שווה את דמי הטיפול? על התאגדות עובדים, הייטק והכיס שלכם
עתירה נגד גביית דמי טיפול מעובדים שבחרו שלא להצטרף לוועד היציג במקומות עבודתם צפויה להיות מוגשת בקרוב לבג"צ. בשבוע שבו צוין 1 במאי, בדקנו כיצד יכולה להשפיע תנופת ההתאגדות במשק הישראלי על חברות ההייטק, ומה חושבים על כך העובדים
האחד במאי, יום הפועלים הבינלאומי, שחל השבוע וצוין גם בישראל על ידי ההסתדרות וארגוני עובדים נוספים, לווה בסקרים שנעשו בקרב תושבי ישראל בתקופה האחרונה המצביעים על כך שרוב תושבי ישראל תומכים בהתאגדויות עובדים ומבינים את חשיבותם. אך מה עם אלה שלא?
רוצה ועד? תשלם. לא רוצה? גם תשלם
ר', בן 25, עובד בחברת הייטק במרכז הארץ, ומרוויח שכר נאה. בשנה האחרונה העובדים במקום עבודתו התאגדו והקימו ועד עצמאי. מי שרצה לחבור לוועד - יכל, ומי שלא רצה - לא הצטרף. מאוחר יותר אותו ועד החליט להצטרף לארגון ההסתדרות. בשלב זה נחשף ר', שלא היה מעוניין להצטרף לוועד או להסתדרות, לעובדה שאם יושג הסכם קיבוצי על ידי הוועד מול ההנהלה, הדבר יעלה לו באחוז ממשכורתו בעל כורחו.
לפי חוק ההסכמים הקיבוציים, ועד עובדים ייחשב לוועד יציג (ועד שבסמכותו לייצג את כלל העובדים לצורך חתימה על הסכם קיבוצי ואכיפתו), אם שליש מהעובדים חברים בו.
מרגע זה, אותו ועד יכול לנהל מו"מ עם ההנהלה ולנסח הסכם קיבוצי, שיקבע את תנאי ההעסקה של כלל עובדי החברה. לאחר שיחתם הסכם קיבוצי, מי מהעובדים שיבחר שלא להצטרף לאותו ארגון, עדיין יהיה חייב ב"דמי טיפול" לארגון העובדים. לרוב, מדובר בדמי טיפול בסך 0.8% מהשכר החודשי.
"מצד אחד", אומר ר', "אני לא מאמין בההסתדרות. אני לא מאמין בדרך שלהם, אני לא מאמין בשביתות שלהם, ואני לא מעוניין לתמוך בהם. מצד שני, אני מרוויח שכר יפה, ודמי הטיפול האלה לא יפריעו לי עד כדי כך ששווה לי להקים קול צעקה".
בימים אלו צצה יוזמה חדשה של "תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה", שיצאה בקמפיין גיוס המונים כדי לממן עתירה לבג"ץ שתבטל את נוהג תשלום דמי הטיפול לארגוני העובדים. נכון להיום נאספו על ידי התנועה 223,450 שקל.
מקימי התנועה, אלון תובל וריקי ממן, הסבירו ל-ynet מדוע החלו לגייס כספים לצורך העתירה: "בישראל מתקיים מצב בלתי נסבל בו מיעוט קטן של עובדים במקום עבודה מסוים יכול להתאגד ולחבור לאחד מארגוני העובדים. לאותו ועד, שעל-פי חוק מוכר כוועד יציג גם אם יזכה רק בתמיכה של שליש מהעובדים, יש את החופש והסמכות לייצג את כלל העובדים במהלך תכנון הסכם קיבוצי, שיחול על כולם. במצב זה הם כופים על יתר העובדים להיות כפופים לארגון עובדים שאותו הם לא בחרו, ומחויבים לשלם לו דמי טיפול מדי חודש".
ההתאגדות בהייטק פוגעת בחברה או מחזקת אותה?
לשאלה מדוע לדעתו עובדי החברה שלו החליטו להתאגד ולחבור להסתדרות מלכתחילה, ר' ענה: "החברה שלנו היא חברה מבוגרת יחסית. הגיל הממוצע פה של העובדים הוא גבוה, ורובם יותר מבוגרים ממני, וחוששים לעתיד שלהם. ההסכם הקיבוצי יוביל לכך שיהיה הרבה יותר קשה לפטר אותם".
