3 קווים לדמותו של מחפש העבודה הישראלי החדש
השבוע תחגוג המדינה 70 שנות קיום, וזה זמן טוב להסתכל לעובד העברי בעיניים ולראות מה מצבו, אילו תכונות מאפיינות אותו ועל מה הוא לא מוכן לוותר
בשיתוף Alljobs
יום העצמאות השבעים כבר בפתח ומים רבים זרמו בנהר הירדן מימי "העבודה העברית" ועד ל"סטארט אפ ניישן" של היום.
בישראל 2018 יש למעלה מ-3,500,000 עובדים (כארבעים אחוז מתושבי המדינה) שעובדים בממוצע כ-40 שעות בשבוע. אבל מעבר למספרים היבשים - מה מאפיין את העובד הישראלי של היום, אילו דברים מניעים אותו כשהוא נודד בין עבודות, ובמה הוא שונה מהעובדים שהציפו את המדינה לפני 20 שנה? הנה 3 מאפיינים בולטים:
הוא לא חושש להחליף עבודות
בדור של הורינו אנשים היו מתחילים לעבוד במקום עבודה ונשארים בו עד הפנסיה. היום, החבר'ה מהעבודה שנזמין לחתונה, ככל הנראה לא יהיו אותם האנשים שנזמין לברית של הילד הראשון. מעבר תכוף בין עבודות הוא אחד המאפיינים הבולטים של "דור ה-feed" והוא נובע מהצורך הבלתי נשלט שלנו בחידושים ובמיצוי מהיר. על פי הנתונים שבידינו, למעלה ממחצית העובדים בישראל נשארים במקום העבודה הנוכחי שלהם מקסימום 3 שנים.
7% מהם נשארים פחות משנה. ולא רק זה – זה כבר הפך להיות ממש לגיטימי, הן בעיני העובדים, שמרגישים שאחרי 3 שנים במקום מסוים הם "מיצו אותו", והן בעיניי המעסיקים שמרוויחים ככה כוח אדם רענן ובלתי שחוק.
התמורה הזו מלמדת אותנו על שינוי שחל במרקם היחסים שבין העובד למעסיק. ישנה התפוררות הדרגתית של הקשר המסורתי שהיה מבוסס על נאמנות וסנטימנטים ארגוניים, והליכה אל כיוון אישי וחומרני עם פחות מחויבות משני הצדדים. העובד הישראלי התפכח. הוא מבין כי מקום העבודה הוא לא באמת משפחה, ואם הוא מבין שהארגון אינו מחויב אליו - עליו לדאוג לעצמו ולחפש הזדמנויות אחרות. כתוצאה מהתפיסה הזו, אנשים מרגישים פחות בטוחים במקום העבודה שלהם, והם מחפשים את ההזדמנות הבאה שלהם תוך כדי עבודה.
במציאות הזו, העובדים הפכו למעשה לצרכני משרות מתוחכמים, שאינם חוששים לבצע שינויים בקריירה המקצועית שלהם. פרט טריוויה נוסף: הענפים בהם חיפוש העבודה הוא התכוף ביותר הם מסעדנות, הייטק, כספים, שיווק, פרסום, רפואה ופארמה.
הכי חשוב לו: שכר ואתגר מקצועי
כששאלנו מאות מחפשי עבודה מה הכי חשוב להם כשהם באים לבחור מקום עבודה חדש, התשובות היו חד משמעיות: השכר במקום הראשון ואחריו - "עניין ואתגר בתפקיד".
הנתון הזה אינו מפתיע, והוא פועל יוצא של המצב הכלכלי היום, שבו ההשתכרות והפרנסה תופסים חשיבות עליונה. בסופו של יום רובנו עובדים קודם כל כדי לקיים את עצמנו – ורק אחר כך בשביל כל השאר. לצד השכר, התמקמו להם פרמטרים מקצועיים, כמו קידום ועניין. ומה הפלא? אנחנו מבלים את רוב שעות היום שלנו במקום העבודה והקריירה שלנו מגדירה במידה רבה את מי שאנחנו. זו הסיבה שחשוב לנו לעבוד במקום שמאפשר לנו להתקדם ולמצות את היכולות והכישורים שלנו. בשורה התחתונה: כל עובד רוצה להרגיש מתוגמל - הן מבחינה כספית והן מבחינה מקצועית. ואם אתה עובד טוב - אתה רוצה שיהיה לזה ביטוי בתלוש המשכורת ובמסלול הקריירה שלך.
משהו קטן שכדאי לזכור בהקשר הזה: נושא הקידום עלול להיות בעייתי, שכן מבחינה מספרית – יש בכל רגע נתון יותר אנשים שרוצים לנהל, מאשר עמדות ניהוליות פנויות בארגון, ולכן תמיד יהיה מספר לא קטן של עובדים שמרגישים כי לא התקדמו מספיק.
רוצה חיים גם מעבר לעבודה
מה הקשר בין סטודנט למשפטים שנה ג' ובין אמא לשני ילדים קטנים? שניהם רוצים עבודה שתאפשר להם לשלב בין חיי העבודה לחיים הרגילים שלהם – ולא משנה אם אלו כוללים גידול ילדים או הכנה למבחן. לעובדים החדשים חשובה העבודה, אך חייהם הפרטיים חשובים להם לא פחות. כולנו מכירים את הסיפור המפורסם על כך שאף אדם ברגעים האחרונים של חייו, לא מביע חרטה על כך ש"לא השקיע מספיק זמן בעבודה שלו".
אבל מעטים יודעים שרוב האנשים כן מצטערים ומביעים חרטה על כך שעבדו יותר מדי, קשה מדי, וכך הפסידו את ילדותם של ילדיהם וחלק גדול מהזוגיות שלהם. אם עוזבים לרגע את נקודת המבט הקיומית, הרי שהשאיפה של רובנו היא למצוא עבודה שתאפשר לנו לשמור על איזון בין חיי העבודה לחיים הרגילים, מבלי שהדבר יפגע במקצועיות או בשכר שלנו. אגב, אנחנו לא לבד. מחקר של CareerBuilder האמריקאי, הראה ש-3 מתוך 4 עובדים בחרו ב"גמישות משרה" כמרכיב חשוב בבחירת מקום העבודה. במילים אחרות: אנחנו חיים בעידן שבו הדגש על שילוב נכון בין עבודה ופנאי תופס תאוצה והופך לקריטריון קריטי. ויודעים מה? אולי טוב שכך.
הכותבת היא מנהלת התוכן והמחקר של AllJobs
לפנייה לכתב/ת 
