שוטר שסובל מטנטון יוכר כנכה: "נחשף לרעש עז"
אגף השיקום במשרד הביטחון סירב להכיר בקשר שבין החשיפה לרעשים במהלך השירות לבין תחושת הצפצוף באוזן. אבל ערעור שהגיש השוטר התקבל
בית משפט השלום בחיפה קיבל
לאחרונה ערעור שהגיש שוטר על החלטת משרד הביטחון, והורה להכיר בו כנכה בגין תחושת טנטון קבועה (צפצוף באוזניו), שלדבריו נגרמה לו במסגרת שירותו בכוחות הביטחון השונים לאורך השנים. ועדת הערר בבית המשפט, בראשות השופט אפרים צ'יזיק, קבעה כי הכרה בקשר הסיבתי בין השירות לבין הירידה בשמיעה חייבה הכרה גם בטנטון.
קצין התגמולים קבע על סמך חוות דעת רפואית שחלה החמרה במצב שמיעתו והוא סובל מ-6% נכות, אך יש לייחס רק 50% ממנה לשירות. הבקשה להכרה בטנטון נדחתה. בין היתר נקבע כי השוטר סובל מיתר לחץ דם ועישן בעברו, שני גורמי סיכון שתרמו לפגיעה בשמיעה.
השוטר שירת בצה"ל כחייל קרבי וב-1993 נקלט לשירות קבע במג"ב עד 2001. מאז הוא משרת כסייר שטח במשטרת ישראל. בתביעה הוא טען שבתקופת שירותו נחשף לרעשים שמקורם בכלי נשק, מכשירי קשר, כלי רכב כבדים ועוד. לדבריו, בעקבות זאת החל לסבול מכאבי ראש, מירידה בשמיעה ומתחושת טנטון קבועה.
רפואה משפטית
השירות גרם ללוחמת קרקל מחלת חיסון עצמי
מערכת PsakDin
טירונות מפרכת גרמה לחיילת מחלה אוטואימונית. בית המשפט קבע שהיה קשר בין השירות למחלה, והורה למשרד הביטחון להכיר בה נכת צה"ל
השוטר ערער באמצעות עו"ד יפתח קיפרמן וצירף חוות דעת רפואית שלפיה יש קשר סיבתי בין הירידה בשמיעה ובעיית הטנטון לבין שירותו המשטרתי. המומחה הפנה למחקרים שמראים שיתר לחץ דם אינו מהווה גורם סיכון לירידה בשמיעה ולטנטון אלא רק בשילוב גורמי סיכון נוספים כמו סוכרת, יתר שומניות בדם ועישון. עוד נטען כי בכל מקרה השוטר כלל אינו סובל מיתר לחץ דם. המערער הוסיף שבעיית הטנטון הוכרה בעבר על ידי קצין התגמולים ואף ניתן לו טיפול תרופתי כך שאין הסבר לדחיית בקשתו.
קצין התגמולים, שיוצג על ידי עו"ד מירה וולף, הגיש חוות דעת שלפיה תוצאות בדיקות המערער אינן אופייניות לליקוי שמיעה שמקורו ברעש. כמו כן, לא חל שינוי בחשיפת המערער לרעש לאורך השנים שיכול להסביר את ההחמרה בשמיעה. לדבריו, ממצאי הבדיקות שנערכו למערער לאורך השנים מעידים שהוא החל לסבול מתהליך תחלואתי שהאיץ את החמרת הבעיה הרפואית.
עוד נטען כי הטנטון נובע מסיבות אחרות כמו גיל, יתר לחץ דם ועישון ואינו קשור לשירות המשטרתי.
ועדת הערר כתבה שאין ספק שהשוטר נחשף במהלך שירותו לרעשים מזיקים וחלה החמרה במצב השמיעה שלו. לנוכח גילו הצעיר והעמדה כי יתר לחץ דם בשילוב עם כמה גורמי סיכון שבכללם עישון עלולים לגרום לירידה בשמיעה, לא מצאה הוועדה לנכון להתערב בהחלטת קצין התגמולים בכל הנוגע לירידה בשמיעה.
עם זאת, הוועדה קיבלה את הערעור ביחס לטנטון. בהקשר זה היא העדיפה את חוות דעתו של המומחה מטעם השוטר וקבעה כי התלונות על תחושת הטנטון הופיעו כבר במהלך בדיקה שערך קצין התגמולים לשוטר ב-2004.
הוועדה ציינה כי מאחר שקצין התגמולים הכיר בצדק בקשר הסיבתי שבין תנאי שירותו של המערער לבין ליקויי השמיעה שמהם הוא סובל, ואינו חולק על הטענה שהשוטר נחשף לרעש מזיק במהלך שירותו, היה עליו לקבוע כי קיים קשר סיבתי גם בין ליקוי זה לבין תנאי השירות.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערער: עו"ד יפתח קיפרמן
- ב"כ המשיב: עו"ד מירה וולף
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