ר' טוען כי מגבלה שכזאת בחברת הייטק יכולה להיות בעייתית ובסופו של דבר להביא לסגירתה. "השוק הזה מאוד תנודתי ודורש הסתגלות מהירה", הוא הסביר. "אם חברה מתחילה להפסיד, היא חייבת להיות יכולה להתייעל ולעשות רפורמות שכוללות לפעמים גם פיטורים".
דעתו של ר' דומה לזו של פרופ' עומר מואב, מבית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה ואוניברסיטת ווריק בבריטניה, שטוען כי ישראל היא קיצונית בהשוואה לעולם המערבי, ברגולציה מכבידה ובחקיקה שמטילה חובות רבים על המעסיקים.
לדבריו, "אנשים שיוזמים ומשקיעים, רוצים להיות אלו שקובעים את השכר של העובדים. לא בכפייה - אין עבדות בישראל, מי שלא טוב לו לא חייב לעבוד. אבל ברגע שיש התארגנות של עובדים, אז היכולת הזאת של בעל העסק לשלוט, לנהל, להחליט, וליהנות מהרווחים שלו בתמורה לסיכון שהוא לקח - היכולת הזאת נפגעת מאוד".
"אני צופה שככל שנראה יותר התארגנויות עובדים במגזר הפרטי בישראל, וספציפית בענף ההייטק, נראה יותר ויותר חברות עוזבות את ישראל וזה יפגע בסופו של דבר בכלל הציבור", אומר מואב.
ההתאגדות מקשה על המנהלים. לא בטוח שזה דבר רע(צילום: shutterstock)
בישראל נכון להיום, יש רק שתי חברות הייטק מאוגדות שנחתמו בהן הסכמים קיבוציים: חברת SAP, שמאוגדת בהסתדרות מאז ינואר 2017, וחברת Surecomp, שמאוגדת בכוח לעובדים מאז יולי 2017.
לד', עובד בחברת SAP, שהתחיל לעבוד בה עוד לפניי המעבר להסכם הקיבוצי, יש כמה מסרים מרגיעים לר', וגם לפרופ' מואב. "אני מבין את החששות של ר' ובגדול אני מסכים איתו, אבל זה מהעיניים שלי כי אני צעיר והולך לי טוב. יש אצלנו גם הרבה חבר'ה שמברכים על קיום הוועד".
"האוכלוסייה שעובדת פה לא דוגלת באין מעש"
"לדעתי חברות ממוסדות כמו SAP יכולות להתמודד עם ועדים (שקיימים גם במעבדות אחרות של SAP ברחבי העולם - ע.ב)", אומר ד'. "האוכלוסייה שעובדת פה לא דוגלת באין מעש, ואנשים ממשיכים לקבל בונוסים על הישגים. כך שגם אם להסכמים קיבוציים יש פוטנציאל להשריש בינוניות בקרב העובדים, זה לא מה שקורה אצלנו. אבל כן מעניין לראות מה יקרה עוד כמה שנים, כשאנשים יהיו בני 50-60, האם הפרודוקטיביות תישאר". לגבי דמי הטיפול מציין ד' כי "אסור לשכוח שהוועד גם מחזיר את זה בכל מיני הטבות, למשל ע"י קופות הגמל לעובדים".יקי חלוצי, יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק בהסתדרות, ביקש שלא להתייחס ספציפית לטענותיו של ר', אך הסביר מדוע התאגדות עובדים יכולה לתרום גם לחברות ההייטק: " לצערי איננו יכולים להתייחס ברצינות לטענות אישיות בשם בדוי. טענות אלו מייצגות לרוב את האינטרס והעמדות של בעלי החברות או הנהלות שעוד לא הפנימו את האיכויות הרבות בשיתוף פעולה פורה עם עובדיהם".
"הטענה כאילו התאגדות עובדים היא זו שגורמת לפשיטת רגל היא טענה לא נכונה, בלשון המעטה, ונובעת מתוך בורות". טוען חלוצי. "ההיפך הוא הנכון. חברות מאוגדות בישראל ובעולם מצליחות לשמור על איזון בריא ונכון יותר בין עובדים למעסיק שתורמים בתורם לא מעט ליציבות העסק וצמיחתו".
בנוסף מציין חלוצי, כי "כחלק מתנופת ההתאגדות שהובילה ההסתדרות במשק הישראלי בשנים האחרונות אלפי עובדים בענף ההייטק כבר בחרו לממש את זכותם הדמוקרטית להתאגד, בדומה לעשרות אלפי עובדים מענפים נוספים. עובדים אלו שינו בפועל את תנאי העסקתם ודאגו לביטחון תעסוקתי של ממש".
לפנייה לכתב/ת 
