפט העבודה והן לעניין דיני הביטוח הלאומי, ולכן כספי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב כהכנסת המסעדה, וכל הכנסה של המלצר מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו, גם אם התשר שולם ישירות למלצר, לא עבר דרך הקופה, שולם באמצעי תשלום נפרד מזה שבאמצעותו שולמה הארוחה וגם אם הוא לא נרשם בספרי המסעדה או ביומן השירות".

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

כך למעשה הסדירו שופטי בית הדין לעבודה את המצב, ומצאו מענה לקשיים אותם הציגו במצב הקודם שבו התשר יכל להחשב כהכנסה ישירה של העובד, ולא כשכר עבודה מטעם המעסיק. "הסדר סוגיית התשר כאמור, נותן לדעתנו מענה הולם, שלם, ומאוזן לבעייתיות ההלכה הקודמת, ככל שמדובר כמובן, בענייני משפט העבודה והביטוח הלאומי שבתחומי סמכותנו". כתבו השופטים בפסק הדין.

 

אז רגע, זה טוב למלצרים או לא? יקבלו זכויות סוציאליות עם מחיר

בהסתדרות הנוער העובד והלומד, אשר מהווה את הארגון היציג של עובדי ענף המסעדנות סימנו היום הישג גדול מבחינתם. עו"ד אוסנת לונגמן ממשרד ארנה לין ושות', שייצג את ההסתדרות, אמרה כי הפסיקה "צפויה להסדיר את זכויותיהם של עשרות אלפי עובדים בענף שנחשב עד היום פרוץ ושעובדים רבים בישראל החלו בו את צעדיהם הראשונים בשוק העבודה.

 

"מעתה העובדים בענף זה, כמו גם בענפים דומים, לא יצטרכו לחשוש שיפסידו הכנסה בעקבות מחלתם, יזכו לקבל תגמול מלא גם בימי חופשה כמו כל עובד אחר במשק והחיסכון הפנסיוני שלהם יגדל באופן משמעותי, כמו גם זכאותם לקצבאות מביטוח לאומי במידת הצורך".

 

אלון-לי גרין, המנהל הארצי של תנועת עומדים ביחד וממובילי מאבק המלצרים, ברך גם הוא: "הפסיקה התקדימית של היום שמה למעשה סוף לתופעה המכוערת של התלושים הפיקטיביים. למרות שזו ממש לא פסיקה מושלמת, היא קובעת בפעם הראשונה שלעובדים בענף המסעדנות - כמו לכל שאר העובדים בישראל - מגיעות זכויות סוציאליות. פנסיה, דמי פיטורים, חופשה, מחלה, שעות שבת ושעות נוספות. זה לא סוף המאבק ועוד צריכים להגיע למצב שבו המעסיקים ישלמו משכורת למלצרים שלהם, כמו שכל מעסיק בישראל עושה".  

 

מנגד, עוה"ד עידן פפר ועמית שילה ממחלקת דיני עבודה במשרד עוה"ד גרוס (GKH) הצביעו על מה שהטריד את רוב הצעירים ששמעו היום על פסק הדין - אמנם הם יקבלו זכויות, אך בטווח המיידי ישלמו עליהם מחיר למדינה. "פסק הדין מיטיב עם העובד, אשר יבוטח בביטוח לאומי, פנסיה וזכויות התלויות בגובה שכר העובד - בהתאם להכנסתו האמיתית, אולם גם ישלם מס אמיתי בהתאם למלוא הכנסתו".

 

ומה עם בעלי המסעדות? המאבק על תשלום המיסים כבר התחיל

פפר ושילה הצביעו על בעיה נוספת שתהיה למעסיקים בתחום ויכולה לשנות את תרבות הטיפים: "פסק הדין יוצר חוסר ודאות אצל מעסיקים, אשר לא יוכלו להיערך להעלות את השכר בערב מסוים ויהיו תלויים בגובה הטיפ שיקבלו העובדים. על כן הלכה למעשה מעסיקים יגיעו להסכמה עם העובד כי חלק הטיפ מעבר לשכר מסוים ילך במלואו לכיסו של המעסיק באופן שדווקא יגרע משכר המלצרים כפי שהיה עד כה, ואף ייתכן ויוביל לביטול מוסד מתן הטיפ הנהוג בישראל לצורך הוקרת תודה על שירות".

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 עו"ד עמית גרוס, מומחה בדיני עבודה ושותף בפירמת עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן ועמית גרוס, הזהיר מההשלכות המיסוי על המעסיקים:"בית הדין הארצי אומנם עשה סדר, וטוב וראוי שכך. אולם פסק דין זה יגדיל ויקשה עוד יותר על המסעדות, הברים ובתי הקפה. בית הדין הכריח למעשה את המעסיק להפקיד את כספי התשר (בגובה ההתחייבות לשכרו של העובד) לקופתו של המעסיק, דבר אשר יטיל תשלום נוסף על המעסיק, הלא הוא מע"מ. סיכוי לא רע שרוב המסעדות ייקחו את הטיפ כחלק ממחיר המנה או שיוסיפו 12%/15% קבוע לחשבון". 

 

בעניין המס, באיגוד המסעדות מיהרו להגיב ולנסות למנוע את גביית המס הנוסף מבחינתם, וגם להזהיר לגבי ההשלכות על שכר המלצרים. עו"ד רני שורץ, ממשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', אמר כי "החלטת ביה"ד חזרה וקבעה כי הטיפ מהווה שכר עבודה של המלצר, ובאופן תקדימי קבעה היום כי הטיפ הוא שכר עבודה של כלל מערך השירות במסעדה.

 

"כמו כן, ההחלטה קובעת כי יש לשלם את הזכויות הסוציאליות של העובדים על כלל שכרם, וניתן להשתמש בטיפ לטובת תשלום זכויותיו הסוציאליות של העובד, אך בית הדין לא דן בסוגיות המיסוייות הנובעות מהחלטתו התקדימית.

 

"אנו מקווים שרשות המסים לא תעמיד דרישה לתשלום מס בגין ההכנסות הללו של העובדים מהטיפ, שהם 'צבועות' על פי פסק הדין למערך השירות והמעסיק אינו יכול לעשות שימוש בטיפ לכל מטרה אחרת.

 

"איגוד המסעדות שמח על הניסיון להסדיר את נושא זכויות הסוציאליות של עובדיו ואנחנו מקווים שהמהלך הכולל לא יהיה כזה שיגרום נזק למלצרים ויאפשר למעסיקים לעבוד ע"פ מודל כלכלי סביר. אנחנו מקווים שהפסיקה מהיום של ביה"ד הארצי לעבודה לא תביא לפגיעה בשכרם של המלצרים. בימים הקרובים נלמד את משמעויות פסק הדין, ובמידה שנמצא שיש בו כדי לפגוע בשכרם של המלצרים ייבחן האיגוד הגשת בג"צ על פסק הדין של בית הדין".

 

ברשות המיסים אמרו ל-ynet כי "ככלל, פסק הדין תואם את עמדת הרשות בעניין. ההשלכות האופרטיביות שלו תבינה לאחר שנלמד את פסק הדין". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים