קיבלו את הדירה באיחור – ויפוצו ב-50 אלף ש'

בני הזוג נכנסו לדירה חדשה ביוקנעם באיחור של שישה חודשים. בית משפט השלום פסק לטובתם 33 אלף שקל, אך בערעור למחוזי הוגדל הסכום

עו"ד יוגב רוזןפורסם: 25.04.18 , 21:56

בית משפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה באופן חלקי ערעור של בני זוג שקיבלו את הדירה החדשה שלהם ביוקנעם באיחור של חצי שנה. בני הזוג טענו שהפיצוי שנפסק להם בבית משפט השלום נמוך מדי ולא תואם את מנגנון הפיצוי שבחוק, והשופטת דיאנה סלע הסכימה וקבעה שהם יפוצו ב-50 אלף שקל.

בני הזוג רכשו את הדירה מחברת "שתית" במאי 2013 ועל פי ההסכם היו אמורים לקבל אותה חודשיים לאחר מכן. בתביעה שהגישו נגד החברה הם טענו שהיא מסרה להם את הדירה רק בפברואר 2014, באיחור של שישה חודשים. בנסיבות אלה, לטענתם, הם זכאים לפיצוי של 5,500 שקל עבור כל חודש עיכוב.

חוק ונדלן

חוזה נדיר: השוכרת תפונה "בגלל מסמר קטן"

עו"ד יחזקאל חרלף

בעלת חנות הילדים "לילי ותום" בנווה צדק בת"א לא תוכל להאריך את חוזה השכירות, משום שלא עמדה בתנאים הלא סטנדרטיים שקבעה בעלת הנכס

חוזה נדיר: השוכרת תפונה "בגלל מסמר קטן"

החברה טענה מנגד שהתובעים היו יכולים להיכנס לדירה כבר באוקטובר 2013, עיכוב שאינו מזכה בפיצוי לפי הסכם המכר, אך הם עשו ככל יכולתם כדי לעכב את הכניסה במטרה לקבל פיצוי. החברה הדגישה שהרוכשים אמרו לה לא פעם כי הם "לא ממהרים" שכן יש ברשותם דירה אחרת למגורים. היא הוסיפה שכשביקשה למסור את הדירה לרוכשים הם ציינו רשימת ליקויים לא מהותיים וסירבו להיכנס, אף שלא הייתה הצדקה לכך.

בית משפט השלום בקריות קיבל חלקית את התביעה וקבע שבני הזוג יכלו להיכנס לדירה כבר בנובמבר 2013, מאחר שבמועד זה היא הייתה מחוברת לכל התשתיות ובוצעו כל השינויים שביקשו. לפיכך נקבע שהם יפוצו עבור 2.5 חודשי שכירות בלבד במקום חצי שנה.

התובעים ערערו על קביעה זו למחוזי, ובעקבות זאת הוחזר הדיון לבית משפט השלום ששינה את פסיקתו וקבע שהם זכאים לשישה חודשי פיצוי. בית המשפט פסק לטובתם פיצוי של 33 אלף שקל לפי דמי שכירות של 5,500 שקל לחודש, בתוספת פיצוי על עוגמת נפש בסך 3,000 שקל.

בערעור נוסף שהגישו, הפעם על אופן חישוב הפיצוי, נטען שלפי חוק המכר היה מקום לפסוק להם סכום של פי 1.5 מדמי השכירות החודשיים. בנסיבות אלה הם ביקשו לקבל 57,160 שקל, הכולל הוצאות משפט, במקום הסכום שנפסק לטובתם. חברת הבנייה טענה מנגד שמבחינת סדרי הדין, מאחר שבני הזוג לא חלקו על גובה הפיצוי בערעור הראשון, הם לא רשאים להעלות טענה זו כעת.

אולם השופטת דיאנה סלע קיבלה את עמדת בני הזוג. היא הבהירה שבהתאם לנוסחה בחוק המכר, אם נוצר איחור במסירת הדירה יש לפסוק לרוכשים דמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה כשהם מוכפלים ב-1.5. לדבריה, ההסכם בין הצדדים לא התייחס לאופן חישוב הפיצוי במקרה של איחור, ולכן הוראות החוק חלות במלואן.

השופטת ציינה כי חוסר ההתייחסות של בית המשפט למנגנון הפיצוי בערעור הראשון לא מלמד על הימנעות מכוונת מצדו, אלא על חסר שיש להשלימו. היא הוסיפה שבני הזוג העלו טענה בנוגע למנגנון הפיצוי עוד בשלב הערעור הראשון, ולכן אין סיבה להימנע מלדון בסוגיה.

לבסוף נפסק למערערים פיצוי בגובה של 49,500 שקל (בניכוי 33 אלף שקל שכבר נפסקו לטובתם). בנוסף חויבה החברה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 11,700 שקל.