פוטר לפני הפנסיה - ויפוצה בכ-150 אלף שקל

סוכן מכירות ב"ישרקו" טען שהפסקת העסקתו בגיל 65 הייתה נגועה באפליה מחמת גיל ובוצעה ללא שימוע. שתי ערכאות שיפוטיות הסכימו איתו

עו"ד זאבי רוזנרפורסם: 01.05.18 , 06:53

בית הדין הארצי לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגישה חברת "ישרקו" מקבוצת "טיב טעם", על החיוב לפצות סוכן מכירות שפיטרה כשהיה בגיל 65. החברה הכחישה שהפיטורים היו נגועים באפליה מחמת גיל, אולם הרכב השופטים אישר את הפיצוי שנפסק בבית הדין האזורי – כ-150 אלף שקל.

ב-2009 החל סוכן המכירות לעבוד ב"ישרקו", העוסקת בשיווק מוצרי מזון. הוא פוטר לראשונה באותה שנה אולם חזר מהר בתנאים פחות טובים, ופוטר שנית באוגוסט 2010. זמן קצר לאחר מכן הוא הגיש תביעה נגד החברה ולימים זכה בפיצוי של כ-150 אלף שקל על פיטורים מחמת אפליית גיל, שבוצעו ללא נימוק וללא שימוע. בית הדין האזורי לעבודה דחה את טענת המעסיקה שלפיה פוטר בשל כשלים בתפקודו.

דיני עבודה

לא קיבל שכר מינימום – ויפוצה ב-100 אלף ש'

עו"ד אילן אורגד

שומר לשעבר במפעל ברזל בברקן זכה בהפרשי שכר ובתשלום עבור זכויות סוציאליות לאחר שהוכח שלא קיבל שכר ותוספות שכר כקבוע חוק

לא קיבל שכר מינימום – ויפוצה ב-100 אלף ש'

בהמשך ערערה "ישרקו" על פסק הדין וטענה שמאחר שהעובד היה מודע לטענות נגדו לפני שפוטר, היעדר השימוע היה בסך הכול פגם טכני שלא הצדיק את הפיצוי שנפסק לו. היא הוסיפה שמדובר בעובד שלא עמד ביעדים ולקה ביחס לא נאות לעמיתיו, ולא היה שום קשר בין פיטוריו לבין גילו.

בתגובה לערעור טען העובד שיש לדחות אותו בין היתר משום שהחברה לא הוכיחה את טענותיה לגבי הליקויים בתפקודו, ואין שום סיבה להתערב במה שנפסק בבית הדין האזורי.

ואכן השופט משה טוינה קיבל את טענתו והחליט לא להתערב בממצאים העובדתיים שאליהם הגיע בית הדין האזורי באשר לסיבת הפיטורים והדרך בה נעשו. הוא ציין שאף הוא התרשם שהחברה לא הציגה ראיות על כך שלעובד היו יעדי מכירה קונקרטיים והוא לא עמד בהם, ולמעט מקרה יחיד אין שום הוכחה לדפוס התנהגות בוטה מצדו.

כמו כן צוין שלבית הדין האזורי קיים שיקול דעת רחב בקביעת הפיצוי על פיטורים שלא כדין, ולכן אין להתערב בסכום שנפסק. לקביעות אלה הצטרפה גם השופטת סיגל דוידוב-מוטולה.

השופט השלישי בהרכב, סגן הנשיאה אילן איטח, החליט אף הוא לדחות את הערעור אך טעמיו היו שונים. הוא ציין שלדעתו התובע לא הוכיח שפיטוריו לא נגעו להתנהלותו ודווקא לגילו.

עם זאת סבר השופט איטח שהוכח בפניו שהפיטורים הראשונים לא היו חוקיים, בין היתר לנוכח שינויי גרסאותיה של החברה בנוגע לסיבה. מכאן הוא הסיק שהפיטורים הראשונים – שהיו נגועים באפליה – מקרינים על הפיטורים השניים.

מכל מקום, שלושת השופטת דחו את ערעור המעסיקה, והיא חויבה לשלם לעובד את הפיצוי שפסק לו בית הדין האזורי בתוספת הוצאות משפט של 5,000 שקל.